פסק-דין בתיק א 209159/02

1.         זוהי תובענה על סך של 154,800 ש"ח שעניינה דרישה לתשלום דמי שכירות.

רקע עובדתי

2.         התובע הינו הבעלים של חנות, גלריה ומחסן בדרך השרון מספר 95 בהוד השרון.

            (להלן: "המושכר").

3.         ביום 29.7.1997 חתם התובע עם הנתבעת מס' 1, ועם מנהליה, הנתבעים מס' 2 ו - 3, על חוזה שכירות להשכרת המושכר.

            (להלן: "החוזה; "הנתבעת").

4.         מנהלי הנתבעת מס' 1 ערבו לחיובי הנתבעת בחוזה השכירות.

5.         התובע גורס כי הנתבעים לא שילמו דמי השכירות, כמוסכם, שעה שהנתבעים טוענים כי שילמו כל המגיע מהם.

דיון

6.         התובע העיד בתצהירו ת/1 כי ביום 29.7.1997 נחתם חוזה שכירות בינו לבין הנתבעת לתקופה של 12 חודש מיום 15.8.1997 ועד ליום 14.8.1998.

7.         דמי השכירות נקבעו בסך של 1,550 דולר לחודש.

8.         כמו כן, בחוזה ניתנה אופציה להארכת תקופת השכירות ל  - 48 חודשים נוספים.

9.         בתום תקופת השכירות, מימשה הנתבעת את האופציה, ושילמה מדי שלושה חודשים - 1,675 דולר.

10.       ביום 4.8.1999 שלחה הנתבעת מכתב על פיו חדלה להיות מעוניינת בהמשך חוזה השכירות והודיעה ע"י בא כוחה כי מעוניינת היא בסיום החוזה ביום 31.8.1999.

11.       למרות האמור לעיל, המשיכה להשתמש בנכס בשנת האופציה השניה, בין התאריכים 15.8.1999 - 15.2.2000, ושילמה דמי שכירות בסך של - 1,675 דולר לחודש.

12.       לאחר מכן, ביום 1.3.2000, החלה הנתבעת לשלם 1,000 דולר לחודש - דבר עליו התריע בפני מנהליה.

13.       בסוף שנת 2000 עזבה הנתבעת את קומת הקרקע של המושכר - והשתמשה במחסן בלבד, בהשאירה בקומת הקרקע ציוד ישן השייך לה.

14.       החל מחודש דצמבר 2000 החלה הנתבעת לשלם דמי שכירות חודשיים בסך של 300 דולר לחודש בלבד.

15.       לדבריו, לא הסכים לשהות הנתבעת במחסן בלבד - וכן לא הביע הסכמתו לתשלום דמי השכירות המופחתים.