פסק-דין בתיק א 209165/02

1.                              בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר השתכרות וכן תביעה לשחרור מפרמיות עתידיות,על פי פוליסת ביטוח חיים שמספרה 1621127 (להלן: " הפוליסה") אשר הונפקה ביום 1.3.99 לתקופה שעד ליום 1.3.2011, על ידי הנתבעת, באמצעות סוכן הביטוח, ולטובתו של התובע יליד 8.8.46.

2.                              בכתב התביעה המתוקן נטענה כנגד נתבעת 1 כמבטחת העילה החוזית וכנגד נתבעים 2-3 כסוכני הביטוח נטענה העילה הנזיקית (עוולת הרשלנות). ביום 23.4.06 דחה בית משפט זה את התביעה כנגד נתבעת 1 (שכן התובע והנתבעת 1 הודיעו דבר הסכם הפשרה שהתקבל ביניהם לפיו שילמה הנתבעת 1 לתובע את הסך של 146,844 ש"ח).  פסק דין זה יעסוק אם כן בשאלת הרשלנות הנטענת כלפי סוכני הביטוח (נתבעים 2-3) ולאחר מכן במידת הצורך בפיצוי התובע על פי הפוליסה.

3.                              עיקר המחלוקת שנתגלעה בין התובע לבין נתבעים 2-3 עוסקת בטופס הצעת הביטוח ובמעמד מילויו. השאלה העיקרית היא האם טופס ההצעה כפי שנשלח לנתבעת 1 ועל פי הונפקה הפוליסה משקפת נכונה את הצהרת התובע באותו מעמד.

4.                              ביום 18.9.00 קבעה ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי כי נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 75% מיום 1.3.00 המזכה אותו בקצבת נכות מלאה. לאור איבוד יכולתו להשתכר פנה התובע לנתבעת 1 בתביעה לתשלום פיצויים חודשיים עקב אובדן כושר העבודה אולם נתבעת 1 דחתה הבקשה מן הטעם כי התובע לא הצהיר לשיטתה על מצבו הבריאותי עובר לכריתת הפוליסה והכולל: מספר תאונות עבודה וכן על פגיעה בעיניים כמה שנים קודם להתקשרות.

5.                              יש לציין כי אין מחלוקת שבמועד מילוי הצעת הביטוח היה עם התובע סוכן מטעמם של נתבעים 2-3 , אין מחלוקת גם כי נתבעת 1 עת הנפקת הפוליסה לא ידעה מצבו הרפואי האמיתי של התובע ובעיקר לא ידעה כי סבל מבעיות בעיניו וכי עבר מספר תאונות אשר השפיעו על מצבו האורטופדי (כפי  שיפורט בהרחבה בהמשך).

הסוגיות שבמחלוקת :

• א.                             מי מילא את טופס ההצעה?
• ב.                              האם קיבל התובע העתק מטופס ההצעה עובר למקרה הביטוח?
• ג.                               אחריות סוכני הביטוח כשלוחי נתבעת 1.
• ד.                              אחריות נתבעים 2-3 בעוולת הרשלנות.
• ה.                              זכאות התובע לתגמולים על פי הפוליסה.
• ו.                                שיעור הפיצוי היחסי  על פי הפוליסה.

גרסת התובע :

6.                              התובע טוען כי בעת עריכת ההצעה לביטוח הצהיר על מצבו הבריאותי ובכלל זה על מצב עיניו. התובע טוען כי לא קיבל עותק מההצעה עד ליום הגשת התביעה. רק לאחר דחיית תביעתו על ידי נתבעת 1 נדהם לגלות כי החלקים בהם מילא את מצב בריאותו מחוקים, כל זאת חרף הצהרותיו בפני נציג מטעמם של נתבעים 2-3.

7.                              התובע טוען כנגד נתבעים 2-3 כי עצם ידיעתם של סוכן הביטוח מטעמם דבר מצבו הרפואי כמוה כידיעת המבטחת, כמו גם לא היה בכך להשפיע על מבטח סביר לכרות חוזה ביטוח מן הסוג של הפוליסה בענייננו.

8.                              לחילופין טוען התובע כי בשל מעשיהם ומחדליהם הרשלנים של הנתבעים 2-3 חייבים הם כלפיו ובין היתר בשל מחיקת הצהרות התובע בכל הנוגע למצבו הרפואי מטופס ההצעה, בכך שהוכן מטעמם יצר מצג שווא כלפי התובע כי הפוליסה נכנסה לתוקף ולא הקפיד על מילוי נכון של הטופס ופעל כפי שסוכן ביטוח מיומן ומקצועי לא היה פועל.

9.                              התובע טוען בסיכומיו כי על פי הפוליסה עם איבוד יכולת ההשתכרות הגמלה אותה זכאי לקבל מהנתבעים יחד הנה בסך של 1,513 ש"ח לחודש עד לתום תקופת הפוליסה ובנוסף הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף את סכום הפרמיה החודשית בסך של 321 ש"ח לחודש וזאת בניכוי חלקה של הנתבעת 1 כפי המצוין בהסכם הפשרה שנחתם.

גרסת הנתבעים 2-3 :

10.                          הנתבעים טוענים כי התובע הוא שהזמין את פוליסת הביטוח והא זה שמילא וחתם על גבי הטופס כאשר חלקו של הנציג מטעמם היה אך באישור הטופס. עיקר הטענה של הנתבעים כי התובע הוא זה שביצע המחיקות על גבי הטופס שהרי אין כל אינטרס לנציג מטעמם לעשות כן.