פסק-דין בתיק א 193728/02

 בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת, באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע מס' 1 מבוטח אצל הנתבעת 2

 ראשית אני מוצא לנכון להביע את מורת רוחי על כך שהתובעת והנתבעת, שתי חברות מכובדות , לא מצאו דרך להתפשר ביניהן בתביעה אשר הנזק הממשי הישיר שנגרם בה אנו עולה על 834 ש"ח כנטען בכתב התביעה , אם כי גם בעלי הדין וגם המשרדים המיצגים אותם הנם גופים רציניים, ואינם מנהלים הליכי סרק בדרך כלל

   התובעת טוענת בכתב התביעה שלה כי בתאריך 30/12/01 בסמוך לשעה 8:30 עמד רכבה בצד הדרך ברחוב העצמאות בחיפה , ליד בית 104 . רכב צד ג' פנה ימינה בכדי להיכנס לחניה והתנגש ברכב התובעת . כתוצאה מכך נגרמו לרכב התובעת נזקים .

   התובעת טוענת כי האחריות לאירוע התאונה נופלת על שכמו של הנתבע 1 אשר נהג ברכב צד ג'.

 הנתבעים מכחישים את אחריותו של הנתבע 1 לתאונה וטוענים , מפי הנתבע 1 , ולפי גרסתו כי :

" הנתבע נסע  ברכב ......בדרך העצמאות בחיפה. רכב ..... ( של התובעת ) אשר עמד בתחנת אוטובוס בצד ימין של הכביש החל לפתע בנסיעה תוך שהוא מתפרץ לנתיב נסיעת הרכב הנפגע אשר היה באמצע פניה ימינה ופגע בו וגרם לו נזקים "

   מטעם הצדדים העידו הנהגים בלבד.

 התמונה המתקבלת מעדותם של הנהגים באשר לזירת האירוע היא כי המדובר בכביש חד סטרי ובו שני נתיבי נסיעה . מימין לנתיב הנסיעה הימני קיים נתיב נוסף המשמש לחניה של כלי רכב . בצד ימין הכביש ישנם מבנים, המשמשים בין היתר גם למשרדים, בסמוך לאחד המבנים ישנה חניה שהיא מעבר לכביש ומעבר לחזית הבניין, כדי להגיע אל אותה חניה , על הרכב הנוסע בנתיב הימני מבין השניים, לסטות ימינה , לנסוע לרוחב או בצורה אלכסונית על נתיב החניה , להמשיך ולנסוע על המדרכה, ומשם להגיע לכניסה לבנין המובילה אל החניה .

  אין מחלוקת בין הנהגים כי רכבה של התובעת , ובו עד התביעה  חנה בנתיב המיועד לחניה מימין לנתיב הנסיעה הימני ברחוב העצמאות. אין גם מחלוקת כי רכבו של הנתבע 1 נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה , וביקש להיכנס אל אצות רחבת החניה אשר בסמוך לבנין 104 . על מנת שהנתבע יגיע אל אותה רחבת חניה היה עליו לעבור כאמור את נתיב החניה , ולנסוע לרוחב המדרכה ושם לכניסת החניה .

גרסת עד התביעה כי הוא היה במצב של חניה בשעה שנתבע פנה ימינה לצורך כניסה לחניה . גרסתו של הנתבע 1 היא כי אכן עד התביעה חנה במקום המיועד לתחנת אוטובוס , ובשעה שהנתבע 1 עושה את דרכו ימינה לכיוון המדרכה ומשם אל החניה, החל עד התביעה לנסוע ופגע ברכבו של הנתבע 1 .

   עד התביעה מסר הודעה על התאונה לתובעת . אודות התאונה מספר העד :

" עמדתי בצד הכביש ברחוב העצמאות 104 הרכב הנל ( אופל) פנה ימינה להיכנס לחניה בפניה פגע ברכב מזדה שלי בפגוש קדמי בצד שמאל ובפנס שמאלי .." ( הודע ת/2 )

 כמו כן עד התביעה שרטט את מקום האירוע ברחוב העצמאות ( ת/3) ובשרטוט הוא מציין רכבו חונה לצד המדרכה כאשר חזיתו של הרכב מקבילה למעשה לצד הימני של דרך הכניסה לחניה .

כמו כן העיד עד התביעה בפני אודות התאונה ומסר :

" רעייתי עבדה בבנין הזה והמתנתי כי היא היתה צריכה להוריד לי איזה מסמך. הייתי צמוד לבנין עצמו. מצב הרכב היה פארקינג ובלם היד משוך , מצב המנוע מונע ..."

   יצויין כבר עתה כי אשתו של העד לא הובאה להעיד  והשאלה אם היא היתה במקום התאונה וראתה אותה לא התבררה. כמו כן , בהנחה  שלא היתה שם , האם היא טרם ירדה עם המסמך, או שהיא כבר מסרה את המסמך לעד והלכה לדרכה, גם לא התבררה .

 לשאלות אלו בדבר מקום הימצאותה של אשת העד בזמן המגע בין הרכבים יש השלכה מסוימת על מהימנות דברי העדים .  כי אם אשתו של העד טרם ירדה עם המסמך והוא ממתין לקבלו ממנה , סביר להניח כי הוא לא נע ולא זז ממקומו כי הוא ממתין להגעת אשתו . ואולם אם האישה כבר מסרה את המסמך לידי הבעל העד, והלכה לה לתוך הבניין, כי אז סבירה  יותר  גרסת הנתבע כי עד התביעה החל לנסוע ממקומו לאחר שקיבל את המסמך מאשתו .

 כאמור השאלה נשארה בגדר נעלם.

   הנתבע מעיד ואומר :