פסק-דין בתיק א 20515/07

מר מצארווה עבדאלה , התובע 1 (להלן: "התובע 1") היה במועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים של רכב מסוג אופל קורסה מ.ר. 1505351 (להלן: "האופל") וביטוח ישיר אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ,התובעת 2, היתה המבטחת בביטוח מקיף של רכב זה.

ביתר תור בע"מ ,הנתבעת (להלן: "הנתבעת") היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים והמחזיקה של אוטובוס מ.ר. 8899415.

בתאריך 1.3.06 בדרך מביתר עילית לירושלים אירע מפגש בין כלי הרכב הנ"ל.

לטענת התובעים ביום התאונה נסע רכב האופל בכביש המנהרות לכיוון ירושלים כשהאוטובוס מאחוריו. נהג האוטובוס סינוור את נהג האופל, בנו של התובע 1 ג'מיל מצארווה (להלן: "ג'מיל") והאיץ בו לנסוע. בהגיעו לרמזור הקרוב עצר רכב האופל לאור מופע האור האדום. אז ירד נהג האוטובוס מהאוטובוס ניגש אל ג'מיל והחל לקלל אותו ולאיים על חייו תוך שהוא חובט ברכב האופל וגורם לנזקים.

עם התחלף האור ברמזור לירוק החל ג'מיל במנוסה עם רכבו תוך שהאוטובוס נוסע בסמוך אליו בצורה מסוכנת ופוגע ברכב האופל.

לטענת הנתבעת אכן האוטובוס נסע אחרי רכב האופל בכביש המנהרות ואז עצר רכב האופל באופן פתאומי. נהג האוטובוס אשר שמר מרחק הספיק לבלום ברגע האחרון. לאחר מרחק מה עצר נהג האוטובוס כדי לבדוק אם נגרמו נזקים לאוטובוס ואז הגיח רכב האופל מאחורי האוטובוס כשהוא עולה על המדרכה כשג'מיל מנסה לדרוס את נהג האוטובוס. נהג האוטובוס הספיק להכנס לאוטובוס ורכב האופל פגע  באוטובוס.

לאחר ששמעתי את הנהגים המעורבים והתרשמתי מעדותם ולאחר בחינת הגרסאות של הצדדים ועמידה על נסיבות התאונה , תנאי הדרך מצב כלי הרכב ומיקום הפגיעות ברכבים הנני סבור שיש לדחות את התביעה.

ראשית, גרסת התובעת כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה אינה זהה לגרסה כפי שזו עולה מההודעה בכתב יד לנתבעת 2 (ת/1) ומההודעה המודפסת (ת/3).

בעוד שבכתב התביעה מדובר על פגיעה של האוטובוס ברכב האופל הרי שבהודעות מצויין כי בשל העימות שהיה בין הנהגים חסם האוטובוס את נתיב נסיעתו של רכב האופל ועל כן נאלץ ג'מיל לעבור עם האופל ברווח שנוצר בין האוטובוס לעמוד שהיה מצד ימין. דהיינו הפגיעה היא של רכב האופל באוטובוס.

ג'מיל מתאר מצב בו הוא נמצא בתוך הרכב ונהג האוטובוס יורד מהאוטובוס וניגש אליו ותוך כדי כך מתחלף האור לירוק והוא מתחיל במנוסה. לו כך היו פני הדברים אך סביר והגיוני היה שרכב האופל יתרחק משמעותית מהאוטובוס וימשיך לכיוון ירושלים וכך גם יתחמק מנהג האוטובוס. ברם, באופן תמוה בחר ג'מיל להכנס לשכונה אשר נמצאת בצד ימין של הדרך הראשית כשהוא נוסע ומחפש לטענתו מקום לביצוע פרסה כדי לחזור לכביש הראשי. זאת ועוד, אם אכן חש הוא מאויים מדוע לא המתין באותה שכונה זמן משמעותי כדי להיות בטוח שלא יהיה עוד קשר עם נהג האוטובוס אשר ימשיך בדרכו ?!. בנוסף, טוען ג'מיל כי כאשר יצא מאותה שכונה הבחין באוטובוס עומד או נוסע לאט בפתח אותה שכונה, בכביש הראשי, אם כך מה מנע בעדו מלשלב להילוך אחורי ולשוב על עקבותיו לתוך אותה שכונה עד יעבור זעם?!

אין חולק כי במקום בו אירעה התאונה עמד האוטובוס בסמוך למדרכה מימין . נהג האוטובוס אישר כי משמאלו היו שני נתיבים בהם ניתן היה לנסוע מדוע לא נסע ג'מיל באחד משני נתיבים אלה?!

ג'מיל נשאל עם עלה על המדרכה והשיב שלא. לשאלת ב"כ הנתבעת בקשר לפגיעה הנצפית בתמונה ת/2א , בצד ימין של הרכב השיב כי זה מהמדרכה הגבוהה. ראשית, אם הפגיעה היא ממדרכה אזי היתה צריכה להיות מעיכה גם של פס הסף של הדלתות אך המעיכה היא מעליהם ואלה נשארו שלמים ללא פגיעה. שנית, אין הדבר מתיישב עם ההודעה ת/1 שם צויין כי הרכב השתפשף בעמוד. עמוד מן הסתם מוצב על מדרכה.

יצויין כי נהג האוטובוס העיד כי במקום ישנה תחנת אוטובוסים עם מתקנים מתאימים כמקובל.

בנוסף, דבריו של ג'מיל בנוגע לנזק בצד ימין לוט בערפל. בתחילה מציין בוודאות כי "זה שפשוף מהמדרכה" אח"כ מציין כי אמר זאת לשמאי אך אינו זוכר מה הוא אמר על כך. אח"כ מציין כי יכול להיות שהשריטה בצד ימין אינה קשורה לתאונה הנוכחית ואינו זוכר.

עדותו של נהג האוטובוס מהימנה עלי והנני מעדיפה על פני עדות ג'מיל. נהג האוטובוס מסר הודעה במשטרה התואמת לעדותו. הוא מתאר מצב בו ג'מיל נוהג באופן מוזר , מאיץ ובולם לסירוגין ובמפתיע, אינו מאפשר לרכב אחר לעקוף אותו ו"מזגזג" על הכביש וגורם לו לבלום בפתאומיות כמעט עד כדי פגיעה ברכב האופל. לטעמי האירוע התאונתי הוא המשך של אותה התנהגות מוזרה חסרת הגיון שעה שג'מיל מצא לנכון להגביר את סיבובי המנוע בטרם החליט לזנק בין תחנת האוטובוס לבין האוטובוס,להשתפשף באוטובוס ולברוח מן המקום בנסיעה רצופה.

לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה.

הנני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ.