פסק-דין בתיק א 1965/04

מבוא

1.                   זאת תביעתה של הגב' ציפורה בן לולו, ילידת 30.05.61 בגין נזקי הגוף, שנגרמו לה עקב תאונת הדרכים, שאונתה לה ביום 09.04.02.

הנכות הרפואית

2.                   בעקבות התאונה חיווה המומחה מטעם בית המשפט, האורתופד, ד"ר נחשון רנד, את דעתו (בחוות דעתו מיום 07.09.04 ובתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 24.10.04), שבגין המגבלה הקלה בטווח התנועות של עמוד השדרה הצווארי (2.5% נכות צמיתה) ובגין ההגבלה הקלה בטווח תנועות עמוד השדרה המתני (5% נכות צמיתה, מחציתם בגין התאונה ומחציתם בגין הליך ניווני קודם, קרי, 2.5% נכות צמיתה בעקבות התאונה), נגרמו לתובעת 4.9%, או לצורך הנוחות, 5% נכות רפואית צמיתה. בסיומה של חוות דעתו הנ"ל כתב ד"ר רנד, ש"לאור המגבלה בביצוע העבודה במקצועה או עבודה פיזית בכלל והירידה בהשתכרות - יש להפעיל במקרה זה תקנה 15". אין צריך לומר, שקביעת הנכות התפקודית (כמוה כקביעת הנכות הרפואית) מסורה לבית המשפט.

התעסוקה של התובעת

3.                   כדי להבין את מצבה התעסוקתי של התובעת בעת ומאז התאונה, ראוי לציין, שהתובעת למדה 12 שנות לימוד. על אף שאין לה תעודה, היא עבדה 4 שנים בהנהלת חשבונות ברמה של מנהלת חשבונות מסוג 02 (עמ' 5 שורות 6-8 לפרטיכל). לתובעת תעודה מטעם משרד העבודה כמטפלת בגיל הרך. היא עבדה במקצוע זה במשך שנה (סעיף 1.ב לתצהירה של התובעת בעדות ראשית). משנת 1999 היא עבדה מטעם חברת (כח אדם) רוגוזינסקי את אקרון בע"מ כמנהלת חדר האוכל של משטרת קרית גת עד יום 17.03.02. מאותו התאריך היא המשיכה בעבודתה זו אצל מעסיקה אחרת בשם נורקייט בע"מ (סעיפים 2.א ו-2.ג לצתהירה של התובעת בעדות ראשית). התובעת הוסיפה לעבוד כמנהלת חדר האוכל גם לאחר התאונה עד אשר פוטרה ביום06.03.04. מאז היא מובטלת.

הנכות התפקודית

4.         א.         ד"ר רנד ציין בחוות דעתו, ש"הממצאים העקריים בבדיקות ההדמיה ובבדיקות

EMG מצביעים על שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי והמתני" (פרק "סיכום" לחוות דעתו). עוד תאר ד"ר רנד, כי "מעיון בתיעוד הרפואי...עולה כי היו בעבר אירועי כאב גב קלים וקצרים ללא תיעוד של הקרנת כאב לרגליים - כפי שמסרה" (שם). למרות התהליך הניווני המתקדם, כלשונו של ד"ר רנד בחוות דעתו, "ברור כי חלה החמרה משמעותית מאז התאונה הנמשכת עד עתה" (שם).

ב.        יש ביטוי קליני לכאבי גב תחתון בלבד בביקורי התובעת אצל הרופא, כפי שתועדו     

בתיקה הרפואי בימים 29.05.95, 13.04.98, 21.11.00 ו- 24.12.01. זה אינו תיעוד רפואי, המשופע בתלונות. האמנתי לתובעת, שלפני התאונה הכאבים, שחשה מדי פעם בגב, הופיעו וחלפו ולא הפריעו למהלך עבודתה בבית או בחדר האוכל (סעיף

