פסק-דין בתיק א 20483/06

^{בפני תביעה על סך כ- 16,500 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 21/9/05.}

^{התובעת היא בעלת הרכב שנפגע בתאונה והנתבעת היא מבטחת הרכב, אשר לטענת התובעת פגע ברכב הנפגע מאחור וגרם לתאונה.}

^{התובעת טוענת כי הרכב הנפגע נסע ברח' מבצע קדש, סמוך לפני קניון איילון ברמת גן, לכיוון הקניון, בנתיב השמאלי. הרכב הפוגע נסע בנתיב הימני, מעט מאחורי הרכב הנפגע. לפתע, בשל קטנוע אשר נסע לפני הרכב הפוגע ובלם בפתאומיות, סטה הרכב הפוגע לנתיב השמאלי ופגע ברכב הנפגע מאחור. נהג הרכב הנפגע איבד את השליטה ברכבו, סטה שמאלה ופגע בעמודים שבצד הדרך. כך נגרם לרכב הנפגע נזק בפינה השמאלית הקדמית ומאחור.}

^{הנתבעת טוענת כי רכב התובעת לא נפגע בנסיבות המתוארות על ידי התובעת, וכי הרכב המבוטח על ידי הנתבעת לא גרם לנזקים הנטענים.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לדחות את התביעה.}

^{מטעם התובעת העידו הנהג שנהג ברכב התובעת והנהג שנהג ברכב המבוטח על ידי הנתבעת. כמו כן, העיד עד ראיה נוסף אשר רכב על קטנוע, ולדבריו, הבחין בתאונה נשוא התביעה.}

^{מצד הנתבעת העיד חוקר אשר חקר את התאונה הנטענת.}

^{רבות נכתב על הקושי הניצב על דרכה של חברת ביטוח בבואה להוכיח תביעת מרמה. שבעתיים נכון הדבר כשמדובר בתאונת דרכים, וכשמול חברת הביטוח ניצבים שני הנהגים שגרסתם אחת, וכן עד ראיה נוסף. בנסיבות אלה, כל שנותר בידי הנתבעת הוא להצביע על סתירות של ממש בגרסאות העדים השונים, ועל האינטרס שביסוד התביעה.}

^{אני סבור כי במקרה זה נוטה הכף לטובת הנתבעת וכי עלה בידה להוכיח במאזן ההסתברויות כי אין מדובר בתביעת אמת.}

^{עדויותיהם של שני הנהגים לא הותירו רושם מהימן, וגם עדותו של עד הראיה הנוסף היתה מלאה סתירות ו"תיקונים". נראה היה כי זכרונם של העדים בוגד בהם בפרטים אשר היו עלולים לחשוף סתירות בין העדויות.}

^{בעדותו של עד הראיה ה"נייטראלי" הופיע פרט "דרמתי" אשר נשמט מעדויות הנהגים. עד זה העיד כי רכב התובעת הסתחרר כתוצאה מהפגיעה בעמודים שלצד הדרך ונעצר בניצב לכיוון התנועה בנתיב השמאלי.}

^{כאמור, פרט משמעותי זה אינו מופיע בעדויות הנהגים. אדרבה, הנהג "הפוגע" העיד כי כלי הרכב עצרו בצד שמאל, ואילו הנהג ברכב "הנפגע" לא הזכיר כלל בעדותו את אופן עצירת כלי הרכב לאחר התאונה. מדובר בחלק אינטגרלי של מהלך התאונה ואין זה סביר כי נהג אשר נחבט והסתחרר ישמיט פרט זה מתיאור התאונה.}

^{ראוי לציין כי אני מאמין לעד הראיה כי הבחין ברכב התובעת נחבט בעמודים שבשמאל הדרך ומסתחרר, אלא שלאלה לא היה כל קשר לרכב המבוטח על ידי הנתבעת. אני מקבל את עמדת הנתבעת לפיה מדובר בתאונה עצמית של נהג רכב התובעת, אשר לא היה מבוטח בביטוח מקיף, ולכן, חיפש, ומצא, נהג אשר ייאות לקשור עצמו לתאונה, ואשר רכבו מבוטח בביטוח צד שלישי. בדרך זו, ביקש הנהג ברכב התובעת לזכות לתגמולי ביטוח ולהטבת הנזק.}

^{כשנשאל עד הראיה, שנית, כיצד עמד הרכב הנפגע בסיום התאונה - התחמק והשיב שאינו יודע.}

^{עד זה לא ידע להסביר כיצד נגרמו הנזקים הנראים בתמונות הנזק ולדבריו לא הבחין בהם במקום התאונה. העד גם לא ראה מה קרה לרכב הפוגע או לנהגו. זאת, למרות שהיתה בידו שהות מספקת למסור את פרטיו לנהג הרכב הנפגע. אני קובע כי העד לא ראה את הרכב הפוגע ואת נהגו, כי לא היה כזה. לשון אחרת, הרכב המבוטח על ידי הנתבעת לא פגע ברכב הנפגע ולא גרם לתאונה ולכן לא יכול היה עד הראיה לראות את ה"רכב פוגע" ואת נהגו.}

^{בנוסף, העד מטעם הנתבעת בדק את "הרכב הפוגע" ולא מצא בו כל שריד המעיד על מעורבות בתאונה. זאת, למרות שלדברי מבוטח הנתבעת ניכרים סימני התאונה על הפגוש הקדמי של רכב הנתבעת.}

^{יתר על כן, אני מוצא כי סימני מוקד הנזק האחורי של רכב התובעת אינם מתאימים לפגיעה מאחור, כי אם לשפשוף מלפנים אחורה, שפשוף אשר יכול היה להיגרם במהלך סחרור הרכב ימינה ופגיעתו בעמודים שבצד שמאל. ניתן להבחין כי מכה זו גרמה לעקירת הפגוש ממקומו, ומכאן ראיה לענין כיוון הפגיעה.}

^{התובעת הציגה ראיה נוספת, אשר סומנה ת/3. מדובר בפתק אשר לטענת הנהגים נמסר לנהג רכב התובעת על ידי הנהג הפוגע במקום התאונה, ובו מודה הנהג הפוגע כי פגע ברכב שלפניו. פתק זה נושא את התאריך 20/9/05 ונכתב בכתב ידו של הנהג הפוגע.}

^{דא עקא, התאונה אירעה רק ביום 21/9/05 - יום לפני התאריך הנקוב בפתק האמור.}