פסק-דין בתיק א 20171/03

1.         מבוא

בפני תביעת התובעת, ילידת 17.6.66, לפיצויים בגין נזקי גוף שארעו לה בתאונת דרכים ביום 19.2.02, לפי חוק הפיצויים לתאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " החוק").

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעות לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שארעו לה, עם זאת חלוקים הצדדים בשיעור הפיצוי הראוי.

2.         הנכות הרפואית

לצורך בחינת נזקי התובעת, מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את ד"ר ש. עמיהוד כמומחה בתחום האורטופדי.

על פי חוות דעתו, התובעת נפגעה בתאונת דרכים כאמור עת פגעה מאחור ברכב שעמד לפניה. לדברי התובעת בפני המומחה, נחבלה בפניה מהשימשה הקידמית, טענה לחבלה בראש ובצוואר כאשר בבדיקתה לאחר התאונה בבית החולים איכילוב פרט לרגישות בזיזים אחוריים בצוואר ושטף דם באמה מימין, לא היו ממצאים אובייקטיבים קליניים, צילום עמוד שידרה צווארי דווח כתקין. למחרת התאונה חזרה לחדר המיון שבבית חולים איכילוב עם כאבי צוואר, גב עליון, קושי בבליעה ובחילות, עם זאת תנועות צוואריות היו מלאות וניוכירורג שלל כל מימצא ניורולוגי.

התובעת אובחנה כסובלת מצליפת שוט ושוחררה.

12 שעות מאוחר יותר ובאותו יום (20.2.02) שבה לחדר המיון באיכילוב עם כאבי ראש, סחרחורות, בחילות והקאות, סי.טי מוח היה תקין ושוחררה עם משככי כאבים למרפאת קופת החולים.

בהמשך, ובתאריך 27.2.02 נבדקה ע"י אורטופד והתלוננה על המשך כאבי גב תחתון שהחלו עוד קודם לתאונה ביום 5.2.02 ללא סימנים אובייקטיבים ולא אוזכרה כל תלונה בקשר לצוואר, בתאריך 5.3.02 ביקרה אצל ד"ר גרוס בקופת חולים בתלונות צוואריות, אובחנה רגישות בהנעת הצוואר בצדדים והופנתה לפיזיוטרפיה, ב- 23.4.02 ביקרה שוב אצל ד"ר נוף - אורטופד - בתלונות על כאבי גב תחתון ללא ממצאים אובייקטיבים. גם ניורולוג פרופ' קורצ'ין לא מצא כל מימצא נוירולוגי בגפיים התחתונות פרט לרגישות בגב תחתון והחלה טיפול כירופרקטור שפרט לכאבי צוואר לא מצא מימצא נירולוגי או הגבלה מותנית. עם זאת מצא בעמוד שידרה צווארי רגישות בשרירי הצוואר והגבלה עקב כאב בתנועות הצוואר.

בתאריך 23.3.03 נבדקה על ידי ד"ר טייטלר בגין כאבי גב בירך ימין, נימלול ביד שמאל וצריבה בירך שמאל, נירולוגית לא היו ממצאים פרט לשוני תחושתי בירך שמאל והופנתה חזרה לאורטופד.

מעברה מצא המומחה כי בוצעו צילומי ע"ש צווארי ב- 12.4.01 ללא סיבה ידועה ואלה דווחו כתקינים. כמו כן, נמצאו בנובמבר 01 ע"י ד"ר נוף כאבי גב תחתון עם קרינה לסובך שמאל מאז נובמבר 01 לאחר ארוע בחדר כושר ובסי.טי. ע"ש מותני מדצמבר 01 נמצא בלט L5/S1, L4/5 של הדיסקית, הופנתה ל- MRI שאובחן כתקין ב- 7.2.02. ביקור אחרון עקב כאבי גב תחתון היו אצל ד"ר נוף ביום 5.2.02.

בתאריך 7.3.04 נבדקה ע"י מומחה בית המשפט, התלוננה על כאבי צוואר קבועים, הגבלה בתנועות צוואריות, כאבי גב תחתון מידי פעם, מאז התאונה לא עבדה במשך שנה שלמה עקב הכאבים והוסיפה, כי פלג שמאלי של הגוף שונה מהימני.

המומחה איבחן כי התובעת הולכת ללא צליעה, איבחן כי אין כל מימצא בע"ש מותני, ואין קשר בין ירידה בתחושה בירך והתאונה, עם זאת בע"ש צווארי קיימת הגבלה בשני פרמטרים מתוך השמונה ולפיכך העריך את נכותה הרפואית ב- 2.5% בגין הגבלה מיזערית בע"ש צווארית על פי תקנה 35 (1) א-ב מותאם.

בתשובות לשאלות הבהרה מיום 29.4.04  מטעם עו"ד פופר, קבע המומחה נכות זמנית לתקופה שבין 19.2.02 עד 19.3.02 - 100%, לתקופה שבין 20.3.02 - 19.4.02 - 30%, ומ - 20.4.02 ואילך - 2.5%.

כמו כן חזר וציין, כי מדובר בהגבלה מיזערית.

בנוסף,ובתשובה לשאלות הבהרה מיום 10.9.04 ציין, כי אינו ממליץ אך גם אינו מתנגד לטיפולים אלטרנטיביים נגד כאבים ואינו יכול לאשר את הצורך, טיבם או היקפם של אלה לאחר שהתובעת פנתה וקיבלה טיפולים אלטרנטיביים.

3.         נכות תיפקודית והפסדי השכר

לבעיות התיפקודיות שסבבו את התובעת בעקבות התאונה ציינה זו בסעיף 10 לתצהירה (ת/1), כי היתה מטופלת בטיפול רפואי ואלטרנטיבי כמעט מידי יום לאחר התאונה ולכן לא יכלה לחזור לעבודה טכנולוגית הדורשת ריכוז, כאשר בהכשרתה הינה מהנדסת אלקטרוניקה וחשמל, בעלת תואר ראשון ושני מהטכניון ועבדה בתחומים טכנולוגיים בחברות היי-טק.

כמו כן, לא יכלה להתחייב לעבודה בישיבה יום שלם וברציפות בשל הצורך להתפנות לטיפולים רפואיים.

כאן המקום לציין, כי ערב התאונה התובעת לא היתה מועסקת לאחר שפוטרה ממקום עבודתה בדצמבר 01 לערך ולפיכך בהיותה מחוסרת עבודה מיתנה את חיפוש העבודה וכשפנתה למעביד פוטנציאלי ציינה, כי הינה לאחר תאונה ואת מגבלותיה ולא נקלטה לעבודה בתחום ההיי-טק.