פסק-דין בתיק א 201434/02

מבוא

1.         התובעת, ילידת 1978, נפגעה בתאונת דרכים בעת שנסעה באוטובוס בדרכה לעבודה ביום 25.9.01.

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן המחלוקת נסבה בשאלת גובה הנזק בלבד.

הפגיעה והנזק

3.         לאחר התאונה טופלה התובעת במיון בית חולים איכילוב. בבית החולים נמצא שבר בראש הרדיוס במרפק ימין והתובעת טופלה בסד גבס. התובעת התלוננה גם על מכות בגב, ירך ימין, צוואר וחתך בעור הקרקפת.

לאחר הורדת הגבס טופלה התובעת בפיזיותרפיה. התובעת החלה להתלונן כחצי שנה לאחר התאונה גם על תחושת נימול ביד.

4.         התובעת הייתה באי כושר עבודה במשך חצי שנה כפי שגם המל"ל אישר לה.

5.         ד"ר ליובושיץ מונה כמומחה בתחום האורטופדי לבחינת מצבה של התובעת תולדת התאונה.

6.         ד"ר ליובושיץ בדק את התובעת ומצא כי השבר במרפק התאחה באופן תקין וכי לתובעת טווח תנועות מלא במרפק ושורש כף היד. גם יתר הבדיקה הקלינית הייתה תקינה לרבות  בצוואר ובגב תחתון. המומחה מציין בחוות דעתו כי התובעת התלוננה על כאבים עזים בעת הנעת המרפק בבדיקה וכן כי נמצאה רגישות בניקוש על גבי חוליות המותניות.

המומחה קובע לתובעת נכויות זמניות למשך 6 חודשים ולאחריהם נכות בשיעור 0%.

7.         המומחה נשאל שאלות הבהרה על ידי ב"כ התובעת והשיב כי אין די בתלונות על כאב כדי להוות ממצא אובייקטיבי שמקנה נכות במרפק. באשר לבדיקות הדמיה המלמדות על שינויים ניוונים בעמ"ש מותני, הרי שגם אם הם קיימים, שכן לא הוצגו בפני המומחה, אין בהם כדי לשנות ממסקנתו אשר סומכת על הבדיקה הקלינית ואין להם קשר לתאונה נשוא התביעה. הוא מוסיף ומציין כי בסמוך לתאונה לא היו לתובעת כל תלונות על כאבי גב תחתון והם הופיעו לראשונה בעת ביקורה אצלו.

8.         המומחה לא נחקר הגם שב"כ התובעת ביקש לזמנו. לטענת ב"כ התובעת התעלם המומחה מתלונות התובעת אודות כאבי גב תחתון בסמוך לתאונה ומשכך יש לראות קשר ישיר בין הפגיעה בתאונה לבין כאבים אלה, ולקבוע נכות בשיעור 10%.

9.         לאחר שעברתי שוב על כל המסמכים הרפואיים שצורפו על ידי הצדדים נמצאתי למדה כי מספר חודשים עובר לתאונה נשוא התביעה, במהלך ינואר 2001 נפגעה התובעת בעקבות נפילה נוספת באוטובוס והתלוננה על כאבי גב ואגן. ראה התיק הרפואי שצורף לנ/2. כך גם בעברה של התובעת מספר תלונות על כאבי גב שהובילו אותה אפילו למיון. התלונות על כאבי גב תחתון לאחר התאונה נשוא התביעה הופיעו לראשונה במהלך 2003 כפי שעולה מן המסמכים שצרפה התובעת עצמה לתצהירה. מאז ולאור תלונותיה הופנתה גם לבדיקת CT אשר הראתה בלט דיסק מרכזי בגובה 5L - 4L וכן שינוים ניוונים של המפרקים הבין פאצטלים בגבהים נוספים.

כאמור המומחה לא ראה לקשור בין הממצאים הללו לבין התאונה נשוא התביעה ולאור דברי שלעיל ראיתי כי למסקנתו ביסוס בחומר הרפואי.

10.        על כן ראיתי לאמץ את קביעת המומחה ולפיה לא נותרה לתובעת נכות צמיתה כתוצאה מן התאונה נשוא התביעה. יחד עם זאת ראיתי לקבוע כי התובעת הייתה באי כושר עבודה מלא במשך 6 חודשים ולא כפי שקבע המומחה וזאת נוכח אופי עיסוקה בהדבקת אבנים בתכשיטים.

דיון בראשי הנזק

הפסד השתכרות בעבר

11.        התובעת קיבלה דמי פגיעה מן המל"ל במשך 6 חודשים על בסיס שכר רבע שנתי של - 13,879 ש"ח היינו שכר של - 4,626 ש"ח לחודש. ב"כ הנתבעים מבקש להביא בחשבון שכר נמוך יותר בשל העובדה שבחודשים אפריל עד יוני אותה שנה עמד שכרה של התובעת על סכומים נמוכים בהרבה.

12.        התובעת הבהירה כי בחודש יוני 2001 נישאה לבעלה ובכך יש הסבר לשכר הנמוך יותר בסמוך למועד החתונה. משכך ראיתי להביא בחשבון את שיעור השכר שנלקח על ידי המל"ל כשכרה הממוצע עובר לתאונה.