פסק-דין בתיק א 202792/02

1.         התובעים הינם חברה קבלנית (להלן: " תובעת 1") ומנהליה,  אשר רכשו  מקרקעין בתל אביב .

קודם לרכישת המגרש פנו התובעים לעירית תל אביב (להלן: " הנתבעת 1"), באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: " הנתבעת 2") וביקשו מידע אודות חלקת המקרקעין (להלן: " החלקה"). לטענתם, התבססו על המידע שקיבלו מהנתבעות עובר  לרכישה. בדיעבד, הסתבר כי מתוך שטח של  239  מ"ר- הופקעו 40 מ"ר.

התובעת 1 טוענת כי האינפורמציה שקיבלה מהנתבעות הסבה לה נזק. שיעורו של הנזק, כגודל הרווח שנמנע ממנה, לטענתה.

בשל האמור לעיל הוגשה תביעת התובעים כנגד הנתבעות, בסכום של 498,000 ש"ח.

לצורך הנוחות לא יבחין פסק הדין בין הנתבעות, אשר יכונו להלן "הנתבעת", כפי שעשו גם הצדדים בסיכומיהם.

2.         טענות הצדדים

א. התובעים

לטענת התובעת 1, החלו מנהליה לנהל, בתחילת שנת 1995, מו"מ לרכישת החלקה הידועה כחלקה 79 גוש 6946 מידי בעליה. על פי נסח הרישום של לשכת רישום המקרקעין היה שטחה  239 מ"ר.

ב 24.5.95 פנה התובע 2 למינהל ההנדסה של הנתבעת וביקש לקבל דף מידע אודות זכויות הבניה בחלקה.

3.         ב 25.5.95 חתם מר דניאל לס, מנהל מחלקת שרותי בניין ערים,אגף תכנון ובנין ערים של הנתבעת על דף המידע ושלחו לתובע.(להלן:דף המידע).

4.         על פי הנטען, פנה התובע 2 בשנית, ב 13.7.95, הפעם טלפונית, וקיבל אישורה של פקידת אותה מחלקה כי לא חל כל שינוי בזכויות הבנייה, וכי הוא יכול להסתמך על מצב הזכויות המפורט בדף המידע לצורך התקשרות בעסקה הנוגעת לאותו מגרש.

5.         התובעים 2,3 (אשר טרם ייסדו באותה עת את התובעת 1), פנו אל שמאי המקרקעין מר עודד האושנר, אשר התבקש לבחון את כדאיות העסקה מבחינהכלכלית. השמאי נתן לתובעים 2,3 חוות דעת, המתבססת אף היא על דף המידע שניתן על ידי הנתבעת. השמאי, כקודמיו, קיבל את אישורו של נציג מנציגי הנתבעת כי לא חל שינוי במצב זכויות הבנייה בחלקה- קודם שנתן את חוות דעתו.

6.         ביום 16.8.05 התקשרה התובעת 1, חברה בהקמה, עם בעלי המקרקעין ורכשה את החלקה בסכום של 250,000 $.לצורך ההתקשרות נטלו על עצמם התובעים התחייבויות שונות, הן בדרך של משכנתא מבנק דיסקונט למשכנתאות ו/או הלוואה מאותו בנק לצורך ליווי פיננסי של פרויקט הבנייה.

7.         לטענת התובעים התבססו הלווים והמלווים כאחד על שווי העסקה וכדאיותה הכלכלית כפי שנקבעו על סמך המידע שנכלל בדף המידע אשר ניתן על ידי הנתבעת.

8.         לאחר הרכישה, פנו התובעים לאנשי מקצוע לתכנון הפרויקט. בין היתר פנו למודד ולאדריכל. ב 4.9.95  הגישו בקשה נוספת למידע, לרבות מפה מצבית, לצורך הכנת בקשה להיתר בנייה לפרויקט. ב 2.10.95  ערכה הנתבעת  "טופס ריכוז אישורים לתיאום תכנון." (להלן: דף המידע השני).

התובעים טוענים כי מאותו מידע למדו לראשונה על קיומה של הפקעה במקרקעין לטובת הציבור בשטח של 40 מ"ר.

9.         התובעים טוענים כי על מנת להקטין את נזקם הנובע מהתרשלות הנתבעת, פנו אל נציגיה, מר דניאל לס, עורך דף המידע ,מר טננבוים, סגן מנהל במינהל ההנדסה ומר צפריר, אדריכל. לגרסתם, הציעו להם הנציגים ניצול מירבי של אחוזי הבנייה בחלקה.

לשיטת התובעים, אין להתרשם מהצעות נציגי הנתבעת משום שהגדלת נפח הבנייה הוא הליך מקובל, ניתן כדבר שבשגרה ואין בו כדי להמעיט את הנזק. עוד נטען על ידם כי נאלצו לקבל את ההצעות, לשנות את תכניות הבנייה המקוריות שלהם ולהגיש בקשה חדשה להיתר, מצומצמת בהיקפה, וכל זאת על מנת לצמצם הוצאות ונזקים, לאחר שהבנק המלווה ובנק נוסף שאליו פנו עקב התעכבות הפרויקט,החלו להפעיל עליהם לחצים מלחצים שונים.

10.       התובעים הגישו חוות דעת של שמאי מטעמם אשר קבע כי חרף הניצול המרבי של אחוזי הבנייה בחלקה, נפגעה רווחיות הפרויקט בסכום של 142,000 $, בין היתר משום שלא ניתן היה לבנות קומת מסחר במלוא פוטנציאל הניצול, כן נגרמו להם הוצאות מימון בנקאי מיותרות בסכום של 25,000 $.