פסק-דין בתיק א 2021/07

1.         בפניי תביעה כספית בה עותרת התובעת להצהיר על בטלות ההסכמים שנערכו בינה לבין הנתבעת, ולפצותה בגין חיובי יתר שנגבו על ידי הנתבעת שלא כדין, על פי הנטען.

2.         ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק בתביעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984, על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק וסיכומים.

3.         לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובחנתי את טיעוני הצדדים, הנני מחליטה כדלקמן:

א.      הנני מצהירה על בטלות ההסכמים שנחתמו בין התובעת לנתבעת, שהם, ההסכם   הראשון למתן שירותים רפואיים שמספרו 57204, ההסכם השני למתן שירותים  רפואיים שמספרו 59767, וההסכם למתן שרות ואחריות למוצרי חשמל שמספרו 1093.

ב.    ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת לגבות תשלומים הנובעים מההסכמים הנ"ל,

       החל מיום 1.3.08, ומורה לחברת האשראי להימנע מלחייב את כרטיס האשראי

       של התובעת בגין סכומים המשתלמים מכח ההסכמים הנ"ל, החל מאותו מועד.

ג.        לעניין החיוב הכספי - הצדדים הפנו בסיכומיהם למערכת סבוכה של התחשבנות ביניהם שכללה חיובים וזיכויים בחברת האשראי, אולם, לאור הדרך המקוצרת בה מתנהל ההליך, ולמען פישוט התמונה, הנני קובעת כדקלמן:

1.   לעניין ההסכמים למתן שרות רפואי - תמורת ההסכם הנ"ל התחייבה התובעת

       לשלם לנתבעת סך של 8,766 ש"ח ב- 36 תשלומים, בגין מתן שירות לתקופה של 5

       שנים ( דהיינו סך של 146 ש"ח עבור כל חודש) . עלות ההסכם המקורית עמדה על

       סך של 17,550 ש"ח, אך התובעת קיבלה הנחה מהנתבעת דרך זיכוי בנקאי בסך של

      8,784 ש"ח.

       הסכם זה נמשך מיום 12.9.04 ועד ליום 5.12.05  ( מועד חתימת ההסכם השני ),   

דהיינו  15 חודשים, בעבורם שילמה ו/או היתה אמורה לשלם התובעת לנתבעת סך של 2,190 ש"ח ( 146 ש"ח *15 חודש ).

2.       ההסכם השני נערך לאחר היעלמות ציוד מביתה של התובעת על פי הנטען. שווי

      הציוד הנ"ל, לטענת הנתבעת הינו בסך של 9,430 ש"ח ( 2,980 ש"ח בגין לחצן מצוקה,

      וסך של 6,450 ש"ח בגין קרדיופון ( וזאת מבלי להיכנס לטענות הצדדים לעניין סוגו

     של הקרדיופון ).