פסק-דין בתיק א 20795/05

רקע

מונחת בפני תביעה כספית לתשלום סך של 87,159 ש"ח.

מר חלפון יוסף (להלן: "התובע") עוסק כקבלן עבודות טיח. בתאריך ה - 27/05/04 חתם התובע על חוזה (להלן: "החוזה" או "ההסכם") לביצוע עבודות טיח בבניין ברחוב שינקין בעיר תל - אביב - יפו (להלן: "הבניין") עם חברת מגדלי שינקין ייזום בנייה והשקעות בע"מ (להלן: "הנתבעת"). במסגרת הסכם זה נקבע, בין היתר, כדלקמן -

א.     התובע יבצע את עבודות הטיח בבניין, פנים וחוץ.

ב.      משך העבודה יסתיים בחודש ספטמבר 2004 אך בהתאם להתקדמות יתר העבודות בפועל.

ג.       עלות העבודה הינה 130,000 ש"ח + מע"מ אשר ישולמו בתשלומים בהתאם להתקדמות העבודות.

התובע החל לבצע את העבודות האמורות כפי שיתר העבודות בבניין אפשרו זאת. התובע הנפיק לנתבעת חשבוניות מפעם לפעם. לטענת התובע,  סוכם עם הנתבעת על תשלום נוסף של עבודות בסך 25,000 ש"ח + מע"מ כך שהיה על הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 155,000 ש"ח + מע"מ.

יחד עם זאת, למרות שהתובע עמד בחלקו בהסכם, לא שילמה הנתבעת את מלוא שכרו. הנתבעת שילמה לתובע סך של 95,680 ש"ח (כולל מע"מ) בלבד ונותרה חבה סך של 85,670 ש"ח (כולל מע"מ).

פניותיו של התובע לנתבעת לפרוע את חובה לא נשא פרי. משכך, הגיש התובע תביעה זו כאשר הסכום צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

הנתבעת הכחישה את טענות התובע מכל וכל. לשיטתה, התובע נטש את העבודה בבניין לאחר שרוב שכרו כבר שולם והנתבעת נאלצה לשכור שירותים של קבלנים נוספים בעלות גבוהה ובסופו של עניין אף בהפסד שכן נאלצה היא לשלם סכומי כסף בכפל.

ראשית, הכחישה הנתבעת את סכום התביעה. הנתבעת הודתה כי שילמה לתובע סך של 95,680 ש"ח בהתאם לכתב התביעה. בנוסף שילמה סך נוסף של 25,000 ש"ח.

שנית, התובע הפר את ההסכם כאשר העסיק פועלים מהשטחים ללא רישיונות וכאשר נתפסו עוכבה העבודה אשר הוטלה עליו. לאחר שפועליו של התובע נתפסו, ביקש התובע מהנתבעת סך של 25,000 ש"ח בכדי לשחרר את הפועלים ולשלם את הקנס אשר הוטל עליו. תמורת סכום זה התחייב התובע לבצע את עבודות הצביעה בבניין. אולם, גם עבודה זו לא בוצעה על ידו.

שלישית, לאחר שהתובע קיבל את הכספים האמורים לידיו, נעלם כלא היה, מבלי שהשאיר אחריו כתובת, טלפון וכל אמצעי אחר למען יצירת קשר. התובע לא ביצע את העבודות האמורות בקומה המסחרית של הבניין, לא ביצע את הצביעה ועוד. משכך פעלה הנתבעת והביאה שמאי אשר יחווה דעתו לעניין העבודות שלא הגיעו לסיומן לרבות הצביעה. סכום מלוא העבודות עם קבלן חדש הועמד על 130,000 ש"ח. בנוסף נאלצה הנתבעת לשכור פיגומים לעבודות החוץ בעלות של עשרת אלפים שקלים נוספים. כמו כן, בעקבות מעשה זה של התובע נדחה מועד האכלוס של יחידות הדיור בבניין, תריסר דירות אשר כל חודש שכירות הועמד על 1,150$ ארה"ב וזאת לתקופה של שלושה חודשים.

אם כך או אם כך, הרי שהתובע אינו זכאי לסכום הנתבע כאשר לא השלים את העבודות עליהן התחייב ועקב מעשה זה נאלצה הנתבעת להוציא מכספה סכומים נוספים והפסידה סכומים אחרים אשר ניתנים לקיזוז מכל סכום שייפסק אם ייפסק לטובתו של התובע.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות ושאר המסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

בתאריך ה - 01/01/06 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו. בתצהירו חזר על טענותיו בכתב התביעה והרחיב את נסיבות המקרה לגרסתו. ראשית טען כי ההסכם כלל את יחידות הדיור בלבד כאשר קומת הקרקע המסחרית לא הייתה כלולה בחוזה. לחיזוק טענה זו התייחס לסוף ההסכם בו נאמר כי ידוע לו כי כבר יושבים שוכרים בקומת הקרקע ושעליו להימנע מלהפריע לעבודתם.

לדידו של התובע, מלוא העבודה בוצעה על ידו לשביעות רצונה המלא של הנתבעת ושל מנהל העבודה בשטח, מר חוג'ה. בסיום העבודה התבקש התובע לבצע גם את עבודות השליכט החיצוני של הבניין, כאשר הנתבעת שינתה את דעתה ובחרה לצבוע את הבניין חיצונית להבדיל מהדבקת קרמיקה. לשם כך ולשם כך בלבד סוכם עם הנתבעת על תשלום סך נוסף, מחוץ לאמור בחוזה בסך 25,000 ש"ח.

התובע טען כי העובדה כי הנתבעת שילמה סך של 95,000 ש"ח מהווה ראייה לטובתו שכן סוכם בין הצדדים על תשלום לפי התקדמות ומשכך לפי חישוב פשוט רוב העבודה כבר בוצעה.

מלוא העבודות שנלקחו על ידי התובע הסתיימו בחודש אוקטובר אך למרות זאת, לא הועברו לידיו שאר שכרו. התובע אף נפגש עם מנהל הנתבעת מר בנימין נחום (להלן: "נחום") ודרש לשכרו אולם לטענתו השיב נחום כי מלוא עלות עבודתו הועברה לידיו של חוג'ה ומשכך עליו לפנות אליו. כאשר פנה התובע למר חוג'ה נדחה לעבר נחום. הסיבה לכך הינה סכסוך כספי ביניהם וללא קשר לעבודות שביצע ללא אף תלונה בבניין.