פסק-דין בתיק א 1935/02

1.      התובעים מנויים ו/או משתמשים בקווי טלפון של הנתבעת וככאלה משלמים עבור שיחות המתבצעות ממכשירי הטלפון הנייחים שלהם, על פי התעריף המקובל והחשבונות המונפקים ע"י הנתבעת.

הנתבעת, חברה ממשלתית ביום הגשת התובענה, פועלת מכח חוק התקשורת (בזק ושידורים) 1982 והתקנות שהותקנו על פיו.

במסגרת החשבונות שהיא מנפיקה, מחייבת המשיבה את מנוייה, המאחרים בתשלום, בריבית פיגורים מכח סמכותה לפי סעיף 16 לחוק הנ"ל ותקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה) 1987 (להלן: "תקנות הריבית").

תקנה 2 לתקנות הנ"ל מאפשרת למשיבה לגבות ריבית פיגורים בעד תשלום לשרות בזק שלא סולק במועד שנקבע לכך בחשבון.

מכח סמכות זו נוהגת המשיבה לגבות ממנוייה, המאחרים בתשלום, והמבקשים בכלל זה, ריבית פיגורים על מלוא החוב שלא סולק במועד.

טוענים המבקשים, ועל טענה זו מבססים הם את תביעתם, כי המשיבה זכאית, אמנם, לגבות ריבית פיגורים עבור אחור בתשלום בגין השרותים שהיא מספקת למנוייה, אך לא עבור החיובים הנגבים על ידה עבור ספקי תקשורת אחרים, כמו ספקי תקשורת סלולארית והמפעילים הבינ"ל, בגין שיחות טלפון המתבצעות מהטלפון הנייח לטלפונים סלולאריים או לטלפונים בחו"ל. 

    2.     משהבחינו המבקשים כי חשבונות הטלפון שהם מתבקשים לפרוע כוללים חיובי ריבית פיגורים גם בגין איחור בתשלום עבור שרותים המסופקים להם ע"י מפעילי טלפונים סלולאריים ואחרים, עתרו הם לבית המשפט, בתובענה שבפני, וביקשו את השבת חיובי ריבית הפיגורים שנגבתה מהם, לטענתם, שלא כדין וללא סמכות. 

לפי חישוביהם, גבתה מהם המשיבה, בתקופות שונות, כמפורט בכתב התביעה, ריבית פיגורים שלא כדין בסכום כולל של כ-.18 ש"ח בגין אחור בתשלום חשבונות של ארבעה קווי טלפון נייח שהיו ברשותם (ראה סעיף 26-31 לכתב התביעה).

לכתב התביעה צרפו התובעים בקשה לאשר את תביעתם, כתובענה ייצוגית (בש"א 14541/02), אותה הם מבססים על עילה המנויה בחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח-1988.

3.         סעיף 46 א' לחוק קובע:

"אדם או ארגון צרכנים רשאי להגיש תובענה בשם קבוצת אנשים בשל כל עילה אשר בשלה יכול על פי חוק זה התובע לתבוע בשמו נגד כל נתבע אשר התובע יכול לתבוע בשמו".

את עילת התביעה "על פי חוק זה" מצאו המבקשים בהוראות סעיף 29 א'(א) לחוק הקובע:

"בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור".

טוענים המבקשים בבקשתם, כי בגביית ריבית הפיגורים ממנוייה, שלא כדין כאמור לעיל, מנצלת המשיבה, שהיא מונופולין בשוק התקשורת והטלפונים הקוויים, את מעמדה המונופוליסטי לרעת הציבור, תוך כדי פגיעה בו ועל כן קמה להם עילת תביעה אישית נגדה, לפי סעיף 29 א' לחוק ההגבלים העסקיים. משכך  זכאים הם לנהל את תביעתם על דרך של תובענה ייצוגית, בשם כלל ציבור המנויים של המשיבה, כאמור בסעיף 46 א' הנ"ל.

המשיבה דוחה את טענות המבקשים ומעלה שורה של טענות המצדיקות את דחיית הבקשה והתובענה בראש טענותיה.

4.       תקנה 2 לתקנות הריבית קובעת:

"על תשלום בעד שרות בזק שלא סולק במועד שנקבע לכך בחשבון ייווספו לסכום הנקוב בחשבון:

(1)   ריבית פיגורים לימי החוב, יחסית למספר הימים

. . . "