פסק-דין בתיק א 205535/02

1.         זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים.

            ביהמ"ש מינה מומחה בתחום הפסיכיאטרי את ד"ר גיא אור ומומחה בתחום האורטופדי את ד"ר ישראל כספי.

2.         המומחה בתחום הפסיכיאטרי קיבל דוח נוירופסיכולוגי של ד"ר אמיר פורה שערך אבחון ביום 10.12.03.

            באבחון ציין בין השאר כי :

            "מדובר באישה בת 27, נשואה, שהיתה מעורבת בתאונת שרשרת. בהגיע לחדר המיון שבבית החולים סורוקה היא דווחה שהיא "הוטחה לפנים ואז חזרה לאחור והשתטחה על המושב". היתה חגורה, לא איבדה את ההכרה אך דווחה על בחילות והקאות. מיד לאחר האירוע היא התלוננה על כאבי גב, כאבי צוואר וסחרחורות. בבדיקה לא נמצאו חסרים נוירולוגיים, לא תועדה חבלת ראש משמעותית, ולא תועדה תגובה חרדתית או טראומתית."

3.         בתוצאות האבחון נכתב כדלקמן :

            "לאור הממצאים הלא סבירים שתועדו, הועברה לנבדקת מטלה הבודקת התחלות, שחולים הסובלים מפגיעות ראש קשות, כגון חולים המאושפזים במחלקה הנוירוכירורגית, מבצעים אותה היטב. במטלה זו הנבדקת נכשלה וביצועיה היו נמוכים מאלו שניתן לקבל באם היא היתה באופן מקרי. לפיכך, ניתן לקבוע בוודאות שהנבדקת הטתה את ביצועיה במבחן זה לרעה.

            בשאלון להערכת תפקוד נפשי הנבדקת שללה על הסף תסמיני חרדה חברתית. בשאלון האישיות הרב שלבי של מינסוטה היא דילגה על מרבית השאלות. דפוס זה של ביצועים אופייני לאנשים שאינם משתפים פעולה. בראיון הקליני התרשם המאבחן שהנבדקת סובלת מהפרעת אישיות כרונית ללא עדות לתסמיני דחק פוסט טראומתיים משמעותיים. הפרעה זו מתאפיינת בנטייה למניפולטיביות, שימוש במנגנוני הגנה לא בשלים, ותלותיות.

            לסיכום, בבדיקה הנוכחית הנבדקת לא שיתפה פעולה ובמרבית המטלות הקוגניטיביות הטתה את ביצועיה לרעה. כתוצאה מהתנהגות זו תפקודה האינטלקטואלי הוערך בתחום הגבולי, תוך שהיא מפגינה הפרעות קוגניטיביות לא עקביות, שאופייניות לחולים הסובלים מפגיעות ראש קשות או ממחלת השיטיון.

במטלות נוירופסיכולוגיות הבודקות תפקודים נוירוקוגנטיביים ממוקדים התקבל פרופיל דומה. ביצועיה במטלות הבודקות תפיסה המרחבית היו ביצועיה דומים לאלו של חולים הסובלים מפגיעות קשות בהמיספרה הימנית של המוח. במטלה הבודקת תפקודים של האונה המצחית היו ביצועיה פגומים, בדומה לחולים הסובלים מפגיעה קשה של האונה המצחית השמאלית. במטלה הבודקת זיכרון מילולי היו ביצועיה פגומים בדומה לחולים הסובלים ממחלת השיטיון או מפגיעת ראש דיפוזית קשה.

            מאחר ודפוס הביצועים שתועד לעיל אינו אופייני לנבדקים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית או לחולים הסובלים מחבלות ראש קלות עד בינוניות הועברה לנבדקת מטלה הבודקת התחלות, שחולים הסובלים מגידולים מוחיים או חבלות ראש קשות מבצעים אותה היטב. גם במטלה זו הנבדקת נכשלה והטתה את ביצועיה לרעה.

            באשר לתפקודה הנפשי, בבדיקה הנוכחית הנבדקת לא שיתפה פעולה בעת מילוי שאלון האישיות שהועבר לה. התרשמותו הקלינית של המאבחן היתה שמדובר באשה הסובלת מהפרעת אישיות כרונית, שעברה תאונת דרכים קלה, ללא חבלת ראש משמעותית, וכיום ייתכן וסובלת, לכל היותר, מתסמיני דחק פוסט טראומתיים קלים, אך נוטה להדגיש את מגבלותיה לשם קבלת רווח משני.

