פסק-דין בתיק א 20003/06

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך ­­­­­­­­­­­ 32,600 ש"ח.

אלול משה (להלן: "התובע") רכש ביום 26/10/05 רכב מסוג ג'יפ שנת ייצור 1982 מדהן שמעון (להלן: "הנתבע"). בין הצדדים סוכם כי תנאי לרכישת הרכב יהיה החלפת הגיר מרכב מסוג ידני לגיר אוטומטי וזאת לאור העובדה כי רישיונו של התובע מוגבל לגיר אוטומטי בלבד, כל עוד עלות ההחלפה לא תעלה על 6,000 ש"ח. תמורת הרכב שילם התובע סך של 12,500 ש"ח וכן סוכם בין הצדדים כי הנתבע הוא אשר יהיה אחראי להחלפת הגיר ברכב.

בפועל התברר כי עלות החלפת הגיר הינה 10,000 ש"ח. הוסכם בין הצדדים כי התובע יישא בעלות של 8,000 ש"ח מערך התיקון. לאחר קבלת הרכב לרשותו טען התובע כי גילה שהרכב לקוי ופגום במאפיינים רבים, כגון מפתחות שלא היו, הברקסים מקולקלים ומצבר לא תקין. בעקבות גילויים אלו דרש התובע, בסמוך לביצוע העסקה, את ביטול העסקה.

לאור מצבו של הרכב לא נעשה בו שימוש מלבד בדיקתו במכון "המומחה" ביום 17/04/06. עם הגשת התביעה דרש התובע את החזר מחיר הרכב ששילם, עלות החלפת הגיר אשר בגינו לא סופקה כל קבלה, הצורך בהשכרת רכבים, גרירות וייעוץ משפטי.

הנתבע טען להגנתו כי התובע ידע את גילו של הרכב ומשכך גם ידע על מצבו הפיזי. לשיטתו עלות הגיר אכן הועמדה על 6,000 ש"ח אולם התובע רצה להחליף גם את תושבות המנוע בעלות נוספת של 1,800 ש"ח אשר הועברו על -ידי בנו של התובע עקב שהותו בחו"ל. לגישתו לאור העובדה כי הרכב עמד תקופה מסוימת הדבר גרם לנזק האמור במצבר, עקב מחדליו של התובע.  יתרה מכך, הנתבע החזיר לאחיו של התובע לצורכי פשרה סך של 1,500 ש"ח כנגד ויתור כל טענה כנגדו והנה הוגשה תביעה זו שלא כדין. לעניין טענותיו האחרות טען הנתבע שאינן ברורות.

לגישת התובע באם ניתן סכום כלשהו לאחיו הרי שדבר זה אינו ידוע לו כלל וכן לא היה בהסכמתו או באישורו. לאור הפגמים הרבים אשר קיימים ברכב הרי שאין בסכום זה לפצותו על הפגמים כלל.

בתאריך ה - 28/01/08 התקיימה בפני ישיבה מקדמית בתיק זה בו הוצע לצדדים הסדר לסיום הסכסוך. בתאריכים ה - 11/02/08 וה - 17/02/08 התקבלו בבית המשפט הסכמות הצדדים להסדר האמור. הרכב הוחזר על פי ההצעה.

משכך יעסוק פסק הדין בסכום ההשבה שיהיה על הנתבע להשיב לתובע בעקבות ביטול ההסכם וכן הפיצוי עקב ביטול הסכם זה.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

הצדדים הגישו כל  אחד מטעמו חוות דעת באשר למצבו של הרכב. מעיון בחוות הדעת עולה כי לא קיימת מחלוקת בין המומחים באשר למצבו של הרכב כיום אשר הינו ירוד.

המחלוקת בין הצדדים הינה מהי מידת אחריותו של כל צד באשר למצב הרכב בעת  ביצוע הקנייה לעומת מצבו בעת ביטול ההסכם והחזרתו לידי הנתבע.

מצבו של הרכב בעת הקנייה ולאחריה

מחוות הדעת אשר נערכה ע"י "חברת המומחה" ביום 17/04/06 (צורפה כנספח ד' לכתב התביעה) עולה כי ברכב קיימים פגמים רבים בהם נזילת שמן מהמנוע, רדיאטור פגום, מערכת היגוי לא תקינה, מערכת בלמים לקויה, תקלות במערכת החשמל, תיבת הילוכים לא תקינה וכן תיקוני צבע ומרכב שונים.

חוות דעת דומה התקבלה ביום 21/01/08 על ידי  שמעון כהן אשר הינו שמאי רכב אשר העריך כי לאור הליקויים הרבים אשר קיימים ברכב הרכב לא יוכל להימכר במחיר השוק. נוסף על כך קבע המומחה כי תיבת ההילוכים הורכבה בצורה לא תקינה וכי אינה מתאימה לרכב זה.

מחוות הדעת אשר נערכה על ידי השמאי אורן יעקוב שצורפה מטעם הנתבע עולים נתונים דומים אשר למצב הרכב. בסעיף 4 לחוות הדעת  " הרכב ללא רישוי שנתי שנתיים וחצי." דבר המחזק את גרסת הנתבע כי זמן קצר לאחר קניית הרכב לא נעשה בו כל שימוש.

נראה כי הנתבע הפר את חובת גילוי בעת כריתת ההסכם. נראה כי במצב דברים בו היה התובע מודע לתקלות אשר קיימת ברכב  ספק האם היה מתקשר בעסקה זו. לעניין זה יפים דבריו של פרופ' ד' פרידמן "טעות, הטעיה ותנאים מכללא מכוח הדין" המשפט א' (תשנ"ג) 161, 162; פרידמן וכהן, 787):

"הטעיה מורכבת בעיקרה משתי קטגוריות חלופיות, שהן הטעיה אקטיבית ופאסיבית. הראשונה נגרמת עקב מצג-שווא, כאשר, למשל, צד ניאות להתקשר בחוזה עקב נתונים לא נכונים, שאותם מסר לו הצד השני. השנייה מקורה באי גילוי, עת צד בחר להתקשר בחוזה על יסוד טעות, בשל הימנעותו של הצד שכנגד לגלות נתונים הידועים לו ואשר ביכולתם להשפיע על החלטת הראשון אם להתקשר בחוזה אם לאו"

 הקטגוריה השנייה מעוגנת בסיפא של סעיף 15 לחוק החוזים המרחיב את יסוד ההטעיה גם למצבים של שתיקת הצד השני נוכח חובת גילוי (ע"א 11/84 רבינוביץהנ"ל, פ"ד מ(4) בעמ' 539 מול ה'; שלו, 220-221). 

בין הקטגוריה של "מצג-שווא" לזו של "אי גילוי" קיים הבדל מהותי, וזאת לאור העובדה כי הדין הישראלי מטיל חובה כללית לומר אמת על כל מי שמוסר לזולתו אינפורמציה, שתכליתה לשכנעו להתקשר עמו בחוזה.

במידה וחובה זו הופרה זכאי הצד המוטעה לבטל את ההסכם וזאת בכפוף לקשר סיבתי בין ההטעיה לבין ההתקשרות.