פסק-דין בתיק א 20542/04

זו תביעה בסדר דין מהיר שהוגשה על ידי קבלן שיפוצים כנגד מזמיני העבודה, ועל ידם כנגדו. מאחר שאין בפסק הדין חשיבות ציבורית מיוחדת, ינומק פסק הדין בתמצית לפי תקנה 214טז.

התובע טען שהסכם העבודה הוא זה שצורף כנספח א' לתביעתו. הנתבעים טענו כי  ההסכם הוא רשימת העבודה שהיא נספח ב' לכתב ההגנה וכן ההסכם נספח ג'. התובע טען בעדותו שרשימת העבודה אינה שייכת לו אלא יש לשאול עליה את אהרון ורד, שהוא שותפו לשעבר, אך מר ורד הוא עד מטעמו שלא בא להעיד, והתובע אישר שהיה עליו לבצע עבודות שלא הופיעו בהסכם שהוא הגיש, ועל כן אני מעדיף את גירסת הנתבעים בדבר המסמכים המרכיבים את ההסכם שבין הצדדים.

אין חולק שהתובע זכאי לתמורת העבודה בסך 25,000 ש"ח בכפוף לקיזוז מה שלא ביצע ולתיקון ליקויים שנפלו בעבודתו. התובע טוען לעבודות נוספות בשווי של 8,900 ש"ח, שעליהם אין שום הסכם. התובע קיבל 15,500 ש"ח והוא תובע יתרה בסך 18,400 ש"ח. בנוסף ללכך תובע התובע 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, נזק וטרדה. הנתבעים טוענים כי שילמו סכום נוסף של 200 ש"ח. לטענתם, לא השלים התובע את השיפוץ ועזב את הדירה כשהוא משאיר את כליו. לטענתם, הותיר התובע ליקויים שעלות תיקונם 23,617 ש"ח ונוכח העיכוב בהשלמת עבודותיו נאלצו הנתבעים לעזוב את הדירה לבית הורי הנתבעת ולצורך ביצוע התיקונים יהיה צורך לעזוב את הדירה בעלות של 5,000 ש"ח ככולל הובלות. כמו כן תובע הנתבע 3 את שכרו כמוסכם והנתבעים תובעים עלות תיקון על ידי שרברב, עוגמת נפש ואבדן הנאה בסכום של 10,000 ש"ח.

מן הראיות עולה שהיה עיכוב בהשלמת העבודות, אך הנתבעים אינם תובעים בגינו דבר שכן שהו בבית הורי הנתבעת. עוד עולה כי העבודות שלא הושלמו (ואין חולק שהתובע עזב לפני הסוף, אלא שיש מחלוקת על הסיבה) מתמצות באי הרכבת כיורי מטבח ורחצה. אני מקבל את העלות של 500 ש"ח שנקבעה על ידי המומחה מטעם הנתבעים וסכום זה יש להפחית מהמגיע לתובע. לעומת זאת, ברשימת העבודות החריגות, אישר המומחה מטעם הנתבעים שמגיע לתובע עוד 2,750 ש"ח. שוכנעתי שהריסת הקיר באמבטיה ובנייתו מחדש לא היו עבודה נוספת אלא תיקון של עבודה גרועה קיימת. לעומת זאת, בולט שהעבודות שאושרו על ידי המומחה מטעם הנתבעת נשומו במחירים נמוכים שאינם משקפים את כמות העבודה שנדרשה. לפיכך, אני מעריך את שווי העבודות הנוספות לסך 4,500 ש"ח.

