פסק-דין בתיק א 210045/02

עניינה של תביעה זו במחלוקת השוררת בין הצדדים, באשר לשני שיקים שנמסרו לתובע ע"י

הנתבעת, אך תמורתם לא שולמה.

להלן סיפור המעשה

1. חברת ימנה (להלן: "ימנה"), התקשרה עם משטרת ישראל בחוזה לבניית תחנת משטרה בשדרות (נספח א' לתצהירו של מר משה ביטון, מנהל הנתבעת). הנתבעת שימשה כקבלן משנה של ימנה בפרויקט בניה זה (להלן: "הפרויקט").

2. לימים הוסכם, כי התובע יבצע את כל עבודות החשמל בפרויקט, במקום חברת סגנונות 2000, עמה התקשרה הנתבעת תחילה. בין ימנה לבין הנתבעת הוסכם, כי סכומים שישולמו לימנה ע"י משטרת ישראל, עבור עבודות מאושרות, יועברו לנתבעת. בין הנתבעת לבין התובע הוסכם, כי הנתבעת תעביר לתובע את הכספים שיתקבלו אצלה,  בקיזוז סכומים שונים בגין רווח קבלני. עסקה זו קרויה בז'רגון המקצועי 'BACK TO BACK', ועל פיה שולמו תשלומים לתובע בגין העבודות שבוצעו על ידו בפרויקט, עד לשלב בו חדלה משטרת ישראל לשלם לימנה.

3. עם הפסקת התשלומים, התגלע סכסוך בין ימנה לבין משטרת ישראל, וכתוצאה מכך לא שולמו אף תשלומים לתובע. יתרת החוב שהגיעה לתובע מאת הנתבעת עמדה בחודש אוקטובר 2001 על סך של 344,701 ש"ח.

4. לבקשת התובע, משכה הנתבעת שיק לפקודתו על סך 120,00 ש"ח, שמועד פרעונו היה בתאריך 31.12.01. השיק הומר בהסכמת הצדדים לשני שיקים נושא התביעה, בסך של 60,000 ש"ח כ"א, שתאריך פרעונם היה ביום 31.1.02 ו-4.2.02 (נספח ו' לתצהירו של התובע).

5. התובע טוען, כי לאחר חלוף זמן הוברר לו, שאין בכוונת הנתבעת לכבד את השיקים הנ"ל, ועל- כן הגיש בקשה לביצועם בלשכת ההוצאה לפועל בתל -אביב.

6. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיקים. בהסכמת הצדדים התקבלה ההתנגדות ביום 27/10/02 (כב' הרשמת ברקוביץ) ומכאן התביעה שלפני.

טענות הצדדים

7. הנתבעת טוענת, כי השיקים שמסרה לתובע הינם "שיקים טובה", ומסירתם לתובע נועדה להצגת פעולות בחשבון הבנק של התובע.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי במעמד מסירת השיק הראשון ע"ס 120,000 ש"ח, התחייב התובע בחתימת ידו, כי יחזיר את השיק לפני מועד פירעונו, ולא יעשה בו כל שימוש (נספח ג' לתצהירו של מר ביטון). לדבריה, התובע אף התחייב כלפיה בכתב, כי במידה והוא או צד ג' ישתמש בשיק, ידאג לשלם לה את סכומו ולפצותה בגין הנזקים שיגרמו לה (צילום המסמך סומן נ/1, צורף גם כנספח ג' לתצהיר מנהל הנתבעת).

8. הנתבעת גורסת, כי התהליך חזר על עצמו, בהתייחס לשני השיקים ע"ס 60,000 ש"ח כ"א, שניתנו לתובע חלף השיק הראשון. לדבריה, זו הסיבה שלפני מועד פירעונם של השיקים הנ"ל, פנה התובע אל בנק הפועלים וביקש כי יגרעו מחשבונו ולא  יוצגו לפרעון (נספח ד' לתצהיר הנתבעת). לאור האמור לעיל, טוענת הנתבעת, כי התובע לא זכאי לתשלום סכומם של השיקים הנ"ל.

9. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובע - איש משטרה לשעבר ובעל קשרים עם מנהל הפרויקט מטעם משטרת ישראל -  כפה עליה להסכים לרווח קבלני של 5%, במקום 15% כמקובל בהסכמים מעין אלה. לטענתה, הוסכם בינה לבין התובע על תשלום 15% בגין עבודות חריגות, אך סכום זה לא שולם לה בפועל, בנוסף לסכומים המגיעים לה בגין שנת בדק, ורכישת חומרים. בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת כי התובע נותר חייב לה כספים, שיש לקזזם כנגד סכומם של השיקים. 

10. התובע שולל את טענת הנתבעת, כי השיקים שנמסרו לו הינם "שיקים טובה" וטוען, כי השיקים ניתנו לו כתשלום עבור עבודות החשמל שבוצעו על ידו.

לדבריו, מסר לנתבעת חשבונית מס ע"ס 120,000 ש"ח, כנגד השיקים הללו (נספח ט' לתצהיר התובע), והנתבעת קיבלה זיכוי מע"מ בהסתמך על אותה חשבונית. עובדה זו מוכיחה, לטענתו, כי השיקים ניתנו כתשלום עבור עבודתו.

11. התובע מוסיף וטוען, כי ביקש לגרוע את השיקים מחשבונו, לאחר שהובטח לו ע"י מנהל הנתבעת, מר ביטון, כי תינתן לו תמורה בעבורם. לדבריו, הנתבעת נהגה כלפיו בתרמית, שכן  מעולם לא היתה כוונה מצידה לעמוד בהתחייבות ולשלם את סכומם של השיקים ו/או סכומים נוספים המגיעים לו בגין ביצוע העבודות. 

12. כמו -כן , התובע מכחיש את הטענה, לפיה הסכים לתשלום רווח קבלני בשיעור של 15% בגין עבודות חריגות. לדבריו, הוסכם על רווח קבלני בשיעור של 3% בצירוף מע"מ, וסכום זה שולם לנתבעת.

הדיון המשפטי