פסק-דין בתיק א 20263/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב שהוגשו לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים, במסגרת תביעה שטרית שהגישה התובעת נגד הנתבע בגין שטר חוב ע"ס 30,000 ש"ח מיום 4/1/03.

לאחר הדיון בהתנגדות הוחלט שתינתן לנתבע רשות להתגונן אך ורק בטענה אודות הגבלת מועד הפירעון של השטר והיקף החוב. ככל שמדובר בטענה אודות הגבלת היקף חלקו של המבקש - נקבע כי יותר לנתבע להתגונן בגין טענה זו בכפוף להפקדת 7,500 ש"ח בקופת בית המשפט, ומאחר שסכום זה לא הופקד כנדרש, אין להתיר הגנה בטענה זו.

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית בו הוצהר, בין היתר, כדלקמן:

1. מר מזרחי הננו מנהל ובעל מניות בחברת "יהודה מזרחי תכנון ביצוע ופיקוח מבנים בע"מ" (להלן: " חברת מזרחי"), אשר פעלה במסגרת שותפות עם שתי חברות נוספות תחת השם T.L.M., כאשר חלקה של חברת מזרחי בשותפות היה 25%.
2.  שותפות T.L.M., אשר שימשה כקבלנית מבצעת בענף הבנייה, התקשרה עם התובעת בשנת 2001 על-מנת שתספק לה מוצרי אלומיניום.
3. T.L.M. חתמה על שטר חוב מוגבל בתאריך עד ליון 5.8.02, ולבקשתה של התובעת, חתמו גם בעלי המניות על ערבות המוגבלת אף היא לאותו מועד, אולם התובעת בחרה להגיש את השטר לפירעון שנה וחצי מאוחר יותר.
4. טרם הגשת השטר לפירעון לא נעשתה פנייה כלשהי לשותפות או למר מזרחי, דבר המעיד כי לא קיים כל חוב כלפי השותפות.
5. לא קיים חוב כלשהו לתובעת, כפי שניתן להיווכח מהכרטסת שניהלהT.L.M.  שלפיה היא נמצאת ביתרת זכות של 26,000 ש"ח.
6. T.L.M. מסרה לתובעת ארבעה שיקים בסך כולל של 150,000 אשר החליפו את שני השיקים שהציגה התובעת ולא כובדו.
7. אף אם תתקבל טענת התובעת לפיה T.L.M. חייבת לתובעת 26,000 ש"ח, הרי שמדובר באחוז אחד בלבד מסך ההתקשרות, כאשר ממילא הוסכם על-ידי הצדדים שיש לזכות את T.L.M. בגינו בשל ליקויים ופגמים שנתגלו בחלק מהסחורה.
8. המשרד בו היו מצויים תיקי השותפות ושבו נוהלה באופן שוטף נהרס על כל תכולתו, ולכן הראיה היחידה המצויה בידי התובעת היא כרטסת הנהלת החשבונות אשר נשמרה במחשבו האישי של מנהל החשבונות בביתו.
9. הנתבע איננו נושה אלא ערב בלבד והתובעת לא פנתה לחייב העיקרי.

התובעת הגישה שני תצהירי עדות ראשית מטעמה: האחד של מר רונן יפה, שהצהיר כי שימש כמנהל מכירות של התובעת בתקופה הרלוונטית, וכי בתוקף תפקידו דאג להחתים את הנתבע ואת שותפיו על שטר החוב רק לאחר ששיקים שמסרו השותפים חוללו, ועל-כן אין ממש בטענה כי השטר הוגבל ליום 5.8.02; השני, תצהירו של מר רונן סומך, בו הוצהר כדלקמן:

1. מר סומך הינו המנהל העסקי של התובעת.
2. תחילת ההתקשרות בין התובעת לבין הנתבע הייתה בחודש ספטמבר 2000.
3. באותה עת לא נהגה התובעת להחתים קבלנים על ערבויות אישיות, ובעלי המניות
   ב- T.L.M הם היחידים שנדרשו לעשות כן בשל כך שבחודש יולי 2002, חוללו שני שיקים שנמסרו לתובעת על-ידי T.L.M..
4. הלקוח קיבל טובין ששווים למעלה מפי שלוש מסכום השטר, ולכן אין זה מתקבל על הדעת כי השטר ניתן כבטוחה בראשית ההתקשרות.
5. על-פי הכרטסת המצורפת לתצהיר, עומד החוב, במונחי קרן, על סך 196,253 ש"ח.