4.         הפסיכיאטר ד"ר גיא אור,  למרות שהתובעת מסרה לו כי לא סבלה מקשיים או בעיות נפשיות קודם לתאונה, ומבחינה גופנית סבלה, רק מקוצר נשימה ומאנמיה קלה מצא המומחה עובדות אחרות כאמור להלן :

            "מן המסמכים הרפואיים שהובאו לעיוני עולה כי קודם לתאונה הנדונה סבלה הנבדקת מתלונות ומחושים רבים ובהם: כאבי ראש, סחרחורות וחולשה; כאבי עיניים; כאבי צוואר; כאבי גב תחתון; כאבי ברכיים; כאבים בכתף ימין לאחר שנפלה ונחבלה (עם הקרנת הכאב ליד); רגישות בשורש כף יד ימין; כאבי בטן עליונה, צרבת ושלשולים (אובחנה תסמונת המעי העצבני); זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה העליונות; סינוסיטיס; אנמיה מחוסר ברזל; ממצא באולטרה-סארונד בבלוטת הטיירואיד (מספר רב של מוקדים), שפורש כשפיר; התקפים של חולשה רבה, סחרחורת, דופק מהיר והזעה המלוות בחום קל - שיוחסו לירידות ברמת הסוכר ופחתו לאחר  שהחלה  לאכול פעמים  רבות ביום, טינטון ( tinnitus ) המלווה בסחרחורות והרגשה כללית רעה."

5.         המומחה מפרט את טענותיה ותלונותיה כמו כן את כל הבדיקות והטיפולים שעברה.

6.         מצאתי לנכון לצטט את פרק הדיון ככתבו וכלשונו, שכן הוא מסביר באופן מפורט את מסקנתו של המומחה :

            "מדובר בבת 28, נשואה ואם לבן, אשר עברה תאונת דרכים ולאחריה דיווחה על התפתחות תסמינים נפשיים וקוגניטיביים המגבילים מאוד את תפקודה. עיקר תלונותיה הנוכחיות של הנבדקת קשור לפגיעה הקוגניטיבית והירידה התפקודית אותה היא מתארת, בעוד שתסמיני החרדה מהם היא סובלת מוגבלים בעיקר להימנעות מנהיגה וחרדה מנסיעות (אם כי היא מוסעת ממקום למקום ע"י בעלה). עוד בולט בתמונה הקלינית הכעס והתסכול שהנבדקת חווה ביחסה עם העולם.

            באבחון נוירופסיכולוגי מקיף נמצא כי הנבדקת מנסה להתחלות באופן מגמתי. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם המתואר באבחון שערך ד"ר שיימס ג'פרי (שתיאר כי הנבדקת מתמצאת היטב במה שנוגע לטיפול המשפטי, וציין את חוסר שיתוף הפעולה שלה), ועם הפערים שבין תלונותיה לבין הממצאים המתוארים בטיפול שנערך ע"י גב' יעקובסון (שתיארה יכולת אינטלקטואלית טובה וממצאים מוגבלים בפגישות הטיפוליות בעוד שציטוטה מדיווח הנבדקת היה של בעיה קוגניטיבית גדולה). יש להוסיף עוד שכבר ביוני 2002, ציין ד"ר רויטמן בבדיקתו כי הנבדקת אינה סובלת עוד מסיוטים ליליים, כך שדיווחה לי על המשך סיוטים ליליים יכול לנבוע גם הוא ממגמתיותה.

            הנבדקת לא נפגעה בראשה, ובסמוך לתאונה הנדונה לא סבלה מאובדן הכרה ולא מבחילות והקאות (למרות דיווחה לי כי  ייתכן ואבדה את הכרתה ודיווחה לד"ר פורה כי סבלה מבחילות והקאות - דיווחים  היכולים להצביע על מגמתיות).  בדיקות  ה- EEG וה- MRI של המוח נמצאו תקינות. אין עדות, עם כך, כי בעקבות התאונה הנדונה סבלה הנבדקת מנזק מוחי כלשהו. יש לזכור כי גם קודם לתאונה הנדונה סבלה הנבדקת מכאבי ראש וסחרחורות.