פסק-דין בתיק א 21008/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב בתום דיון הוכחות במסגרת תובענה שטרית אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבע בגין שטר חוב ע"ס 80,000 ש"ח ז"פ 1/4/03.

משניתנה לנתבע רשות להתגונן, תצהירו של הנתבע אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השטר משמש ככתב ההגנה בתיק ולהלן טענות ההגנה של הנתבע:

1.         הנתבע הינו הבעלים והמנהל של "סטודיו רון" ועובר לחתימת הסכם זיכיון עם התובעת הפעיל חנות צילום במסגרת הסכם זיכיון עם חברת "אוריינט קולור" אשר ניהלה במקום את עסק הצילום ופיתוח תמונות.

2.         חברת "אוריינט קולור" מכרה את הבעלות של החברה לתובעת וביום 14.6.00 חתמה על הסכם זיכיון עם התובעת, כאשר באותו מעמד נמסר לידי התובעת שטר חוב כשטר ביטחון לכיסוי חובות עתידיים שיישארו על חשבון כלפי התובעת.

3.         שולמו מלוא התשלומים המחויבים על פי הסכם הזיכיון, אך למרות זאת התובעת נהגה כלפיו בחוסר תום לב ותוך פגיעה בזכויותיו כזכיין שלה והפרה את הסכם הזיכיון.

4.         ביום 3.5.01 פרצה התובעת לחנות, שלא כדין, וכן גרמה לנתבע נזקים רבים, נזק לציוד ברכוש בשווי 75,000 ש"ח, נזק לסחורה בשווי 30,000 ש"ח, נזק כתוצאה מסגירת החנות במשך 14 ימים וירידת פידיון באופן משמעותי, נזק חמור ובלתי הפיך למוניטין של הנתבע ונזק כספי כתוצאה מגניבת כספים וסחורה שלא הוחזרה.

5.         על אף הארוע מיום 3.5.01 הנ"ל והפרת הסכם הזיכיון ע"י התובעת, הסכים הנתבע לבקשת התובעת להמשיך ולהפעיל את העסק לשנה נוספת ובלבד שהתובעת תשלם את כל הנזקים אשר נגרמו לו, תשקם את העסק ע"י פרסום והנחות משמעותיות ללקוחות, תקפיא את כל המחירים עד להודעה אחרת, תשפץ את החנות במהלך החודשים יוני- יולי 2001 וכן תחזיר 1% מהפידיון החודשי בעד הפרסום.

6.         על אף מאמצי הנתבע, התובעת לא קיימה את התחייבויותיה על פי הסיכום ואף המשיכה להפר את הסכם הזיכיון ולדרוש שינוי בתנאי התשלומים כך שבמקום 15% מפידיון הדפסת תמונות ואי תשלום בעד פיתוח סרטים C41 נקבע תשלום מינימלי בסך של 4,401 ש"ח לחודש ובנוסף לכך התובעת גלגלה את התשלום בגין דמי הביטוח עבור המכונה לפיתוח סרטים על הנתבע שלא כדין.

7.         הנתבע פנה לתובעת בכתב, אך לא נענה ואף ביקש לקזז תשלומי מכר שבוצעו על ידו תוך החזרת ההמחאה מספר 5578 ע"ס 13,338 ש"ח מיום 3.5.02 שעבורה לא קיבל הנתבע שירותים מהתובעת.

8.         התובעת שלחה מכתב מיום 19.5.02 ובו הודעה על ביטול הסכם הזיכיון, כאשר עליו לפנות את החנות לא יאוחר מ- 7 ימים וביום 3.6.02 נשלח לתובעת מכתב תשובה אשר דחה את טענות התובעת.

9.         התובעת העלתה דרישות חדשות לתשלומים שלא היו וזאת בעקבות דרישת הנתבע לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע מיום 3.5.01 ומשלא נענה לדרישות הנ"ל, התובעת הגישה את שטר החוב לביצוע על אף שהנתבע פרע את מלוא חובותיו כלפיה.

10.        שולמו לתובעת תשלומי יתר ובנוסף יש לקזז את התשלומים הנ"ל על חשבון חובותיו כלפי התובעת באם קיימים חובות כאלה.

במסגרת ההחלטה למתן רשות להתגונן נקבע כי אין לקבל טענות קיזוז אודות נזק אשר כביכול נגרם לנתבע אגב פריצת התובעת לנכס בהעדר פירוט כנדרש. עוד נקבע כי כנגד הפקדת 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט תינתן לנתבע רשות להתגונן והסכום הנ"ל הופקד.

מנהל התובעת, מר עודד קטקו, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, ובו הטענות להלן:

1.       הנתבע התקשר עם התובעת ביחסי מסחר, לפיהם התחייב לשלם דמי שכירות ושימוש וכל ההוצאות הנלוות ככל שיזקפו לחובת התובעת כשוכרת במושכר (סעיף 7 להסכם הזכיינות), דמי זכיינות בעבור הזיכיון שהקנתה לו התובעת (סעיף 19 להסכם הזכיינות) ומבצע רכישות שוטפות של סחורתה.

2. לנתבע נותר חוב כלפי התובעת בגין תשלומים שטרם פרע בעבור דמי שכירות ושימוש, דמי הזכיינות והן בעבור סחורות ושירותים אשר רכש אצל התובעת בסך כולל של 79,918 ש"ח, סכום אשר פורט בנספחים ב', ג' ו-ד' לתצהיר.
3. פניות התובעת לנתבע להעביר לידיה את יתרת חובו, נענו בהתחמקויות ממושכות.
4. הנתבע פגע אנושות בפעילות העסק בו הוא פועל מכוח הסכם הזכיינות עת שנתן שירות קלוקל ללקוחות ובחר להפנות לקוחות לבית עסק אחר אשר בבעלותו ואשר ממוקם בשכונה 06 במעלה אדומים. בכך למעשה הפר את מחויבותו תחת סעיף 4.4 להסכם הזכיינות לפיו התחייב "לעשות כמיטב יכולתו לקדם את ענייני החנות וכן להבטיח בחנות בכל עת שרות מיידי מקצועי, משביע רצון ואדיב...", וכן סעיף 17 להסכם לפיו התחייב להימנע מכל פגיעה בתובעת ובקהל לקוחותיה.
5. לפיכך, משמעל הנתבע בתפקידו ובאמון שניתן בו כזכיין תוך הפרת התחייבויותיו לפי הסכם הזכיינות דרשה התובעת את הנתבע לפנות את בית העסק ולפרוע חובותיו.