פסק-דין בתיק א 210940/02

מבוא

1.         זוהי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         התובע, יליד 1942, נפגע בתאונת דרכים ביום 18.2.02, בהיותו בן 60, שעה שרכב על אופניו בדרכו לעבודה ונפגע בידי רכב נהוג בידי הנתבעת 1, המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "התאונה").

3.         הנתבעות מודות באירוע התאונה, בכיסוי הביטוחי ובחבות על פי החוק. המחלוקת נסבה על שיעור הנזק.

נכות רפואית

4.         מהתיעוד הרפואי שלאחר התאונה ניתן ללמוד, כי התובע אושפז במחלקה הנוירוכירוגית בבית החולים "בילינסון", וסבל מפגיעת ראש, שברים בגולגולת, פגיעה באוזניים ובשיווי המשקל ופגיעות אורטופדיות בגפיים. הוא אושפז ל - 4 ימים.

            התובע נבדק על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, דר' משה הוברמן (מונה בידי כב' השופטת, כתוארה אז, זהבה אגי). דר' הוברמן בדק את התובע ביום 1.12.03 ומסר את חוות דעתו ביום 27.2.05 (?). בחוות הדעת הוא מתאר וקובע כדלקמן: "... מר לוי חיים מתלונן כיום על שינוי באישיות ובהתנהגות בעקבות התאונה. סף גירוי נמוך והתפרצויות כעס, הסתגרות בבית והמנעות מקשרים חברתיים. פחדים מאסונות העלולים לקרות לו ושחזור של אירוע התאונה. בנוסף הוא מוסר על מרכיבים של מצב דכאוני הכוללים חוסר מצב רוח, איבוד שמחת חיים, חוסר תאבון והפרעות שינה. עקב תלונות אלה הופנה ליעוץ פסיכיאטרי. תלונות נוספות עליהם מדווח מר חיים לוי כוללות: א. אירועים חוזרים של איבודי הכרה שהופיעו לדבריו לאחר התאונה... ב. כאבי גב תחתון המצריכים טיפול מתמיד... בבדיקתו הנוירולוגית לא נמצאה עדות אוביקטיבית לפגיעה בעמוד שדרה בעקבות התאונה. ג. חוסר יציבות המתבטא בהליכה כמו שיכור והתנדנדות... אבחנת הרופאים המטפלים הינה שמדובר בתסמונת נפשית בתר חבלתית... כאשר הרופא הפסיכיאטר ד"ר הלפרין מציין ב- 9.03 גם מרכיב של תסמונת שלאחר זעזוע מוח... הפסיכיאטר ממליץ על טיפול תרופתי נוגד דכאון ומפנה את הנבדק למרכז לבריאות הנפש. בניגוד למדווח על ידי חיים לוי, אירועי איבוד ההכרה... לא הופיעו לאחר התאונה. דיווחים על אירועי איבוד הכרה חוזרים קיימים מאז 8.2000... אין גם עדות להתרבות ההתקפים שמקורם אינו ברור לאחר התאונה, לפיהם אין לייחס אירועים אלו לתאונה אותה עבר הנבדק. בהתייחס לטענות על כאבי גב תחתון, כאבים אלו, להם לא נמצאה עדות אובייקטיבית בבדיקה הינה תלונה שכיחה בעברו של מר חיים לוי... אין כל דרך לקשר בין כאבי הגב עליהם מוסר הנבדק לתאונה הנוכחית. תלונתו של הנבדק על הרגשת חוסר יציבות לא אושרה בבדיקה הנוירולוגית... אין לה עדות אובייקטיבית קלינית או בבדיקות העזר. אין לשלול שהרגשה זו הינה מרכיב של התסמונת הנפשית ממנה סובל הנבדק".

            בסופו של דבר מגיע המומחה למסקנה הבאה: "התמונה הקלינית ממנה סובל מר חיים לוי היום הינה תמונה של שינויי אישיות, התנהגות ומרכיבי חרדה ודכאון עליהם מוסר הנבדק ועליהם קיימת עדות במסמכים המצורפים של הרופאים המטפלים. תמונה קלינית זו הינה תסמונת רגשית חריפה כתגובה לטראומה... כפי שאכן אובחנה והתפתחה בעקבות התאונה... התסמונת הבתר חבלתית שהתפתחה הפסיקה את עבודתו של הנבדק וגורמת להפרעה משמעותית בתפקודו האישי, המשפחתי, החברתי והמקצועי של הנבדק. אני מעריך איפוא את נכותו מבחינה נוירולוגית לפי סעיף 34(ב) ב- 20%". חוות הדעת לא הועמדה במבחן החקירה הנגדית, וגם אם במל"ל נקבע שיעור אחר, זוהי הנכות הקובעת.

5.         המוסד לביטוח לאומי (וסוכם שקביעותיו בתחומים הנוספים תחייבנה) קבע נכות בתחום האורטופדי - 5% בגין הפגיעה בכתף ימין, וכן נכות בתחום א.א.ג. - 10% בגין הפגיעה באוזן ובשמיעה.

            נותרנו, לפיכך, עם נכות רפואית משוקללת של 31.6% .

