פסק-דין בתיק א 19446/05

בפניי תביעה שטרית.

התובע הגיש תביעתו כנגד בני הנתבעים, בה עתר כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לתובע בגין שיקים שנמסרו לו וחוללו.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, שהתקבלה.

כמו כן הוגשה הודעה כנגד צד ג', אשר בהתאם להחלטתי מיום 31.1.06 נקבע כי הדיון בה יתקיים לאחר שיינתן פסק דין בתובענה גופה, וזאת מהנימוקים שפורטו בהחלטה.

בפניי העידו, התובע בעצמו והנתבע מס' 2 בעצמו, ובאי כוח הגישו סיכומיהם בכתב.

פסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

עוד יש לציין כי התובע החל בהבאת הראיות אך קבעתי במפורש כי אין בכך כדי לשנות את הנטלים המוטלים על כל אחד מהצדדים.

טענות התובע:

התובע טוען כי הוא אוחז בשבעה שיקים בסכום כולל של 60,000 ש"ח קרן שניתנו לו כתשלום בעבור עבודתו, המשוכים על ידי הנתבעת מס' 1, ואשר נחתמו בחתימת ערבות על ידי הנתבע מס' 2.

עוד טוען התובע כי שניים מתוך השיקים הללו, ניתנו ליום 14.3.97, ו- 14.4.97, אך העילה על פיהם טרם התיישנה משום שהנתבעים הודו בקיומו של החוב בשנת 2000.

בתגובה לטענות הנתבעים אישר התובע כי הסכים לוותר על חובו על פי השיקים ובלבד, ששעבוד שהוטל על דירתה של אמו, לטובת הנתבעת מס' 1 יוסר, משלא הוסר השעבוד הרי התנאי לויתור על השיקים לא התקיים.

התובע עותר אם כך להורות לחייב את הנתבעים יחד ולחוד בתשלום מלוא סכום התביעה.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי השיקים נמסרו כשיקים טובה, וכי לא ניתנה בגינם כל תמורה.

הנתבעים טוענים כי התובע השתהה על תביעתו שנים ארוכות, לא הציגם לבנק דבר המעיד כי ויתר על כל זכות תביעה.

עוד נטען כי הוצגו כתבי ויתור אשר אומנם הינם מותנים אך עצם קיומם מצביע כי הנתבעים לא היו חייבים לשלם על פי השיקים.

הנתבעים טענו כי הנתבעת מס' 1 הייתה חברה בשותפות הנתבע מס' 2 וצד ג', מר חיים הלה, אשר הינו דודו של התובע.

הנתבע מס' 2 טוען כי במסגרת הסכם ההיפרדות, בינו לבין מר חיים הלה, התחייב האחרון לשלם את השיקים, וכי אי הגשת התביעה במשך זמן כה ארוך גרמה לנזקים והדבר מהווה אמצעי לחץ כלפיו בהליכים המנוהלים בין הנתבע מס' 2 לבין אמו של התובע.

כלומר, הנתבעים טוענים כי לכתחילה לא ניתנה כל תמורה בגין השיקים, השיקים היו אמורים להיות מוחזרים, כל הטענות של התובע כי השיקים נמסרו לו בגין עבודות שביצע אינן נכונות, וכי הגשת התביעה כנגדם הינה ניסיון להפעיל לחץ  להגיע להסכמים בתביעה אחרת.