פסק-דין בתיק א 195857/02

1.         התובעת (להלן: "שטרן") הגישה תביעה בתיק דנן על סך 261,094 ש"ח, ביום 20/8/2002, נגד P & O NEDLLOYD (להלן: "פי אנד או"), נגד צים חברת השיט לישראל בע"מ, נגד טירן שיפינג אג'נסיס 2000 בע"מ (להלן: "טירן") ונגד מוריס בן דוד (להלן: "בן דוד") שבכתב התביעה נטען, כי הוא שימש כמנהלה ו/או נציגה של טירן.

2.         התביעה היא בגין נזק שנגרם לסחורה שהובלה לישראל מנמל הלסינקי מפינלנד לנמל אשדוד בישראל והנזקים הם נזקים ישירים ונזקים עקיפים, הכוללים הפסד רווח בגין אותה סחורה שהתקלקלה.

3.         במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק, עוכבו ההליכים ביחס לנתבעים 1 - 3 וזאת בשל תניות שיפוט שנקבעו בשטר המטען.

נותר אם כך, הנתבע 4 לבדו בתביעה דנן, כאשר עילת התביעה נגדו אינה נובעת משטר המטען, אלא התובעת מבקשת לחייב אותו בחבות אישית, וזאת בשל טענתה, ולפיה הוא התחייב באופן אישי כלפיה לעמוד בכל ההתחייבויות החוזיות והנזיקיות של טירן כלפי התובעת (סעיף 6 לכתב התביעה).

4.         באשר לנתבע 4, צוין בכתב התביעה, כי הוא פעל בדרכי רמייה וכחש והטעה את התובעת במתכוון בכך, שזרה חול בעיניה על מנת שיחלוף זמן רב והתביעה כביכול תתישן מבלי שהתובעת תפוצה למרות שהובטח לתובעת מספר פעמים רב לאורך זמן, כי היא תפוצה על נזקיה.

כמו כן נטען, כי הנתבע הציג מצג שווא בפני התובעת ופעל בניגוד להתחייבותו המפורשת. (סעיפים 24, 25 לכתב התביעה).

למרות שהמערכת ההסכמית של התובעת היא אינה עם הנתבע (לפחות מערכת הסכמית בכתב), טוענת התובעת, כי הנתבע הוא זה אשר חייב לשלם לה את הכספים בגין הנזק שנגרם לסחורה.

5.         מבוא עובדתי:

א)         התובעת עוסקת בין היתר ביבוא של מוצרי חלב מחו"ל לישראל ואין חולק על כך, שבהתאם לשטר המטען (נספח א' לכתב התביעה) היתה צריכה להיות מובלת הסחורה/גבינה מהלסינקי לנמל אשדוד כאשר ניתנה הוראה מפורשת שהטמפרטורה במכולה תנוע בין 2 ל- 4 מעלות צלסיוס לכל היותר, כל זמן שהגבינות נמצאות במכולה.

ב)         הסחורה הגיעה לישראל ביום 9/12/2000, ואין חולק על כך, שהתברר בסופו של דבר, כי המכולה לא היתה מחוברת למקור מתח במהלך כל ההפלגה, וזאת בניגוד לנדרש על פי שטר המטען.

ג)          הנתבע 4, הוא מנהל בכיר בטירן ומשמש כמנהל תפעול של טירן (סעיף 5 לתצהירו של מר חיים אביעוז) והוא לא הכחיש כלל, כי למחרת היום נודע לו שהמכולה לא היתה מחוברת למקור מתח וזאת בניגוד לנדרש.

ד)         התובעת פנתה למשרד שמאים שגיב ושות' על מנת לערוך דו"ח ביחס לנזק, וביום 12/12/2000 נערכה בדיקה של הסחורה גם בנוכחות שמאי מטעם טירן (ראה נספח ד' לתצהירו של בן דוד ממנו עולה, כי הדו"ח הוא לבקשת טירן).

בהתאם לדו"ח  השמאי מטעם התובעת, הנזקים הישירים שנגרמו כתוצאה מכך שהגבינות לא הובלו במכולה כשהמכולה מחוברת כל הזמן למקור מתח, הם בסך של 27,550 דולר.

ה)         השמאית נחקרה על הדו"ח והדו"ח כפי שהוא לא נסתר ולו לכאורה, וזאת ביחס לנזקים הישירים שנגרמו כתוצאה מהובלת הסחורה בניגוד להוראות שטר המטען.

ו)          מכל מקום, למרות שגם מנהל התובעת סבר, כי לא כל הגבינה התקלקלה ואין צורך להשמיד אותה, אזי - לא תחושתו היא זו שהכריעה בענין, שכן משרד הבריאות סירב לאפשר ולשחרר את הסחורה והיא הושמדה ביום 22/2/2001 על ידי נציגי משרד הבריאות, כאשר בדו"ח צוין שהסחורה הושמדה מאחר ונמצאה מקולקלת (הדו"ח צורף כנספח ג' לכתב התביעה).

ז)          למעשה, קיומו של הנזק הישיר אינו שנוי במחלוקת אמיתית, ואין חולק על כך, שסמוך לאחר אותו אירוע, כאשר מנהל התובעת היה בקשר עם בן דוד וטען את טענותיו באשר לנזקים, הוא לא טען בפניו שהוא מבקש פיצוי גם על נזק עקיף שנגרם לתובעת כתוצאה מאותו אירוע.

ורק ביום 8/10/2001, כאשר שלחה התובעת מכתב הממוען, ל"פי אנד או" לידי רב חובל מוריס בן דוד (הנתבע 4), היא טענה לראשונה שנגרמו לה נזקים עקיפים בגין אובדן הכנסה המתייחס לאותה סחורה שהושמדה וביקשה פיצוי בגין רכיב זה.

6.         סכום התביעה מורכב מהרכיבים הבאים:

א)         נזק על פי דו"ח שמאי על סך 27,550 דולר אשר היו שווים ביום הגשת התביעה ל- 130,862 ש"ח.