5.א לתצהיר התובעת ועמ' 5 שורות 1-3 לפרטיכל). מאז התאונה לפי עדותה, לה האמנתי, התובעת סובלת מכאבי צוואר, המקרינים לכתפיים ומכאבי גב תחתון המקרינים לגפיים התחתונות (סעיף 5.ג לתצהיר התובעת).  גם האמנתי למוצהר על ידי התובעת, שעבודתה בחדר האוכל היא עבודה פיזית, הדורשת הרמת שולחנות, כסאות וכלים, הגשת אוכל, עריכה, פינוי אוכל וניקיון (סעיף 5.ב לתצהיר התובעת וגם עמ' 4 שורות 10-11 לפרטיכל). האמנתי לעדותה, שכאביה מאז התאונה גורמים לכך, שאינה יכולה עוד לעבוד בחדר האוכל או במטבח (עמ' 6 שורות 4-8 לפרטיכל). גם האמנתי למוצהר על ידיה, שכמטפלת בגיל הרך נדרש ממנה מאמץ פיזי ניכר (סעיף 5.ב לתצהיר התובעת) (בוודאי הרמת ילדים - ג'ט"ל) ולעדותה, שבמגבלותיה (עקב כאביה - ג'ט"ל) אינה מסוגלת לעבוד כמטפלת (עמ' 5 שורות 20-22 לפרטיכל).

ג.      השתכנעתי, שנכותה התפקודית של התובעת גדולה מנכותה הרפואית. כך גם סבר  

ד"ר רנד, שכתב, בין היתר, ש"לאור מגבלתה בביצוע עבודתה במקצועה או עבודה פיזית בכלל" יש מקום להפעיל את תקנה 15. הריני קובע את שיעור נכותה התפקודית של התובעת כ-10% נכות צמיתה.

ד.   אם תמצי לומר, שמדובר באישה, שסבלה מלכתחילה ממצב ניווני בעמוד השדרה,הרי  

יש במצב ניווני זה, כדי להפחית את נכותה הרפואית של התובעת, אך אין בו, כדי לשלול את נכותה התפקודית (עקרון הגולגולת הדקה). כאמור, האמנתי, שעד אשר נוספו הכאבים של התובעת בעקבות התאונה למצבה הניווני, לא נפגע תיפקודה בעבודתה. אזי נשאלת השאלה, כיצד בכל זאת חזרה התובעת לאותה העבודה, בה עסקה עובר לתאונה. ושמא פיטוריה אינם נובעים מחוסר תיפקוד? כשנשאלה התובעת, כיצד היא חזרה לעבודתה כמנהלת חדר אוכל למשך שנתיים לאחר התאונה, היא השיבה, שכך היא פעלה מכורח הנסיבות. הרי (בהיותה גרושה ואם לשלושה ילדים - ג'ט"ל), מי היה מפרנס את ילדיה (כלשונה) (עמ' 6 שורות 24-25 לפרטיכל)? האמנתי לגירסת התובעת, שמצבה החמיר (שם), ושעקב הקשיים בעבודה היא נאלצה לעבוד כשעתיים פחות בכל יום בשנת 2004 עד אשר פוטרה ביוני 2004 בהעדר נכונות או אפשרות מעסיקתה להעבירה לעבודה קלה יותר (סעיפים 5.ד ו-5.ה לתצהיר התובעת).

התיפקוד בבית

5.         סבירה ומהימנה בעינה עדותה של התובעת, שמאז התאונה נזקקה לסיוע מבן זוגה לחיים ומבתה בביצוע מטלות משק הבית (סעיפים 6.ב.3 לתצהיר התובעת). סבורני, שהיקף הסיוע חורג מן הסביר ומן המצופה בדרך הטבע מקרובי משפחה, בייחוד לאור העובדה, שהתובעת נזקקת לסיוע זה מזה שנים ועתידה להיזקק לו למשך שנים. הפיצוי בגין הסיוע יוערך גלובלית בהתחשב בכך, שבגיל מתקדם היתה התובעת הופכת נזקקת לסיוע במטלות הבית בדרך הטבע גם אלמלא קרתה התאונה.

הוצאות על נסיעות ועל משככי כאבים

6.         בפני ד"ר רנד התלוננה התובעת על כאבים בעת הנהיגה הממושכת (פרק "תלונות כיום" בחוות דעתו). הנסיעות, בגינן תבעה התובעת פיצוי הן נסיעות במוניות במחיר 15 ש"ח לכל כיוון. זאת איננה הנסיעה חלף הנהיגה הממושכת ולא ראיתי צורך לכלול רכיב זה של נסיעות בפיצוי התובעת. לעומת זאת, בהעדר התייחסות בסיכומי הנתבעת (מעבר לאמירה, שהטענה לא הוכחה), השתכנעתי, שיש מקום לפצות את הנתבעת בגין חלקה (השתתפותה) ברכישת משככי כאבים בעבר ובעתיד, לפי האומדנא (סעיף 7.ג.1 לתצהיר התובעת).

שכרה של התובעת