פסק-דין בתיק א 195896/02

1.         התובע, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש תביעה על סך 53,995.54 ש"ח נגד אברהם פלקסר (להלן: "מר פלקסר") ונגד אימו, עדנה אדלה פלקסר (להלן: "הנתבעת").

התביעה היא בגין יתרת חוב שהצטבר בחשבון שמספרו 282574 (להלן: "החשבון").

2.         הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן.

בתחילה ניתנה בבית משפט השלום למר פלקסר רשות להתגונן, אך בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הרשות הערעור אשר הגיש הבנק ודחה את בקשת הרשות להתגונן שהגיש מר פלקסר.

רע"א שהגיש מר פלקסר על החלטה זו לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.

לפיכך, כיום תלוי ועומד כבר פסק דין חלוט נגד מר פלקסר על מלוא סכום התביעה.

על כן, התקיים דיון לגופו של ענין רק באשר לטענת ההגנה של הנתבעת ולפיה, היא לא חתמה על מסמכי פתיחת החשבון נשוא התביעה ולא היתה ואיננה בעלת החשבון. (סעיף 43 לבקשת הרשות להתגונן).

טענת מר פלקסר בסיכומי התשובה שלו ולפיה, גדר המחלוקת היא גם בשאלת חיובים שגויים שיצרו את יתרת החובה בחשבון (סעיף 1 לסיכומי התשובה)' אין לה על מה לסמוך.

התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן הוגש ע"י מר פלקסר, כאשר הוא ואימו קיבלו את כתב התביעה.

המעיין בתצהיר הארוך (88 סעיפים) יכול להיווכח, כי טענת ההגנה ביחס לאימו היא בסעיפים 3 - 7 וסעיף 79 לתצהיר, ושם נטען, כי אימו לא חתמה על מסמכי פתיחת החשבון שמספרו 282574, וכי לכתב התביעה צורפו מסמכים המתייחסים לחשבון 282575 שאינו מוכר לו, והוא ו/או אימו לא היו בעלים של החשבון.

הטענות באשר לחיובים שגויים שיצרו את יתרת החוב בחשבון, נטענו ע"י מר פלקסר עצמו, מבלי שטען כי לאימו יש מידע אישי על כך.

כב' השופטת שרה דותן בפסק דינה מיום 21/9/05 בבר"ע 3248/04 קבעה מפורשות כי אין ליתן רשות להתגונן ביחס לחיובים שנוצרו באמצעות כרטיס אשראי (עמ' 4 שורות 4 - 5 לפסה"ד) וכן לא נתנה רשות להתגונן גם ביחס לחיובים הנוספים, שנטענו בצורה "סתמית ובלתי מפורטת" (עמ' 4 שורה 7 לפסה"ד).

לפיכך, אין כל מקום לטעון, כי המחלוקת שבפני היא באשר לחיובים שייצרו את יתרת החוב בחשבון.

3.         הנתבעת שהיא בשנות ה- 90 לחייה, לא התייצבה לדיונים ולא הגישה תצהירים בתיק בכל שלב שהוא.

בנה - מר פלקסר טען, כי הוא מייצג אותה, וכב' השופט יפרח איפשר לקבל את תצהירו של מר פלקסר שהוגש בתמיכה בבקשת הרשות להתגונן וכי תצהיר זה יהווה תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת.

4.         לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א)         החשבון נפתח עוד בחודש ינואר 1974 ובבקשה לפתיחת חשבון עו"ש חתמו כבעלי החשבון גם אברהם פלקסר וגם הנתבעת. (בקשה לפתיחת חשבון עו"ש כולל ההרשאות ודוגמאות חתימה צורפו כנספח 1 א' לכתב התביעה).

מר בבאי אשר העיד מטעם הבנק, העיד כי טופס הבקשה לפתיחת חשבון 282574 המקורי היה בידיו והוא העביר את הטופס המקורי למשרד ב"כ הבנק.

אלא, שבשלב כלשהו, לא אותר הטופס המקורי יותר, וככל הנראה תויק באחד מהתיקים האחרים ולא נמצא.