- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק א 199798/02
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
199798-02
4.5.2005 |
|
בפני : שושנה אלמגור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שלום שמעון עו"ד בשארי חיים |
: 1. פיגנבוים תמיר 2. רייסקין יעקב עו"ד עו"ד רוזנטל יהודה |
| פסק-דין | |
תביעה בעילה של רשלנות מקצועית נגד פרקליט, אשר לא רשם בחברה המשכנת משכון לטובת מלווה, על פי חוזה הלוואה שערך בין המלווה לבין הלווה.
אלה עיקרי העובדות הנדרשות לעניין:
1. בין התובע לבין הנתבע 1, התקיימה מערכת יחסים עסקית, בין היתר בשנים 1997 - 1998. בהתאם לפניית התובע ונתבע 1 לעורך דין יעקב רייסקין, הוא נתבע 2 (להלן: "עורך דין רייסקין"), הוא ערך עבורם חוזה הלוואה (נספח א' לתצהירו של עורך דין רייסקין).
מועד חוזה ההלוואה אינו נקוב בו, יחד עם זאת מהעדויות שהובאו בפני עולה כי חוזה זה נערך ביום 9.6.97 (להלן: "חוזה ההלוואה").
2. בהתאם לחוזה ההלוואה הלווה התובע לנתבע 1 סכומים שונים מזמן לזמן, שלהבטחתם מישכן הנתבע 1 דירה שרכש מאת מרכז אשדוד ק.א בע"מ ובנייני מרכז אלכסנדר בע"מ (להלן: "החברה המשכנת"), ברחוב נורדאו באשקלון, הידועה כדירה מספר 32 בקומה שישית של הבניין (להלן: "דירה 32").
חוזה המשכון נחתם ביום שנחתם חוזה ההלוואה והוגדר על ידי הצדדים כ"הסכם חלופין" (להלן: "חוזה החלופין").
בהתאם לחוזה החלופין, עמד סכום ההלוואה הבלתי נפרעת על סך 400,000 ש"ח בצירוף ריבית בסך 288,000 ש"ח (להלן: "ההלוואה"). בהתאם לסעיף 3 לחוזה זה, הוסכם כי ניתנת לנתבע 1 אורכה לפרעון ההלוואה עד ליום 1.6.99.
3. המשכון על דירה 32 נרשם על ידי עורך דין רייסקין ברשם המשכונות אך לא נרשם בחברה המשכנת.
4. במהלך חודש אוגוסט 1998, לאחר שנתבע 1 לא עמד בפרעון ההלוואה, פנו הצדדים פעם נוספת לעורך דין רייסקין וביקשו ממנו לערוך חוזה משכון נוסף להבטחת ההלוואה. בהתאם לחוזה המשכון נוסף , שערך עורך דין רייסקין עבור הצדדים, ואשר כונה על ידם "הסכם חלופין", מושכנה דירה נוספת שרכש נתבע 1 באותו בניין של דירה 32 (להלן: "דירה 31"). על דירה 31 כבר רבצה משכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות, התובע היה מודע לכך והדבר בא לידי ביטוי בסעיף 2 לחוזה זה (להלן: "חוזה החלופין השני").
5. ביום 30.12.97 מכר נתבע 1 את זכויותיו בדירה 32, זאת ללא ידיעתו של התובע ולאחר שלא נרשמה בחברה המשכנת הערת אזהרה על המשכון שנעשה לטובתו בהתאם לחוזה החלופין.
נתבע 1 לא התגונן וביום 6.4.03 ניתן נגדו פסק דין. עילת התביעה נגד עורך דין רייסקין הינה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) על עוולת הרשלנות בכך שלא רשם את המשכון בחברה המשכנת וגרם בכך נזק לתובע, אשר לא יכול היה לממש את המשכון לאחר שדירה 32 נמכרה והרוכשים תפסו בה חזקה. כמו כן עילת התביעה היא על פי דיני החוזים בהתקשרות , מכללא, שנעשתה בין התובע לבין עורך דין רייסקין לייצגו בנאמנות ובאופן מקצועי, התחייבות הכוללת - בין היתר, רישום המשכון בחברה המשכנת. יובהר כבר כעת כי לתובע אין טענה כלשהי לגבי רישום המשכון על דירה 31 וכך הוא הודה במפורש בחקירתו החוזרת (עמ' 13 לפרוטוקול).
עורך דין רייסקין טוען כי לא התחייב לרשום את המשכון בחברה המשכנת, כי לא הוכח נוהג המחייב פרקליט, המטפל ברישום משכון, לרושמו - בנוסף לרישום אצל רשם המשכונות - גם בחברה המשכנת. למרות הטענה האמורה טען עורך דין רייסקין כי הוא שלח הודעה לחברה המשכנת בדבר רישום המשכון ברשם המשכונות. עוד נטען כי התובע הוא זה שהחליט שלא לנקוט בהליכים למימוש המשכון על דירה 32 למרות שעורך דין רייסקין ייעץ לו לעשות כן לאחר שהתברר להם שהנתבע 1 מכר את זכויותיו בדירה זו. בנוסף נטען כי לא הוכח קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות לבין הנזק וכן כי לא הוכח הנזק.
