פסק-דין בתיק א 20043/04

א)         כללי

1.         זו תביעה בגין שיק משוך מחשבון הנתבעת ע"ס 500,000 ש"ח ז.פ 31/6/03, שהוצג לפירעון וחזר מן הבנק הנמשך ללא כיסוי.

בתחילת הדרך עילת התביעה הייתה שטרית בלבד, חבות נטענת מכוח חתימת הנתבעת כמושכת השיק. לאחר החלטה בהתנגדות בה ניתנה למבקשת/ נתבעת רשות להתגונן בטענה כי אינה חתומה כמושכת בשיק, וברשות ביהמ"ש, תוקנה התביעה, כך נטען שהשיק נמשך מחשבון הנתבעת בחתימתה או בהרשאתה או בידיעתה, ובין שחתמה בפועל ובין שלא, חבה בפירעונו מכוח עצימת עיניים בכל הקשור לנסיבות משיכתו והוצאתו, מכוח מניעות לטעון לזיוף חתימה ו/או העדר הרשאה. כן נטען שהנתבעת הייתה מכוח היותה מנהלת ובעלת מניות בחברה הנפרעת בשיק, שניתן, כבטוחה בגין תמורה שנקבע שניתנה ע"י התובעת לאותה חברה, אזי, קמה חבות לנתבעת גם מכוח אחריות אישית, חוזית, נזיקית ו/או מכוח דיני שליחות והרמת מסך.

הנתבעת שבה וטוענת כי לא חתמה על השיק כמושכת, כי לא הרשתה לאיש לחתום בשמה, וכופרת בכל עילות התביעה המתוקנת שצוינה לעיל, לטענתה שעה שמדובר בשיק שנגנב ממנה ונחתם, ונמסר שלא בידיעתה, אין מקום לדבר כלל על שליחות או מניעות, או חבות אחרת מכוח רישומה כמנהלת ובעלת מניות בחברה הנפרעת.

ב)         דיון

2.         בדיון בפני העידו עד מטעם התובעת, וכן הנתבעת ובעלה מר משה ויגדור. נגד מר ויגדור כבר ניתן פסק- דין בתיק זה, שעה שנדחתה בקשתו למתן רשות להגן.

מן הדיון, ואף מחזות השיק עולה בבירור שמי שחתם ומסר את השיק לתובעת הנו בעלה של הנתבעת מר משה ויגדור. כן עולה שהנתבעת אומנם רשומה ברישומי רשם החברות כמנהלת ובעלת מניות בחב' ברוש, ואולם בפועל לא ניהלה את החברה שנוהלה ע"י בעלה ואחיו גדעון ויגדור (שגם נגדו ניתן פסק- דין בשלב הבר"ל), וכי לא היה קשר מסחרי שוטף במובן של פגישות, או משאים ומתנים, וכיו"ב בין התובעת לנתבעת, אלא בין התובעת לבעלה וגיסה.

התובעת ניסתה להראות בדיון, שהנתבעת מסרה את השיק לבעלה, ו/או ידעה על מסירתו לתובעת ואישרה את העניין מלכתחילה ו/או בדיעבד. הנתבעת עמדה על גרסתה שלמעשה בעלה גנב, נטל ללא רשות את השיק, יחד עם כל פנקס השקים, ומסר אותו לתובעת ללא ידיעתה והרשאתה התחילית ו/או שבדיעבד.

ג)         הכרעה

3.         אני מחליט לדחות את התביעה, שכן לא הוכחה בפני באופן מספק וכנדרש עפ"י מאזן הסתברות אזרחי, שום עילה מן העילות בגינן נתבעת הנתבעת. משהבינה התובעת כי אכן הנתבעת אינה חתומה בעצמה על השיק נשוא הדיון, פתחה כאמור חזית חילופית בה העלתה טענות מן הגורן ומן היקב, ואולם לתמיכה באותן טענות בתצהיר העדות מטעמה, של מר פטרושקה, התשתית העובדתית הנטענת הנה דלה ביותר ובעצם הגרעין העובדתי וה "יש" הפוזיטיבי של התביעה, מתמצה בסעיפים 6 ו-7 לתצהיר עדות התובעת שזה לשונו : -

" אלא שלאחר שהוגשה הבקשה, טענה הנתבעת כי לא חתימתה היא החתימה המתנוססת על גבי השיק, כי אם חתימת בעלה, מר משה ויגדור. "

" אף אם טענה זו נכונה, הרי שהואיל ולטענת הנתבעת היא ובעלה מתגוררים תחת קורת גג אחת, נראה זה אך הגיוני כי הנתבעת אישרה או ידעה או לפחות חשדה כי בעלה נטל ממנה שני שיקים ומסרם לפקודת חברת ברוש."