"נכות תפקודית"/אובדן כושר השתכרות

6.         כידוע, "נכות תפקודית" הוא מושג המבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. המושג בא להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית, על מידת ההשפעה על התפקוד בדרך-כלל. נפסק, כי "אכן גובה הנכות הרפואית אינו זהה בהכרח לשיעור הגריעה התפקודית, אך נתון זה של גובה הנכות הרפואית הינו, מכל מקום, נתון מרכזי, אם לא חותך לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית" (ע"א 61/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אבני, ניתן ביום 4.7.05, פיסקה 10). עם זאת, לא כך הוא בכל מקרה ומקרה, ובוודאי שיש להפריד בין ביטוי זה לבין קביעת הפסד כושר השתכרותו של תובע.  כהבהרת בית המשפט העליון: "בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורטופדי - כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל - תשקף, בדרך כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכותו התפקודית. אך לא תמיד כך. לעיתים, הנכות התפקודית... אינה זהה לנכות הרפואית. כך, למשל, במקרה של נכות רפואית עקב צלקות...רצוי שנדבר בפסקי דין בשפה אחת. וכשמזכירים "נכות תפקודית" כוונת האמירה תהיה אחת, דהיינו מידת ההשפעה  של  הנכות  על  התפקוד  בדרך כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של  התובע  המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית"" (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 799 - 800 (1995)).

            בצד קביעת הנכות, על בית המשפט לקבוע גם את הפסד כושר השתכרותו של תובע. בפריט זה על בית המשפט להעריך ולקבוע את הפסד הממון שנגרם ושעלול להיגרם לתובע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר השתכרותו.

            כאמור לעיל, יש להיזהר מבלבול בין המושגים של "נכות תפקודית" ו"פגיעה בכושר השתכרות". בית המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות, בלי שיידרש כלל לקבוע את שיעור הנכות התפקודית. כך במקרה שהפסד כושר ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים, אשר יאפשרו קביעת ההפסד בפריט זה, אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית (ראו עניין גירוגיסיאן הנ"ל, בעמ' 800). לפיכך נפסק עוד כי: "כשמובאות בפני בית המשפט ראיות על פיהן הפסדי ההשתכרות של התובע בפועל הם בשיעור מסוים, והפסדים אלה משקפים את הירידה בכושר ההשתכרות, ראיות כאלה עדיפות על קביעת ההפסד בהתאם לשיעור הנכות. שיעור הנכות התפקודית יכול לשמש מודד באותם מקרים כשאין ראיות להפסד בפועל כתוצאה מן התאונה ובית המשפט סבור, על דרך האומדן, ששיעור הנכות משקף את שיעור ההפסד" (ע"א 3526/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' דנינו, דינים עליון, נז', 717 (2000)).

7.         בענייננו, נפלה בין הצדדים מחלוקת מהותית בדבר השלכותיה של התאונה. התובע תולה את כל הנפילה ברמת תפקודו בתאונה זו; הנתבעות מפנות למצב הרפואי הקודם; התובע משיב בעקרון ה"גולגולת הדקה", וטוען לפגיעה תפקודית בסדר גודל של 50%. את הפסד ההשתכרות הוא מציע לחשב לפי 100% פגיעה, שכן נבצר ממנו לחזור למעגל העבודה. 

פגיעה בשכר/בכושר ההשתכרות

8.         התובע עבד עובר לתאונה כאיש אחזקה וניקיון במפעל דל-דנט. בשנת 2001 השתכר שכר חודשי ממוצע נטו של 4,846 ש"ח (כולל ההפרשה לקופת גמל), נכון להיום - 5,414 ש"ח. לתובע נקבעו 3 חודשי אי כושר מלא ועוד 7 חודשים לערך של נכות זמנית של 60%. לתקופה זו ראוי לפסוק הפסד מלא: 5,414 ש"ח X 10 חודשים = 54,140 ש"ח, ולאחר צירוף ריבית מאמצע תקופה - 55,040 ש"ח.

            מתום תקופה זו ועד היום (63 חודשים) - מחד גיסא, לא הייתי מעמיד את ההפסד על שיעור של 100% כהצעת התובע (הגם שהפסיק לחלוטין לעבוד); מאידך גיסא, לא הייתי "מגמד" את השפעת התאונה למשהו מינורי וזניח כמעט לחלוטין, כהצעת הנתבעות. עובדה היא, שהתובע לא שב למעגל העבודה. עם זאת, גילה תפקוד סביר, שהתבטא בין היתר בטיפול בגינה, הליכה למרכז העיר ולבית הכנסת, ליווי הנכד לבית הספר ועוד. יש לזכור, שגם עובר לתאונה סבל מבעיות שונות (הגם שניסה לגמדן), וממילא עבד במשרה חלקית ולא מלאה. דומני כי ראוי יהיה לערוך את החישוב לפי פגיעה של 50% בגין התאונה: 5,414 ש"ח X 50% X 63 = 170,541 ש"ח, ולאחר צירוף ריבית מאמצע תקופה - 189,360 ש"ח.

            התובע הוא בן 66. בהתחשב במצבו עוד מלפני התאונה ובאופי עבודתו, אינני סבור כי היה ממשיך בעבודתו מעבר לגיל זה ממילא.

            סה"כ הפסדי שכר - 244,400 ש"ח.   

כאב וסבל

9.         בהתחשב ב - 31.6% אחוזי הנכות וב- 4 ימי אשפוז (בניכוי גיל ולאחר שערוך), זכאי התובע לפיצוי של 43,300 ש"ח, נכון להיום (במעוגל).

הוצאות שונות ועזרה לעבר ולעתיד

10.       עיקר ההוצאות נגרמו בעת התאונה ובסמוך לאחריה; אמנם, התובע לא העסיק עזרה בשכר. עם זאת, הוא קיבל עזרה צמודה מאשתו. ניתן גם להעריך הוצאות רפואיות ואחרות, שאינן מכוסות. על דרך האומדן הייתי פוסק סכום גלובלי כולל בראש נזק זה, לעבר ולעתיד, של 20,000 ש"ח, נכון להיום.

ניכויים

11.       לפי חוות דעתו של שי ספיר, שאיננה שנויה במחלוקת, עומד הסכום לניכוי על סך של 132,642 ש"ח, נכון ליום 1.8.07, ובהצמדה להיום - 135,800 ש"ח (במעוגל).

לסיכום