פסק-דין בתיק א 205554/02

יסודה של התביעה שבפני, בתאונת דרכים שאירעה ביום 2.11.00, בה היו מעורבים רכב מסוג רנו, המבוטח באמצעות התובעת והנהוג בידי ע"ת/1, עם רכב מיניבוס שהיה בבעלותו ו/או בחזקתו של הנתבע (1) ומבוטח בידי הנתבעת (2).

לגירסת התביעה כפי שזו עולה מכתב התביעה ומעדותו של ע"ת/1, נסע הרנו ברח' החלוץ בלוד, לאחר שפנה ימינה, כאשר הבחין בהכנסו לרחוב ברכב הנוסע ממולו במסלול הנגדי, מאחר ובנתיב נסיעתו חנו כלי רכב וכתוצאה מכך ולמרות מאמציו של ע"ת/1, פגע בו המיניבוס. לגירסת התביעה, נסע המיניבוס בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית בלבד.

כתב ההגנה הוגש לביהמ"ש בשם שני הנתבעים. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי רכבם משמש כמיניבוס להסעת נוסעים וכשזה נסע בנתיבו, הגיח ממולו הרנו ופגע ברכב הנתבעים בחלקו הקדמי.

לכתב ההגנה נסמך, כדרישת התקנות, תצהיר של הגב' בוטנויזור יפית, שעפ"י האמור בסעיף 1 שבו הינה עובדת ב"שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ" מקבוצת מגדל ועל פי האמור בסעיף 3 לתצהיר זה:

"לפי מיטב ידיעתי ואמונתי כל העובדות המפורטות בכתב ההגנה הן נכונות המקור לאמינותי וידיעתי הוא המסמכים המצויים בתיק התביעה בחברה לרבות רישומי מחשב, הודעת מבוטח, העתקי שיקים, חוו"ד שמאי וכו'".

עד כאן יפים הדברים והתנהלו למישרין.

דא עקא,משלא התייצב נהג הנתבעים לדיון וזו לא הצליחה לטענתה לדלות מפי מבוטחה, שהובא פעמיים לאולם ביהמ"ש באמצעות שירות בתי הסוהר, את זהות הנהג ביום התאונה, חזרה בה ב"כ הנתבעת (2) וביקשה על אף האמור בכתב ההגנה המקורי, לתקן את כתב ההגנה ולנער חוצנה מחבותה הביטוחית לפיצוי נזקי צד ג', כשבין השאר טוענת ב"כ עו"ד שלו כי בידי הנתבעת (2) אין טופס הודעה על תאונה, הדברים נמסרו בעל פה והסוכן לא העביר דבר [ראה עמ' 2 לפרוטוקול, ישיבת יום 4.1.04].

דא עקא, שהוברר [עמ' 3, שם], כי לא כן הם פני הדברים וב"כ התובע הציג לביהמ"ש טופס הודעה על תאונה שנמסרה לשמגד בעקבותיו דחתה האחרונה את דרישת התובעת לתשלום, ולפיכך ניתנה החלטה באותה ישיבה הדוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה, שכן אדניה של הבקשה מבוססים על עובדות שאינן מדוייקות, שכן טופס ההודעה היה קיים ונמסר ואף ניתן לכך ביטוי בתצהיר, התומך בכתב ההגנה המקורי.

גם בשלב זה, לא הרפתה הנתבעת (2) וטענה כי לא הוכחה לה זהות הנהג מחד, וכשירותו עפ"י תנאי הפוליסה מאידך, לפיכך, טוענת הנתבעת(2) כי אין לתובע זכות תביעה כנגד הנתבעת (2). ברם, נעלם מעיני הנתבעת (2) האמור בסעיף 68 לחוק חוזה הבטוח, המקנה לתובעת זכות תביעה ישירה כנגד הנתבעת (2) גם אם לא יתבע המבוטח או הנהג, וחובתה של הנתבעת (2) לברר פרטי הנהג, זהותו וכשירותו, ועליה לנקוט בכל דרך ומירב המאמצים, לרבות קבלת פרטים מדוייקים בעת ההודעה על תאונה.

במקרה דנן, טוענת הנתבעת (2) לחוסר שיתוף פעולה מטעם מבוטחה, המוסר שמות וזהויות חדשות לבקרים ומוסיפה בסיכומיה, ומפליגה למחוזות רחוקים בטענה כי קיים חשד לביום תאונה ולפיכך, צירפה לסיכומיה מסכת שלמה של חקירות שבוצעו במקרים אחרים. אולם, עם כל הכבוד לב"כ הנתבעת (2), אין לי אלא להביע את מורת-רוחי לדרך בה הוגשו סיכומיה, שכן לא  יעלה על הדעת כי לסיכומים תצורפנה ראיות שלא בא זכרן בדיון בביהמ"ש, ושהן, לכשעצמן, בבחינת הרחבת חזית מחד, והגשת ראיות שלא עפ"י הדין ודיני הראיות ולפיכך, אחת דינן של ראיות אלה והטענות הנסמכות אליהן, להידחות.

לא יעלה על הדעת, כי הנתבעת (2) לא תבדוק היטב בציציותיה עם קבלת דרישה, תדחה את הדרישה לתשלום בטענה כי מבוטחה אינו אחראי לתאונה - על יסוד טופס ההודעה שמסר, תגיש כתב הגנה לגופו של ענין, הדוחה את האחריות לתאונה, ותנסה בהמשך להסתתר מאחורי עלה התאנה של "טעות של פקידה". ומכאן ועד להתנערות מחבות, קצרה הדרך.

לפיכך, לא מצאתי לקבל טענותיה של הנתבעת (2) לפיהן אין עליה לפצות את התובעת וכי פטורה היא מתשלום ואין האמור בסעיפים 22,23,24 ו - 68 לחוק ח וזה הביטוח, כדי להעניק פטור זה, שכן עפ"י האמור בסעיף 24 לכל היותר על הנתבעת (2), להוכיח כי לו היה הנהג משתף פעולה ומעיד בביהמ"ש, היתה חבותה קטנה ולכך לא הביאה הנתבעת (2) אף לא ראשית ראיה.

לפיכך, לגופו של ענין, עומדת לנגד עיני עדותו של ע"ת/1, הטוען לסטיית הטרנזיט לנתיב נסיעתו, אם כי מהתרשים שערך ומתמונות הנזק ניתן ללמוד כי שני כלי הרכב לא שמרו לטעמי בדייקנות כל ימין הדרך ובהסתמך על הודעתו של מבוטח הנתבעת (2) בטופס ההודעה, מצאתי כי בשאלת האחריות יש לחלקה באופן שווה בין שני הנהגים.

התוצאה מכל האמור לעיל, הינה כי אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 4416 ש"ח, כשסכום זה נושא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 20.2.01, ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 2000 ש"ח בצירוף מע"מ, וכן סכום האגרה ששולם, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 29.9.02, ועד התשלום המלא בפועל, והוצאות עד התביעה בסך של 100 ש"ח.

ניתן היום, 9.2.05, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.