פסק-דין בתיק א 19822/02

1.         התובע, אלכסנדר מוצ'ניק, הגיש תובענה בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים. המחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקר בשאלה אם מדובר בתאונת עבודה או אם לאו.

2.         התובע, יליד 1971, היה מעורב בתאונת דרכים ביום 2.8.00 עת נהג ברכב בסמוך למחלף זכרון יעקב. יחד עם התובע ברכב היה אדם נוסף שהיה באותו עת מעבידו. התובע אושפז בעקבות התאונה בבית החולים, השתחרר ביום 11.9.00 והועבר למרכז שיקום איתן שם אושפז עד ליום 19.10.00.

3.         מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, פרופ' צינמן. המומחה קבע כי נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 37 (6)(ב). בנוסף הוא קבע כי נותרה צלקת בגב באורך 32 ס"מ ובגין כך קבע נכות צמיתה בשיעור 5%. המומחה המליץ על הפעלת תקנה 15 ביחס לנכות האורתופדית. לדעת המומחה לא יוכל התובע לחזור למקצועו כנהג משאית.

ראיות הצדדים

4.         התובע הגיש תצהיר עדות ראשית. הוא טען כי התאונה ארעה בתאריך 2.8.00 בסמוך לשעה 5:30 בבוקר, עת נהג ברכבה של אמו בסמוך לנחל אלכסנדר, מחלף זכרון [כך], ברכב שהה עמו חברו-מעבידו ליאון שכטלביץ. התובע טען שהתאונה ארעה במהלך נסיעה פרטית לאחר בילוי עם חברו במועדון "ספא" בתל אביב ללא קשר לעבודה. ביחס לנזקיו טען התובע כי נקבעו לו נכויות זמניות על ידי הועדה הרפואית של מחלקת נכות כללית מטעם המוסד לביטוח לאומי מיום: 31.10.00 עד ל- 31.5.01 - 100% ומיום 1.6.01 עד 31.1.02 - 100% והחל מיום 1.2.02 נכות צמיתה בשיעור של 28% (צורפו כ- ת/11 לתצהיר התובע). התובע טען כי בעקבות התאונה ולאור מגבלותיו הרפואיות הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי ובודאי שלא בתור נהג רכב משא כבד. לטענתו, ממועד התאונה ועד ליום הגשת התצהיר הוא אינו עובד ומקבל הבטחת הכנסה בשיעור של 1,250 ש"ח לחודש. יחד עם זאת, נטען שמאוגוסט 2005 הוא התחיל לעבוד כמקדם מכירות בתיווך אלפיה בקרית אתא שם הוא עובד על בסיס אחוזים ולא על בסיס שכר חודשי. לטענתו, ממועד תחילת עבודה זו ועד להגשת התצהיר לא השתכר סכום כלשהו מעבודת התיווך. הוא ציין כי בצבא שירת כנהג משאית רכב כבד משך שנתיים והינו בעל השכלה של 12 שנות לימוד.

5.         ביחס לעברו התעסוקתי טען התובע כי מ- 5.95 ועד 2.97 עבד כנהג משאית בחברת כימוטל הובלות והשתכר סך של 4,000 ש"ח לחודש. מתאריך 1.4.99 ועד ל-12.99 עבד בחברת פיניש פרוייקטים כנהג משאית ופוטר בינואר 2000 לאור צמצומים. ממאי 2000 ועד למועד התאונה הוא עבד אצל חברו שכטלביץ במשרד תיווך כנהג. במסגרת תפקידו זה הסיע אנשים לראות דירות וכו' והשתכר סך של 2,800 ש"ח בחודש.

6.         בבית המשפט נחקרו התובע ועד נוסף. מר ביטון עמרם, נציג מטעם חברת כימוטל העיד לטובת התובע שעד כמה שהוא זוכר התובע עבד בסביבות שנתיים אבל לא היה מסוגל לומר מה היתה רמת השתכרותו. יצויין כי לא נמצאו תלושי משכורת של התובע.

7.         בחקירתו הנגדית אישר התובע שהיה מובטל בין התאריכים 8.98 - 2.99 (נ/1). לאחר שהתובע פוטר מעבודתו האחרונה כנהג משאית הוא ניסה את מזלו בעבודות אחרות כגון מכירת ביטוח מדלת לדלת וכפי הנראה לא נחל בה הצלחה יתרה. במהלך עבודה זו פגש את שכטלביץ שהיה בעל משרד תיווך. לדבריו, הוא הלך לעבוד אצלו כיוון שלא מצא עבודה כנהג משאית באותה תקופה והוא רצה לנסות תחום אחר. לטענתו, הוא עבד אצלו כמסיע אנשים כי היה לו "פרייבט" (עמ' 7 ו- 8 לפרוטוקול מיום 7.3.06). לטענתו, הוא לא חזר לעבוד אצל חברו לאחר התאונה למרות שעלה מתוך חקירתו הנגדית שכפי הנראה הוא חזר באופן כזה או אחר למשרד התיווך (עמ' 9). התברר כי חברו עזב את הארץ בסביבות 2003 והתובע שמר עמו על קשר (עמ' 10). התובע עומת עם מכתב מאת עורך דין קודם שלו מיום 23.8.00 ממנו עולה כי כבר אז היו טענות שמדובר בתאונת עבודה. התובע הכחיש כי אותו עורך דין ייצג אותו (המכתב הוגש לזיהוי נ/3) ודרש לראות ייפוי כוח. לטענתו "אני רוצה לראות ייפוי כוח, איך העורך דין כותב דברים בשמי שאני לא חתמתי. אפילו שיש כזה מכתב יכול להיות שעורך הדין שאל אותי אם זה היה במסגרת העבודה ואני עניתי לו ולכן אני כתבתי את זה.... הייתי אצלו בייעוץ לגבי תאונת דרכים... עכשיו אני נזכר, אמא שלי היתה לה תאונת דרכים ויכול להיות שהלכתי אליו ליעוץ" (עמ' 11). התובע גם עומת עם הודעה שניתנה על ידי שכטלביץ במשטרה. שם נאמר כי השניים סגרו את המשרד בסביבות השעה 8:00 בערב והלכו לפגוש מספר אנשים בקרית אתא מהעבודה ובסביבות 10:00 סיימו את הפגישות והמשיכו בנסיעה לכיוון נתניה לצורך פגישת עסקים. חברו לא רצה לפרט אלו אנשים פגשו. התובע הכחיש גרסה זו וטען שהשניים הלכו לבילוי באיזור תל אביב. התובע טען שבאותו יום סיים את העבודה בסביבות 7:30 או 8:00 בערב, הלך לביתו, התקלח ולאחר מכן נסע עם חברו לתל אביב שם בילו במועדון. לטענתו, חברו לא דיבר אמת כיוון שהוא אדם נשוי ולא רצה שבילוייו יוודעו לאשתו (עמ' 13).

8.         התברר כי משנת 2003 או 2004 לתובע יש רשיון לעסוק בתיווך (עמ' 14) וכיום הוא מועסק כפי שהצהיר. התברר עוד כי לתובע היו שלוש תאונות דרכים נוספות (הוגשו מסמכים   נ/4). כמו כן נקבעה לתובע נכות כללית (נ/5).

9.         הנתבעת לא ביקשה להביא עדים.

ממצאים ודיון

10.        התובע לא הותיר רושם מהימן ביחס לחלק מהפרטים שמסר בעדותו. יחד עם זאת, באשר לסיווג התאונה, איני מקבל את טענת הנתבעת שמדובר בתאונה עבודה. שעת קרות התאונה, 5:30 בבוקר, כאשר התובע וחברו עוסקים בתחום של תיווך דירות באיזור חיפה בעוד שהתאונה אירעה בדרך חזרתם מאיזור המרכז (מנתניה או תל אביב- אין זה חשוב), מצביעה לבדה על כך שמדובר בבילוי של חברים לעבודה ולא תאונה במסגרת העבודה.

לא מצאתי שעדותו ביחס לעיסוקיו בתקופה בסמוך לתאונה ולאחריה היתה מהימנה. שוכנעתי כי התובע החליט עוד לפני התאונה לנסות את מזלו בתחום אחר מלבד נהיגה במשאית. בעניין זה אציין שאיני מקבל את עדותו שתיפקד כנהג אצל מעבידו אלא נראה לי שתיפקד כמתווך. ביחס לתקופה שלאחר התאונה, העובדה שקיבל רשיון לעסוק בתיווך, רשיון הדורש כחצי שנה לימוד, מצביעה על כך שהוא עזב את עניין הנהיגה, מה גם שהוא עבד בלפחות שני מקומות אחרים בתחום התיווך בשנים האחרונות. באשר לעיסוקו הנוכחי, הסבריו בנוגע להכנסותיו, או העדרן, לא היו משכנעים ושוכנעתי כי התובע אינו מגלה את הכנסותיו. אדם התובע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מחוייב לגילוי מלא אודות הכנסותיו והעדר הגילוי מצידו צריך לקבל ביטוי בפיצוי שייפסק.

11.        ביחס לנכותו, ובין היתר בהתחשב בכך בשהתובע אינו עובד כנהג משאית ולא עבד ככזה עוד טרם התאונה, הנני קובע כי נותרה לו נכות תיפקודית בשיעור כולל של 10%. יצויין כי לאור תחום עיסוקו של התובע בשנים האחרונות, איני מקבל את עמדת המומחה שיש להוסיף 50% לנכות האורתופדית.

12.        כתוצאה מהאמור לעיל, הנני קובע כי התובע אכן היה מעורב בתאונת דרכים כפי שטען והתאונה לא היתה תאונת עבודה. התובע לא הגיש תלושי שכר כלשהם יחד עם תביעתו. הוא אינו נמנה, במקרה זה, על פי תאור מקומות העבודה והמשכורות שהרויח, עם האנשים שיש לחשב את הכנסותיהם בהתאם לשכר הממוצע במשק.

13.        בנוסף, קצבת הנכות הכללית אותה מקבל התובע, ניתנה בעקבות התאונה ויש להפחית מכל סכום פיצוי שיקבל את התגמולים שקיבל, במקרה זה סך של 36,550 ש"ח ובצירוף הצמדה להיום 40,055 ש"ח.  כמו כן, ישנה הבטחת ההכנסה בעקבות התאונה מחודשים 4.02 ו- 4.05 ואשר הגיעה לסך של 46,963 ש"ח ובצירוף הצמדה 51,466 ש"ח, אשר יש להפחיתה גם מסכום הפיצוי כיוון שתגמולים אלה נובעים במישרין מטענות התובע שלא יכל לעבוד לאחר התאונה.

הנזק

14.        בגין כאב וסבל בהתאם ל- 15% נכות ו- 39 ימי אשפוז (מיום 2.8.00 ועד ליום 11.9.00) משוערך להיום הנני פוסק סך של - 43,444 ש"ח.

            הפסד השתכרות בעבר - מחושב לפי שכר מינימום במשק שעמד על 2,965 ש"ח באותה תקופה, מוצמד למדד תוספת היוקר במשק בתוספת ריבית כחוק. ולכן עבור תקופת אי כושר השתכרות מלא מיום 2.8.00- 31.1.02 הנני פוסק פיצוי בסך  78,777  ש"ח.

עבור התקופה מיום 31.1.02 עד יום 15.2.07: יש לפסוק הפסד של 10% X3266 (שכר מינימום במשק), מוצמד למדד תוספת היוקר בתוספת ריבית כחוק = 23,444  ש"ח.

            הפסד השתכרות בעתיד- יש לפסוק הפסד של 10% משכר המינימום במשק שעומד כיום  על 3585 ש"ח * מקדם היוון (241.2) = 86,351 ש"ח.

הוצאות ועזרת צד ג'- יש מקום לפסיקת סכום גלובלי בסך - 20,000 ש"ח.