אשר לליקויי הבניה, לא ניתן להסתמך במלואה על אף אחת מחוות דעת הצדדים. המומחה מטעם התובע לא עשה בדיקתו כראוי, והניח הנחות שאינן קיימות, כגון ההנחה שלא היה על התובע לבצע רובה, וההנחה שלא היה כתב כמויו. המומחה גם לא ערך בדיקות אלמנטריות, וכמובן שהעריך את עלות תיקון הליקויים בהערכה מופחתת מאד. מנגד, המומחה מטעם הנתבעת מסתמכת על דברים שנאמרו על ידי הנתבעים, אשר הנתבעים עצמם לא העידו אותם בבית המשפט, בתצהיר או בחקירה נגדית. המומחה טעה לגבי תיקון הריצוף, כאשר לא בדק מה היה מצב הריצוף בעת קבלת הדירה. כך, לגבי התקנת נקודות ביקורת, לא היתה נקודת ביקורת מלכתחילה והתובע לא קיבל על עצמו לעשותה, אך זה נחשב כליקוי על ידי המומחה, למרות שאין תקן המחייב זאת (והמומחה הסתמך על הוראות בניה שאינן מחייבות בשוק הפרטי). המומחה הניח הנחות ללא בדיקה כגון ההנחה בדבר הסיבה לזרימה החלשה. המומחה קבע עלויות מנופחות לתיקון הליקויים, שאינן מתאימות לרמת המחירים המוסכמת, כגון 25 ש"ח למ"ר למילוי רובה כאשר כל העבודה, כולל פירוק הקרמיקה, פינויה והרכבתה הוסכמו לסך 65 ש"ח. אני דוחה את קביעתו של המומחה מטעם הנתבעת שיש צורך לתקן רובה בשטח של 41 מ"ר כאשר מדובר בכ- 5 מ"ר ללא רובה. גם שינויי הגוון הם באחריות הנתבעים שהביאו את המרצפות. המומחה מטעם הנתבעת קבע שעלות תיקון הליקויים היא 20,185.40 ש"ח בתוספת מע"מ, בעוד המומחה מטעם התובע קובע 1,379 ש"ח.  לאור דברי דלעיל, ועל פי אומדנא, אני קובע את עלות תיקון הליקויים לסך 10,000 ש"ח.

לגבי המגיע לנתבע 3 עבור עבודתו, טען התובע שהוסכם על שכר של 200 ש"ח ליום, והוא עבד 5 ימים. לעומתו, העד מטעמו העיד שהוסכם על 150 ש"ח ליום. הנתבע 3 טוען שהוסכם על 250 ש"ח ליום והוא עבד 11 יום. לפי התרשמותי מן העדויות, אני מקבל את גירסתו של הנתבע 3 בענין זה במלואה. זאת, בין היתר משום שאני מאחד את מה שהודה התובע בדבר שכר של 200 עם מה ששמע העובד מטעמו שדובר על נגזרת של 50 ש"ח. לכן השכר שהוסכם הוא 250 ש"ח. אף התובע מודה שהנתבע 3 עבד יותר מ- 5 ימים אלא שהוא טוען שהוא עבד בחינם, עבור בנו וכלתו. לאור התרשמותי מעדות התובע אני דוחה גירסה זו. לפיכך, זכאי הנתבע 3 לסך של 2,750 ש"ח.

בנוסף לכך, זכאים הנתבעים לעלות תיקום פיצוץ בצינור זמן קצר לאחר שהותקן על ידי התובע, בסך 465 ש"ח. אני דוחה את תביעתם למימון שהיה של חודש אחד מחוץ לבית לצורך ביצוע תיקונים. אף המומחה מטעמם לא קבע שיש צורך לעזוב את הבית בזמן התיקונים. אני דוחה גם את התביעות ההדדיות לעוגמת נפש, הטרדה וכל מינוח אחר המביע את העובדה שהצדדים לא רוו נחת מהעיסקה שביניהם. עם קבלת פיצוי על הליקויים ותמורה על העבודות, לא נותר פיצוי נוסף בגין נזק בלתי ממוני במקרה זה.

החשבון הוא איפוא כדלקמן:

לזכות התובע                              25,000 ש"ח

פחות כיורים                               500 ש"ח

בתוספת עבודות נוספות                 4,500 ש"ח

פחות ליקויים                              10,000 ש"ח

פחות תיקון פיצוץ בצינור              465 ש"ח

פחות שכר הנתבע 3                      2,750 ש"ח

פחות תשלומים                            15,700 ש"ח

יתרה                                         85 ש"ח.

לפיכך, אני מקבל את התביעה בחלקה ואת התביעה הנגדית בחלקה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע 85 ש"ח ולשלם לנתבע 3 2,750 ש"ח. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים

ניתן היום כ"ד באלול, תשס"ה ( 28 בספטמבר 2005 ) בהעדר הצדדים.