דיון:
א. מהעובדות שהונחו בפני דומה כי לא יכול להיות ספק שעורך דין רייסקין התרשל בתפקידו כעורך דין בכך שלא רשם את המשכון על דירה 32 גם בחברה המשכנת.
בתצהיר עדותו הראשית מודה עורך דין רייסקין כי הוא נטל על עצמו התחייבות לא רק לנסח עבור הצדדים את חוזה ההלוואה וחוזה החלופין, כפי שאכן עשה, אלא הוא גם התבקש "... להגן ולהבטיח את זכויותיו של התובע על פי ההסכם..." (סעיף 19 לתצהיר עדותו הראשית). באותו סעיף מעיד עורך דין רייסקין כי עשה את כל שלפי דעתו היה צריך לעשות על מנת להבטיח את זכויותיו של התובע לפרעון ההלוואה על פי חוזה החלופין, בכך שדאג לרשום משכון ברשם המשכונות והחתים את הנתבע 1 על ייפוי כח בלתי חוזר וכתב הוראות בלתי חוזרות לעשיית דיספוזיציה בדירה 32 אם יתעורר הצורך לעשות כן על פי חוזה החלופין.
בטענה כי אין חובה על פרקליט המטפל בהבטחת זכויות בעל המשכון ברישומו גם בחברה המשכנת, אין כל ממש, ואנמק:
1. כבר מעיון בתצהירו של עורך דין רייסקין עולה שאף הוא סבר כי ברור מצבה המשפטי של דירה 32 אצל החברה המשכנת הינו תנאי הכרחי עוד לפני עריכת חוזה החלופין. בסעיפים 20, 35 ו- 57 לתצהיר עדותו הראשית של עורך דין רייסקין הוא כותב באותיות מודגשות כי עובר לחתימה על שני חוזי החלופין הוא הבהיר והזהיר את התובע כי ראוי לבדוק את מצב הזכויות בדירות 32 ו- 31 וכתנאי לחתימה על חוזים אלה. מכאן נובע כי עורך דין ריסייקין היה מודע לחשיבות רישום הזכויות בחברה המשכנת כמי שמצלם ומשקף את מצב הזכויות בדירות. עורך דין רייסקין לא הציע לתובע לפנות לרשם המשכונות על מנת לבדוק את מצב הזכויות בדירות, אלא , הוא עשה את שעורך דין סביר ונבון צריך לעשות בכך שייעץ לו לבדוק את מצב הזכויות בדירות בחברה המשכנת.
העובדה שהתובע נתן אמון בנתבע 1 ולא ראה לנכון לבדוק את מצב הזכויות בחברה המשכנת טרם החתימה על חוזה החלופין, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין אחריותו המקצועית של עורך דין רייסקין. יחד עם זאת יש בהתנהגותו זו כדי ללמד על כך שהוא הבין וידע, את הידוע מזה שנים, כי מקום שנכס מקרקעין איננו מוסדר ורשום אצל רשם המקרקעין, יש לבדוק את הזכויות בנכס אצל החברה המשכנת. מכאן גם נובע כי חלה על עורך דין רייסקין החובה , בנוסף לרישום המשכון אצל רשם המשכנות, לגרום לכך שהמשכון יירשם גם בחברה המשכנת.
2. טענת עורך דין רייסקין על כי לא חלה עליו חובה לרשום את המשכון בחברה המשכנת וכי לא הוכח נוהג כאמור מעוררת תמיהה הן לאור האמור בסעיף 1 לעיל והן לאור העובדה שהוא אף טען ששלח הודעה לחברה המשכנת לרישום המשכון. מטענה זו עולה כי גם עורך דין רייסקין סבר כי רישום המשכון בחברה המשכנת הינו תנאי הכרחי להבטחת זכויותיו של התובע לפרעון ההלוואה על פי המשכון, שנוצר בחוזה החלופין. יחד עם זאת, לא הוכח בפני שמכתב כאמור נשלח לחברה המשכנת או לפרקליטה. בשאלה עובדתית זו אינני מסתפקת בהצהרתו הסתמית של עורך דין רייסקין על כי שלח מכתב כאמור. מכתב כאמור לא נמצא, לא ברשותו ואף לא ברשות החברה המשכנת. בנקודה זו אף התגלו סתירות בין האמור בתצהיר עדותו הראשית לבין עדותו בחקירה הנגדית. בסעיף 29 לתצהיר עדותו הראשית טען עורך דין רייסקין כי הודיע לפרקליט החברה המשכנת על קיומו של שיעבוד לטובת התובע, לעומת זאת בחקירתו הנגדית טען כי שלח הודעה כאמור לחברה המשכנת (עמ' 15 לפרוטוקול) ותיקן את עצמו והוסיף כי הוא מתכוון לכך ששלח את ההודעה לבא כח החברה. אם כך מתעוררת השאלה מדוע , לטענתו, פנה עורך דין רייסקין לחברה על מנת שתאתר את מכתבו ולא פנה לפרקליטה על מנת שיחפש במסמכי משרדו אם קיים מכתב כאמור. בעדותו הוסיף עורך דין רייסקין כי פנה לפרקליט החברה המשכנת, עורך דין פורת, על מנת לברר האם נמצא ברשותו מכתבו בדבר הודעה על רישום המשכון ברשם המשכונות, אבל גם מכתב ברור זה הוא לא הצליח להציג (עמ' 16 לפרוטוקול).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
