פסק-דין בתיק א 199110/02

[על פי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]

1.         העובדות והמחלוקת

התובעת, גב' מיכל מירום, ילידת 1965 ואחות במקצועה ( להלן: "התובעת").

ביום 13.5.01 נהגה התובעת ברכבה בדרך לעבודה ונפגעה בתאונת דרכים ( להלן: "התאונה"). הנתבעות ביטחו את נהיגתה של התובעת ברכב האמור בעת התאונה ובישיבת יום 17.1.07 הכירו באירוע התאונה ובכיסוי הביטוחי, ומשכך נותרה במחלוקת אך שאלת גובה נזקיה של התובעת בגין התאונה.

הצדדים הסכימו, כי יסכמו טענותיהם בעל פה ויינתן פסק דין של פשרה על פי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 וכך עשו הצדדים וכעת לי המלאכה לסיים.

2.         מהות הפגיעה

לכתב התביעה צורפה בקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי ובתחום א.א.ג.

לבקשה צורפה תעודת חדר מיון מיום התאונה, לפיה - התלוננה התובעת על כאב צווארי ועל סחרחורת ובחילות. בבדיקתה נמצאו הגבלה בתנועה בשל כאבים וכן רגישות במישוש עמוד שדרה צווארי.

התובעת שוחררה לביתה, כשצווארה חבוש בצווארון רך.

עוד צורפה תעודה ראשונה לנפגע בעבודה, לפיה קבע הרופא המטפל, כי התובעת איננה מסוגלת לעבוד במשך 5 ימים.

היא נבדקה בחדר המיון פעם נוספת בשל סחרחורת וכן הוצגה תעודת מחלה נוספת למשך 3 ימים נוספים.

ביום 20.9.01 עברה בדיקת CT לעמוד שדרה צווארי, וזאת לאחר שהופנתה "עקב כאב בצוואר לאחר תאונת דרכים" וביום 21.9.01 עברה התובעת בדיקת EMG.

בבדיקת ההדמייה, שנערכה לתובעת ביום 20.9.01, נמצא בלט דיסק קל מרכזי ולימין בחוליות צוואריות 5 ו-6.

בסיכומיה היום טענה ב"כ הנתבעות, כי אין לקשור בין ממצא זה לבין אירוע התאונה והציגה צילום מתוך תיקה הרפואי של התובעת בקופת חולים, ממנו עולה, כי ביום 30.7.00 התלוננה התובעת על כאבי שרירים בצוואר, ואולם בבדיקתה לא נמצאה הגבלה בתנועות הגב והצוואר וכן לא הוצג כל רצף טיפולי או רצף של תלונות בהמשך לאותה פנייה בודדת.

יצוין, כי התובעת בחרה שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות ועל כן לא נקבעה לה כל נכות על פי דין על ידי המל"ל. לפיכך, הורה כב' השופט בכר על מינויו של האורטופד ד"ר גרימברג (אשר הוחלף מאוחר יותר במומחה ד"ר מריו אייכנבלט).

התובעת בחרה שלא להיבדק על ידי ד"ר אייכנבלט ומכאן שלא נקבעה לתובעת נכות - בכלל - ובתחום האורטופדי - בפרט בתיק זה.

3.         נזקיה המיוחדים  של התובעת

בסיכומיו בעל פה טען ב"כ התובעת, כי יש לפסוק לתובעת סכום גלובלי בגין הוצאותיה הרפואיות וכן בגין נסיעותיה לטיפולים וזאת גם בהעדר כל אסמכתא לכל הוצאה שהיא.

ויודגש - גם לתחשיבי הנזק שהוגשו מטעם התובעת עוד ביום 2.11.06 וגם במסגרת הסיכומים בעל פה, לא הצביע ב"כ התובעת על ראיות מלאות לנזק זה הנתבע וכל שצורף לתחשיב הנזק מטעם התובעת היו שני אישורים על ביקורים בקופת חולים אצל האורטופד ד"ר שואב בעלות של 18 ש"ח וכן קבלה אחת בגין תשלום בסך 18 ש"ח לאחר ביקור במרפאה.

יושם אל לב, כי התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל כן נשא ו/או ישא ו/או צריך היה לשאת המל"ל בהוצאותיה של התובעת, ככל שאלו נובעות מן התאונה ולרבות -  הוצאותיה הרפואיות והוצאות הנסיעה.