פסק-דין בתיק א 205412/02

תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין על שירות משפטי שניתן לנתבעת על ידי התובעת, עו"ד מלכה אנגלסמן. בהתאם להסכמת הצדדים ניתן פסק דין זה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984, זאת לאחר שנשמעו העדים.

1.    התובעת הינה פרקליטה המתמחה בתחום הרשויות המקומיות לרבות חיובי אגרות, ארנונה והיטלים שונים המוטלים על ידי הרשויות המקומיות - בעלת שם בתחום זה.

2.   הנתבעת שכרה את שירותיה של התובעת לצורך הגשת תביעה נגד עיריית בני ברק בגין נכס מקרקעין שרכשה בשלהי שנת 1993. עילות התביעה מבוססות על תשלומי יתר ששילמו הבעלים השונים של המקרקעין, עד לרכישתם על ידי הנתבעת, והם כוללים היטלי כבישים, ביוב ותיעול. סכום התביעה עלה כדי הסך של 2.5 מליון ש"ח.

3.    בסופו של דבר לא הוגשה התביעה, נספח ו' לתצהיר עדותו של עו"ד בן סיניבר, פרקליט במשרדה של התובעת, אשר עשה את עיקר העבודה (להלן: "עו"ד סיניבר") .  יחד עם זאת, הואיל ונעשתה עבודה רבה על ידי עו"ד סיניבר והתובעת, והואיל ובהתאם להסכם שכר טרחה שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת, אשר לתשלום שכרה של הראשונה, היא זכאית לתשלום באחוזים מסכום התביעה, הוסכם בין הצדדים כי התובעת זכאית לתשלום שכר ראוי ובהתאם לעדויות שהובאו בפני יש לפסוק, כאמור, את שכרה של התובעת.

4.     בהתאם לעדותו של עו"ד סיניבר הוא הקדיש 100 שעות - לפחות - לאיסוף החומר, עיבודו וניסוח כתב התביעה. בנוסף, הקדישה התובעת לעבודה זו 10 שעות נוספות. עוד נטען כי שכר ראוי של עו"ד סיניבר, כפרקליט במשרדה של התובעת, הינו 125 דולר לשעה ושכרה של התובעת 200 דולר לשעה. הנתבעת טוענת כי מספר השעות, לו טוען עורך דין סיניבר, הינו מופרז ומוגזם כמו גם שכרו לשעת עבודה. עוד טוענת הנתבעת כי השכר הנדרש על ידי התובעת בסך 200 דולר לשעה אף הוא מופרז.

5.      לאחר שעיינתי בטיוטת כתב התביעה, ובחומר שצורף לתצהירו של עו"ד סיניבר אני סבורה כי ניתן היה לאסוף את החומר, לעבדו ולהכין כתב תביעה במספר שעות עבודה שאינו עולה על 50.  בנקודה זו, אינני מקבלת את חוות דעתו של עו"ד רוסטוביץ מטעם התובעת על כי 100 שעות עבודה הינו זמן סביר עבור הכנת תביעה כאמור. אני גם סבורה ש- 15 שעות עבודה, כפי שנטען על ידי עו"ד שפיר מטעם הנתבעת אף הוא מוגזם כלפי מטה ועל כן אני קובעת כי התובעת זכאית לשכר טרחה עבור עבודתו של עורך דין סיניבר עבור 50 שעות עבודה.

אשר לתעריף הנגבה עבור שעת עבודה לעורך דין זוטר דומני כי סך של 125 דולר הינו גבוה מעט, וזאת בהתחשב  בעובדה שמדובר היה בפרקליט בעל ותק של שנתיים. אני סבורה כי די בחיוב בסך 100 דולר עבור שעת עבודה של עורך דין זוטר ולפיכך הסך המגיע לתובעת עבור עבודתו של עורך דין סיניבר הינו:

            50 שעות X 100 דולר  =  5,000 דולר.

6.      השעות שהקדישה התובעת, כפי טענתה, עבור הטיפול בתיק הינו 10 שעות. זהו מספר שעות יותר מסביר ואיני רואה מקום להפחית ממנו. הוא הדין אשר לשכר הראוי הנדרש על ידי התובעת. התובעת הינה פרקליטה ידועת שם בתחום הרשויות המקומיות ועל כן שכר בשיעור של 200 דולר לשעה הינו שכר הוגן. ראוי להדגיש בהקשר זה כי גם העד המומחה מטעם הנתבעת, עו"ד וילצ'יק, העיד כי לעתים, אם כי נדירות, הוא גובה שכר בסך של 175 דולר לשעה. אשר על כן, אני קובעת כי התובעת זכאית לשכר ראוי בסך של 2,000 דולר עבור הטיפול בעניינה של הנתבעת בכל הנוגע לתביעה להחזרי היטלים ואגרות.

7.     ענין נוסף אשר טופל על ידי התובעת עבור הנתבעת היא תביעה שהוגשה על ידה בשם הנתבעת בגין תשלומי ארנונה. בתביעה זו נחלה התובעת הצלחה ושולם לה שכרה בהתאם לחוזה שכר טרחה שנכרת בין הצדדים ביום 14.5.98 (נספח ב' לתצהירו של שמעון רייסמן). הואיל ועל פסק הדין הוגש על ידי העירייה ערעור לבית המשפט העליון, תובעת התובעת שכר עבור הטיפול בערעור, למרות שבסופו של דבר הושג הסכם בין הנתבעת לבין העירייה והערעור נמחק.

            אני סבורה כי אין לקבל את תביעת התובעת לתשלום שכר נוסף עבור הטיפול בערעור. הסכם שכר הטרחה בעניין זה, אשר נוסח על ידי התובעת, אינו מבחין בין ההליך הדיוני לבין הליך הערעור. נאמר בו כי התובעת זכאית לשכר בשיעור של 12.5% בצירוף מע"מ על כל סכום שתחסוך לנתבעת בגין חיובי הארנונה. חזקה על התובעת, שהינה פרקליטה, כי היתה מציינת במפורש בהסכם כי תשלום שכרה הינו עבור ההליך הדיוני, ומשלא עשתה כן, יש לראות בניהול ההליך המשפטי במלואו, עד לקבלת פסק דין חלוט, כמי שנכלל בשכר המוסכם.  ראוי לציין בהקשר זה כי התובעת העידה שלעיתים היא קובעת בהסכמי שכר טרחה קבלת שכר נוסף עבור הטיפול בערעור (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 3-4) ועל כן משנמנעה לרשום זאת במפורש בהסכם שכר הטרחה עם הנתבעת, יש לראות בשכר המוסכם כמי שכולל טיפול בהליכי הערעור.

8.      לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי השכר הראוי לו זכאית התובעת הינו בסך 7,000 דולר. מסכום זה יש להפחית סך של 2,000 דולר, אשר שולם על ידי הנתבעת כמקדמה, ואשר לא נוכה על ידי התובעת. בסה"כ זכאית, אם כן, התובעת לסך בשקלים השווה ל- 5,000 דולר לפי שערו היציג של הדולר ביום 1.6.99 ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהמועד האמור ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף מע"מ. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת:  אגרה ושכרו של עו"ד רוסטוביץ בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

כל צד ישא בהוצאות שכר פרקליטו.

ניתן בלשכתי  20.3.05. 

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

קלדנית/ שרית. ס

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: