פסק-דין בתיק א 1975/00

א.        מהות התובענה

אלה תביעות מאוחדות:

ב- ת.א. 1975/00 מתבקש ביהמ"ש להורות לנתבעת לשלם לתובעים סכום של 3,834,474 ש"ח שהן העמלות המגיעות לתובעים בגין מכירת מוצריה של הנתבעת ביפן, מכוח הסכם שנחתם ביניהם.

ת.א. 1043/03 הוא עתירה למתן חשבונות ובה התבקש בית המשפט למנות חוקר מומחה שיבדוק את חשבונותיה של הנתבעת באשר למכירת מוצריה ביפן בשנים 1996-2002.

ב.         עובדות רלוונטיות

פרמה לייף בע"מ (להלן: "התובעת 1" או "פרמה לייף") הנה חברה העוסקת ביבוא חומרים לתעשיית התרופות.

התובע 2, מר צבי רזאל הוא בעל משרד הנהלת חשבונות ואיש עסקים.

טומל אוברסיז קורפריישן (להלן: "טומל" או "התובעת 3") הנה חברה זרה יפנית השייכת למר מייקיטה.

הנתבעת חתמה ביום 28.11.95 על הסכם (נספח ג' לת/1) למכירת מוצר הנתבעת שסימנו CG2100עם חברה יפנית בשם JAPAN MEDICAL SOFT CORP(להלן: "JMS"), מאחר וההסכם עם JMSנחתם הודות לפעילות התובעים, הוסכם בין התובעים לנתבעת כי התובעים יהיו זכאים לעמלות בגין מכירותיה של הנתבעת ביפן.

ביום 10.5.96 חתמו התובעים 1 ו-2 על הסכם (נספח ב' לת/1) עם הנתבעת לפיו יהיו זכאים לעמלות בגין מכירת מוצרי הנתבעת ביפן. שיעור העמלות נקבע ל 15%, כאשר התובעת 3 תהיה זכאית ל 10% ואילו התובעים 1 ו- 2 יחד יהיו זכאים ל- 5%.

הסכם זה תורגם לאנגלית ועל הנוסח הזה חתמה גם התובעת 3(נספח ב' לת/1).

התובעים 1 ו- 2 פעלו לקידום עסקאות קודמות של הנתבעת בטיוואן ובארגנטינה, עם חברה בשבדיה התנהל מו"מ בסיועו של התובע 2. גם לגבי עסקאות אלו נקבע שיעור עמלתם ל - 15% (ר' סעיף 16 לתצהיר דבורה קריל ונספח ז'2 לת/1).

בשנים 1997-1998 קיבלו התובעים מן הנתבעת סכומים שונים בגין עמלותיהם (ר' סעיף 7 לתצהיר דבורה קריל).

ביום 29.12.98 שלח מר יעקב גבע, מנהלה של הנתבעת, מכתב לתובעים (ר' נספח ה' לת/1) ובו הודיעה על ביטול ההסכם מן הטעם שהלקוח (JMS) לא עמד בהתחייבויותיו ולא רכש את כמות המוצרים שהתחייב. במכתב תשובה מיום 10.1.99 (נספח ה' לת/1) הודיעה התובעת 1 כי היא איננה מקבלת את הודעת הביטול הנ"ל וכי זכותה לעמלה נותרת למקרה בו הלקוח ירכוש מכשירים בעתיד.

ביום 9.6.99 שלחה הנתבעת מכתב ביטול נוסף באמצעות עו"ד ראובן רייף (נספח ז' לת/1) בו היא טוענת כי לא עלה בידיהם של התובעים להביא למכירת מוצריה למעט הזמנה אחת, וכי התובעת 3 לא עמדה בהתחייבותה לפתח שווקים חדשים ביפן.

ביום 15.6.99 השיבה התובעת 1 לעו"ד רייף וציינה כי כבר נשלח מכתב ע"י מר גבע באותו נושא וכי היא רואה עצמה זכאית לעמלה כמתחייב מן ההסכם בין הצדדים ככל שיתבצעו עסקאות כתוצאה מפעילותה.

לטענת התובעים, במהלך שנת 1999 נודע להם מתוך תשקיף הנתבעת להנפקת מניותיה בשוויץ, כי הנתבעת מכרה מוצרים ביפן ולא שילמה להם בגין מכירות אלו. התובעת 1 פנתה לנתבעת ביום 9.1.2000 (ר' נספח ד' לת/1) ובקשה לבדוק את הנושא.

הצדדים לא הגיעו להסכמה וביום 7.6.2000 הגישו התובעים תביעה לתשלום עמלותיהם בסדר דין מקוצר (ת.א 1975/00);

ביום 19.1.01 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

לטענת התובעים הנתבעת המשיכה למכור את מוצריה ביפן ולא שילמה לתובעים את עמלותיהם.

לכן, הגישו התובעים ביום 9.1.03 תביעה נוספת נגד הנתבעת (ת.א 1043/03), תביעה למתן חשבונות ובה דרישה לפרט את מכירות הנתבעת ביפן. תביעה זו אוחדה עם ת.א 1975/00.