פסק-דין בתיק א 20520/07

1.         התובעת ילידת 1954, עתרה לחייב את הנתבעות לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה כנטען בארוע מיום 4.2.06.

            גירסת התובעת בתובענה: "ביום 4.2.06 בשעה 20:30 או בסמוך לכך, חזרה התובעת ממועדון ברידג' בנתניה, בו שיחקה עם חברותיה. בהגיעה בסמוך לרח' שטמפפר מס' 4 בנתניה ביקשה התובעת להכנס לרכבה, מס' רישוי 7078510 (להלן: "הרכב") אותו החנתה במקום חניה מוסדר, על הכביש, ניצב למדרכה (להלן: "מקום התאונה"). התובעת הלכה לצידו השני של רכבה, כדי לפתוח את הדלת לנוסעת שהתעדתה לנסוע איתה כשלפתע נתקלה רגלה באבן שפה גדולה, שהיתה מונחת בחניה והתובעת נפלה. ארוע זה יכונה להלן "התאונה". מוסכם (פרוטוקול  13.11.07) כי מקום החניה בו חנה הרכב נועד לרכב נכה ואסור היה איפוא לתובעת להחנות במקום.

            הנתבעות הן הרשות המקומית לה מייחסת התובעת רשלנות, מבטחת הרשות המקומית ומבטחת השימוש ברכב.

            המחלוקת היא בסיווג הארוע. הצדדים הסכימו כי גירסת התובעת בתובענה תחייב לצורך החלטת הסיווג. הרשות המקומית טוענת כי מדובר בארוע החוסה תחת כנפי חוק הפלת"ד ומבטחת הרכב טוענת כי בארוע נזיקי ולא פלת"די, עסקינן.

הנתבעות הגישו עמדותיהן בכתב ותמכו בפסיקה.

לאחר שבחנתי את נתוני הארוע, נתתי דעתי לעמדות הנתבעות ובחנתי את הפסיקה מצאתי לבכר ולקבל את עמדת הנתבעת 3, היא מבטחת השימוש ברכב, ולקבוע כי הארוע אינו חוסה תחת כנפי חוק הפלת"ד.

לעניננו: "תאונת דרכים" מוגדרת בחוק הפלת"ד כ- "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". הוסף "... מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו". "שימוש ברכב מנועי" כולל "... כניסה לתוכו או ירידה ממנו..."

ענין החניה במקום אסור אינו רלבנטי לעניננו שכן החזקה המרבה בהתייחס לארוע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום אסור צריכה להיות עקב פגיעה "ברכב" מה שלא כך בעניננו ויש לקשור בין איסור החניה לבין יצירת סיכון תחבורתי - מה שכאן לא היה. (ר' רע"א 1953/03 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' יצחק אדרי ואח' ו- ע"א 1675/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ).

אין מחלוקת - לצרכי ההליך דנן - כי התובעת נפלה ונפגעה בשל התקלות רגלה באבן שפה שהיתה מונחת בחניה ובדרכה וכי לא היה מגע בינה לבין הרכב. אין מחלוקת שהתובעת היתה בדרכה לפתוח דלת הנוסע עבור חברתה שאמורה היתה לנסוע עימה.

יש צורך בקיומה של זיקה סיבתית בין השימוש ברכב לבין נזק הגוף שנגרם (ר' רע"א 4620/04 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ) ושהימצאותה במקום תהא קשורה בטבורה לשימוש ברכב ולמעורבותו.  (ר' יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מהדורה שלישית, 280 והפסיקה שם).

על פי העובדות: לא היה מגע קודם בין התובעת לרכבה, היא נפלה בדרכה לפתוח דלת הנוסע לחברתה, נפילתה היתה עקב כך שרגלה נתקלה באבן שפה שהיתה מונחת בחניה, נזקיה הנטענים הם מכך ובעת הארוע לא היתה מעורבות ו/או - סיבה ו/או תוצאה - עם הרכב.

מכאן שנזק הגוף הנטען לא נגרם עקב שימוש ברכב מנועי ולמטרות תחבורה ולא בשלב המצדיק קביעה של "כניסה לתוכו". (הוא "השלב האחרון" כמפורט ברע"א 5738/97 תעבורה נ' קרנית ויודגש כי נפילה עקב התקלות במפגע בדרך לשימוש ברכב אינו בתחום הסיכון התחבורתי המכוסה בחוק).

מסקנת כב' הנשיא שמגר בבר"ע 4696/92 בהירה בן שחר נ' שולה אייזנבך המובא ע"י הנתבעת 3 בפתיח סיכומיה תואם ונכון לעניננו וראוי לסיים בו. שם נקבע כי אין מדובר בת.ד. אף שהתובעת נפגעה בעת שנפלה על מכונית חונה כאשר רצה אליו והיה זה בסוף ריצתה אלא שהנפילה היתה "עקב שימוש מצער שלא צלח בשביל אשר עליו רצה... הא ותו לא".

עמדת הנתבעת 3 מתקבלת, עמדת הנתבעות  2+ 1 נדחית.

התובענה נגד הנתבעת 3 נדחית והתובעת תשא בהוצאותיה וכן בשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח ומע"מ כחוק.

ק.מ.בהליך שבין התובעת לנתבעות 1 + 2 ליום 24.3.08 שעה 09:00.

המזכירות תעביר פס"ד (החלקי) לב"כ הצדדים.  

ניתן היום, י"ח בטבת, תשס"ח (27 בדצמבר 2007), בהעדר.

                                                        ________________

                                                                               אברהם קסירר, שופט

פסה"ד כפוף לשינויי נוסח, הגהה ועדכון מתבקשים.