פסק-דין בתיק א 20704/00

התובעת הגב' אסתר פומרנץ (להלן: "התובעת"), ניהלה במשך שנים ארוכות שני בתי מרקחת, בחיפה: האחד ברח' פבזנר והשני ברח' נורדאו.

עניינה של תביעה זו הוא בית המרקחת אשר ברח' פבזנר (להלן: "בית המרקחת"). בשנת 1998 החלו עבודות תשתית, חפירה ובניה בביצוע הנתבעת 1 בפרויקט חניון התיאטרון הנמצא ברח' פבזנר, על פי הזמנתה של הנתבעת 2 עיריית חיפה (להלן: "העיריה").

בית המרקחת נסגר בשנת 1991 ובשנת 2003 הוחזר בית המרקחת (בו החזיקה התובעת בשכירות מוגנת) לבעלים - עו"ד עירית יוריסטה.

התובעת מטילה את האחריות לסגירת בית המרקחת והחזרתו לבעליו, והנזקים וההפסדים שנגרמו לה עקב כך על הנתבעות. יש לציין כי בעוד שעל פי כתב התביעה המתוקן (ברביעית) הועמד סכום התביעה על 1,633,863 ש"ח, הרי בכתב הסיכומים הועמד הסכום הנדרש על 486,785.65 ש"ח בלבד, וזאת כנראה לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט, וויתור על חלק מהטענות.

הנתבעת 1 אינה חלק מהדיון יותר היות והיא נמצאת בפירוק, וההליכים נגדה עוכבו.

העיריה הכחישה בכל תוקף אחריות כל שהיא לסגירת בית המקרחת והפסדיה/נזקיה של התובעת, אם היו כלל, כתוצאה מכך. לדעתה, בית המרקחת נסגר מסיבות כלכליות של חוסר רווחיות מתמשך אשר בינו לבין העבודות אין ולא כלום.

אומר בפתח הדברים כי החלטתי לדחות את התביעה בעיקרה וזאת, משום שלא הוכח די הצורך, אף לא על פי הנדרש במשפט האזרחי כי התובעת סגרה ומכרה את בית המרקחת בגלל העבודות ברח' פבזנר.

אין מחלוקת על המסגרת העובדתית דהיינו כי בשנת 1998, החל מחודש אוגוסט עסקה הנתבעת 1 בעבודות תשתית רחבות היקף ברח' פבזנר עבור העיריה וכי במסגרת עבודות אלו, נחפרו תעלות, היו מחסומים, שינוי בהסדרי תנועה וכו',  בתחום בו נמצא בית המרקחת.

אין מחלוקת עובדתית כי בית המרקחת נסגר בחודש ינואר 1991, וכי מכתב מאת התובעת לעניין זה הופנה לעיריה בדצמבר 1998.

פרשת התביעה

התובעת העידה, וכן הוגשו תמונות מתקופות שונות של העבודות. הוגשו תמונות ת/2 מנובמבר 1998 וכן תמונות משנת 2002, אשר צורפו לתצהיר ת/1.

בנובמבר 1998 נראה כי אמנם היתה אפשרות גישה אל בית המרקחת, אך היא לא היתה נוחה כלל ועיקר ורצופה מחסומים. סביר מאוד להניח כי ללקוחות הקבועים של בית המרקחת היה קשה להגיע אל בית המרקחת.

התובעת תארה את לקוחותיה בבית מרקחת זה.

"הלקוחות שלי, אולי אתה לא יודע, הם היו לקוחות של בית מרקחת פבזנר, החזקתי שני בתי מרקחת שהיו קיימים במקביל, זה לא היה אם זה יהיה סגרו יבואו לפה ולהיפך, זה אולי נראה בהגיון, אך במציאות זה לא היה ככה. הלקוחות של בית מרקחת פבזנר זה עולם אחר, אנשים מאוד מבוגרים שלעיתים היו שוכחים את המקלות שלהם בטעות, והם היו פשוט אנשים של הרחוב, מרח' יוף, אנשים שבאו לבית מרקחת לא היה להם רכב, נדיר שבאו מחוץ לפריפריה, רוב הלקוחות שלי נמנו אנשים מבוגרים פנסיונרים, קשה יום שגרו בהדר ועד היום גרים שם. האנשים האלה שהולכים לקופת חולים ברח' גאולה היו באים בדרך הביתה אלי, אז עוד לא היו פיליפינים כמו שהיום. הם היו בקופת חולים ועמדו שעה בתור, האנשים האלה לא אנשים שלא באו לנורדאו. הם עזבו, לקוחל שבא ורואה בית מרקחת סגור, לא מגיע יותר, הם הולכים לקופת חולים, קיבלו תרופות במחיר סמלי. מבחינת שירות היה כדאי להם לבוא אלי, אבל זה היה סגור. בית המרקחת נורדאו היה נורדאו, פבזנר זה פבזנר, הלקוחות לא אותם לקוחות, כל אחד פעל באופן מקביל ולא רק זה, זה משהו שרק אני יכולה לומר לך, אתה מבחוץ לא היית יודע את זה".(עמ' 14 ישיבה מיום 22.5.06).

בתמונות משנת 2002, כאשר כבר בית המרקחת היה סגור, נראה בעליל כי הגישה לבית המרקחת חסומה.

התובעת העידה כי אמנם מכתבה הראשון נשלח רק בדצמבר 1998 לאחר התיעצות עם עורך דין, אך היה זה לאחר התרוצציות, פניות בעל פה וטלפונית, בירורים וכו', שכן מלכתחילה לא היתה כל כתובת, אליה יכלה לפנות.

התובעת העידה כי, סברה, שלאחר תום הפרויקט אשר על פי התוכנית כלל גם מגדל מגורים בין 18 קומות ומרכז מסחרי והדבר יביא לגידול בהיקף העסקים, אך לא כך קרה, המגדל לא הוקם, וכך נאלצה בנוסף לסגירת בית המרקחת גם להחזיר הנכס לבעליו. התובעת העידה כי בתקופת הסגירה לא נתקה את החשמל וגם לא את האזעקה היות ולא רצתה "לפתוח חשבונות" אם יופעל הנכס שוב.

התובעת העידה כי בנוסף להפסדי הרווחים שנגרמו לה עקב סגירת בית המרקחת אותם העריכה ב- 5,000 ש"ח לחודש, נאלצה לשלם לעיריה תשלומי ארנונה ואגרת פינוי אשפה בסך הכל 74,309 ש"ח, וכן תשלומים שונים בגין דמי השכירות, חשמל ואזעקה בסך 87,300 ש"ח.

התובעת הסכימה כי יתכן ואי ניתוק החשמל והאזעקה בזמן הסגירה היו אמנם טעות.

התובעת הכחישה את הטענה כי למעשה בית המרקחת צבר הפסדים ללא כל קשר לעבודות, והדגישה את חוסר היכולת הפיזית לעבוד בגלל העבודות, האבק, חסימת הגישה, משאיות וכלי רכב אשר עברו, חנו דחפורים שהערימו ערימות חול ועפר וכו'.

פרשת ההגנה