פסק-דין בתיק א 21142/05

א.    מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

1.      עניינה של התובענה שבפני בדרישת התובעים לפיצוי בגין ליקויי בניה ביחידת דיור דו קומתית שברח' נוריות 7, אחוזת ברק (להלן: "הדירה"), אותה רכשו מן הנתבעת, חברה קבלנית, לפי הסכם מכר שנחתם ביניהם ביום 23.12.98 (להלן: "ההסכם").

החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 01.08.99.

2.      עיקר טענות התובעים:

א)    בסמוך לאחר קבלת החזקה בדירה, נתגלו בה ליקויי בניה ואי התאמות, לרבות ליקויי אקוסטיקה וליקויים שונים נוספים.

ב)     התובעים פנו לנתבעת בעניין, הן בעל-פה והן בכתב, אך תגובת הנתבעים הסתכמה בניסיונות תיקון חובבניים בלבד, שלאחריהם שבו והופיעו ליקויים. בשלב מאוחר יותר ניתקה הנתבעת כל מגע עם התובעים מבלי שאלו הגיעו על סיפוקם.

ג)       התובעים פנו אל המהנדס אליעזר גוכמן, אשר ביקר בדירה ביום 03.03.04. בחוות דעתו תיעד גוכמן ליקויים שונים שמצא, וקבע כי מדובר בליקויים יסודיים שאינם נובעים מבלאי כלשהו. גוכמן מעריך את עלות תיקון הליקויים שמצא, לרבות פיקוח הנדסי, בסך של 105,460 ש"ח לא כולל מע"מ, זאת לפי עלויות לנתבעת. חוות דעת זו הועברה לידי הנתבעת.

ד)     כמו כן, פנו התובעים לשמאי המקרקעין אלי סידאוי, אשר ביקר בדירה ביום 09.02.05. בחוות דעתו מעריך סידאוי את ירידת הערך לדירה בסך של 7,500$.

ה)    התובעים שילמו לנתבעת את מלוא התמורה המגיעה מהם, אולם זו לא עמדה בתנאי ההסכם ובדרישות הדין ביחס לטיב הבניה. לשיטת התובעים, התרשלות הנתבעת היא שגרמה לליקויים האמורים, ושעה שהאחרונה לא מילאה את חובתה לתקנם כנדרש, איבדה את זכותה לתקנם בעין, ועליה לפצות את התובעים בגין נזקיהם כאמור לעיל, ובנוסף עליהם - פיצוי בגין אובדן הנאה ועגמת נפש בסך 20,000 ש"ח, ופיצוי בגין דיור חלופי לתקופת ביצוע התיקונים בדירה, בסך 5,000 ש"ח. סך הכל מעמידים התובעים את תביעתם על סך 150,000 ש"ח, משיקולי אגרה.

3.      טענות הנתבעת:

א)    דין התביעה להדחות על הסף, שכן הוגשה בשיהוי בלתי סביר, בחלוף כ-6 שנים מיום מסירת החזקה בדירה לידי התובעים. דינן של חוות הדעת שצרפו התובעים - להדחות אף הן, מאותה סיבה.

ב)     התובעים צמצמו את סכום התביעה מטעמי אגרה, מבלי שפירטו מאיזה מראשי התביעה הופחת ההפרש, בכך נפגעות זכויותיה הדיוניות של הנתבעת  והיא מתקשה להתגונן כראוי כנגד התביעה.

ג)       במעמד מסירת החזקה בדירה לידי התובעים, אישרו האחרונים בחתימת ידם על גבי פרטיכל המסירה כי הדירה תואמת את הוראות הסכם המכר, והצהירו כי אין להם כל טענה או תביעה כלפי הנתבעת בקשר עם הדירה.

ד)     הנתבעת נענתה לכל פניות התובעים אליה, ובמסגרת תיקוני שנת בדק מקיפים תוקנו הליקויים שהועלו בפרוטוקול שנת הבדק, לשביעות רצונם המלאה של התובעים. כך למשל, תוקן הליקוי הנטען בדבר נזילת מים, וזו נאטמה באופן יסודי, כשהתובעים מאשרים זאת בחתימתם. למעט שלושה ליקויים שפורטו במכתב התובעים מיום 12.02.04 (נספח ב' לכתב התביעה - מ.ב.ח.), מעולם לא התקבלו אצל הנתבעת תלונות ביחס לשאר הליקויים שהועלו בכתב תביעה.

ה)    מרבית הליקויים הנטענים הינם ליקויים אשר ניתן היה לגלותם בעת מסירת החזקה בדירה לידי התובעים. לאור השתהות התובעים מלפנות אל הנתבעת בגינם - איבדו הם את זכותם להסתמך על טענת הליקויים, בהתאם להוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר"). כמו כן, לגבי חלק מן הליקויים עברו תקופות הבדק והאחריות, וממילא מושתקים התובעים מלטעון להם כעת. מכל מקום, עומדת הנתבעת על זכותה לתיקון הליקויים בעצמה, ככל שכאלו ימצאו.

ו)       טענת התובעים בדבר בעיית אקוסטיקה הינה טענה חדשה ומפתיעה שהועלתה בפני הנתבעת לראשונה במסגרת כתב התביעה, אף שלא צוינה על ידי המומחים מטעם התובעים.

ז)      קביעת השמאי מטעם התובעים, לפיה הוערכה ירידת ערך גם בגין ליקויים הניתנים לתיקון, מביאה לתוצאה של כפל פיצוי ודינה להדחות.

ח)    הסכומים הנדרשים בגין עוגמת הנפש והדיור החלופי הינם מופרזים ואינם מבוססים על תשתית ראייתית כלשהי.