פסק-דין בתיק א 201261/02

1. זוהי תובענה על סך של 421,110 ש"ח שעניינה דרישה לתשלום דמי עמלת תיווך בעסקה בענף השילוט האלקטרוני.

רקע עובדתי

2. התובע עוסק בייזום עסקים ובתיווך בעסקאות.

3.      הנתבעת מס' 1 עוסקת בתחום השילוט האלקטרוני.

4. הנתבעת מס' 2 הינה חברת בת של הנתבעת מס' 1.

5. הנתבע מס' 3, מר פוליאקין רן,  הינו בעל מניות ומנהל בשתי החברות דנן.

(להלן: "מר פוליאקין").

6. התובע גורס כי הגיע להסכמה עם הנתבע כי יגייס הון ממשקיעים, תמורת עמלה בסכום התביעה - ואילו האחרון מכחיש כי היה הסכם לעניין זה ביחס לעיסקה נשוא הדיון, כפי שתפורט להלן.

דיון

7. בתצהיר ת/1, העיד התובע כי בחודש יוני 1999 נפגש עם מר פוליאקין בפגישה בה סוכם כי ינסה לגייס עבור הנתבעת מס' 1 הון ממשקיעים תמורת עמלה שעל פי "נוסחת לימן" שזה שיעורה:

א.                           5% - ממיליון דולר.

ב.                            4% - ממיליון דולר עד שני מיליון דולר.

ג.                             3% - מעל לסך שני מיליון דולר ויותר.

8. בעקבות הפגישה פנה באותו חודש ל - " T.F.G. VENTURE CAPITAL" - קרן השקעות גרמנית - באמצעות נציגה בארץ, מר אלי גיניס, אשר הודיעו כי נציגי הקרן יגיעו לכנס בארץ ויפגשו עימו.

(להלן: "הקרן").

9. בחודשים ספטמבר 1999, נובמבר 1999 ומרץ 2000 יצר קשר בין נציגי הקרן מר מיכאל שטולמן ומר יורגן לשקה לבין הנתבעים, בשיתוף מר גיניס.

10. בחודשים אפריל ואוגוסט 2000 הודיעו מר גיניס כי הנתבעת מס' 1 מנהלת משא ומתן עם משקיעים מישראל, על פי דרישת הקרן.

11.  בחודש אוקטובר 2001 למד מן העיתונות כי הקרן חתמה עם הנתבעת מס' 2  על הסכם השקעה בסכום של 2,420.000 יורו,דהיינו, כשני מיליון דולר, לאותה עת.

12.  בחודש ינואר 2002 השאיר למר פוליאקין שלוש הודעות טלפוניות  וכן הודעה בדואר האלקטרוני - והלה חזר אליו והודיע כי הנתבעות מנועות מלשלם עמלה לכל מתווך חיצוני בישראל, ובכלל זה אף לו.

13.  למרות זאת, הציע כי ייפגשו עם מר גיניס - פגישה שלא התקיימה.

14. בחודש פברואר 2002 הציע מר פוליאקין עמלה בסך של 6,000 דולר - הצעה אותה דחה בדרשו סך של 90,000 דולר על פי "נוסחת לימן".