            למעשה גם סעיפים תמציתיים אלו כוללים סברה, ופירוש הגיוני, לשיטת התובעת בקשר לחבות הנתבעת, ובגין מסירת השיקים לידיה. לטעמי אין בעדות התובעת, בפרט, ומכלל העדויות שנשמעו בפני, לבסס חבות אישית של הנתבעת, ובהעדר חתימתה על השיק נשוא הדיון.

4.         נקודת המוצא הנה שאין חבות בגין שטר וללא חתימה, ומי שטוען אחרת, כמו התובעת כאן עליה הנטל בעניין. לא ראיתי שבנסיבות כאן, חלה ביחס לנתבעת מניעות או השתק מלכפור בחבות ונוכח נסיבות חיצוניות שהוכחו, ולא ראיתי או שוכנעתי בקיום הרשאה כלשהי מלכתחילה ו/או בדיעבד ו/או עצימת עיניים/ רשלנות, שתוצאתה חבות הנתבעת בהעדר חתימה. לא הובאו בפני ראיות מספקות לצורך קביעה כאמור.

            למעשה אין לקבל את טענתה הבסיסית של התובעת שהשיק הוצא ונמסר ברשות ובהסכמת הנתבעת, שכן הדבר לא הוכח כלל, ולא נסתרה טענת הנתבעת בעניין ואף איני רואה לקבוע כי הנתבעת משקרת בעניין זה.

            משכך, אין אנו למעשה עוברים לסוגית מהות ההרשאה וחריגה ממנה האם הייתה, ושאלת חבות בעל חשבון, שפרטיו מופיעים בפרטי בעל השיק, אך אינו חתום, ומי שחתום הנו בן משפחתו - בעל הנתבעת. גם לו אכן הייתה מוכחת הרשאה כללית בקשר לפעילות בחשבון, בין בני הזוג, עניין שכאמור לא הוכח, עדיין אין זה המקרה לחייב את הנתבעת בהעדר חתימתה, שכן הגם שמדובר בצדדים קרובים וקיימת אפשרות לפנות למקורות חיצוניים לשיק, עדיין הבירור הראשון נעשה לפי זהות החותם כעולה מן השיק, וכאן ברור שנעשה, נמסר ונחתם ע"י בעלה של הנתבעת ובשמו שלו, ואין מדובר בחתימה עירומה קשה לזיהוי, שקיבל צד ג' מרוחק, מן הקשורים לעסקת היסוד עצמה, ושבגינה נמסר השיק.

5.         כן לא הוכחו בפני שאר העילות החילופיות וקשורות למעמד הנתבעת כמנהלת ובעלת מניות בברוש, עובדתית הוכח כנכון, ולא נסתר, הרישום אצל רשם החברות, ואולם אין ברישומים אלו לכשעצמם, ובהעדר תשתית עובדתית מלאה ומפורטת, שיש בה לשכנע בדבר קיום חבות אישית בקשר לעסקה כאן, בגינה ניתן השיק, שלא בחתימת הנתבעת, ובערבות אישית של אחרים, שהתובעת דאגה לקבל מראש, כדי ליצור את החבות האישית הנטענת של הנתבעת.

ד)         סוף דבר          

נוכח כל האמור אני מחליט לדחות את התביעה כנגד הנתבעת, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות הדיון בעניין בסך 35,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הנתבעת תימחק מרישומי תיק ההוצל"פ כחייבת, וכל ההליכים נגדה יבוטלו.

המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים .

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ו (31 במאי 2006) בהעדר הצדדים.