פסק-דין בתיק א 19172/03

1.         תביעה של עיריית הוד השרון לתשלום היטל סלילת כביש ומדרכה בסכום גדול יחסית, כ - 800,000 ש"ח, נכון להיום.

            הנתבעת מתרעמת על הדרישה לתשלום הסכום הגדול, וטוענת כי הכביש היה סלול מזה שנים רבות, בזמנו שולמו ההיטלים הדרושים ואין לדרוש את התשלום פעמיים. מתעוררת השאלה האם הטלת היטל פעם שנייה אינה אלא הטלת מס חדש, דבר שאין העירייה מוסמכת לעשות.

            העירייה מאשרת כי אין לשלם פעמיים, אולם טוענת כי התשלום נדרש עבור הרחבת הכביש וכן עבור מדרכה.

2.         השאלה היא האם ניתן לחייב שוב בהיטל כביש ומדרכה או שהחיוב הנוסף הוא בבחינת מס חדש, מס שהעירייה אינה רשאית להטיל בחקיקת משנה. יש לבדוק כיצד תוכיח העירייה את תקינות דרישת ההיטל, וכיצד תראה הנתבעת אם שילמה היטל לפני 25 שנים, כאשר אין לה מסמכים לאחר שנים רבות. תיבדק גם סוגיית גרם נזק ראייתי.

טענות התובעת בסיכומיה

3.         הנכס נמצא בחלקה 6 בגוש 6574 ברחוב החורש 15, הוד השרון. (להלן: "הנכס").

עד התביעה, בני סלע, סגן גזבר התובעת, צרף לתצהירו עותק ממכתב הדרישה שנשלח לנתבעת ביום 9/8/99 לתשלום בסך של 445,918.60 ש"ח. לפי מכתב זה סכום הדרישה מתחלק ל: 198,019.70 ש"ח בעד סלילת הכביש ו- 247,898.90 ש"ח בעד סלילת מדרכה.

התובעת טוענת כי בתצהירו של בני סלע נאמר כי הסלילה בוצעה על פי החלטת מועצת העירייה ואף צורף עותק ההחלטה.

4.         התובעת טוענת כי בתצהיר בקשת הרשות להגן (בר"ל) נאמר כי הרחוב הגובל עם הנכס נסלל בשנות השבעים, לפני חקיקת חוק העזר להוד השרון (סלילת רחובות) 1980. עוד נאמר בתצהיר זה, כי בעבר גבתה התובעת מבעלי הנכסים הגובלים ברחוב תשלומים עבור סלילת כביש וסלילת מדרכה במסגרת חוק העזר שהיה תקף עד 1980, לפני חקיקת חוק העזר החדש.

5.         התובעת טוענת כי החשבון של שטיינר את לוי שהביאה הנתבעת כתומך בגרסתה הינו הודעת ביטול שמתייחסת רק לחיוב בהיטל עבור המדרכה ואינה מתייחסת לביטול החיוב עבור סלילת הכביש.

6.         התובעת טוענת כי החלטת היועץ המשפטי שלה לבטל את החיוב של שטיינר את לוי בהיטל עבור סלילת מדרכה התבססה על הוראות חוק העזר החדש משנת 1980, ועל העובדה כי שטינר את לוי שילמו לפני חקיקת החוק החדש היטל בעד סלילת מדרכה, בעוד שבמקרה של הנתבעת, הנתבעת לא הוכיחה כי שילמה בעבר, לפני חקיקת החוק החדש או בכלל, בעד סלילת מדרכה.

7.         התובעת טוענת כי בהתאם לסעיף 6(א) לחוק העזר החדש: כל נכס שחייב בהיטל יחויב בעבור סלילת כביש ומדרכה אחת כאשר החריג לסעיף הזה, הוא סעיף 9 (א) לחוק העזר, ובו נקבעו הוראות לגבי בעלי נכסים שחויבו ב"דמי השתתפות" בהתאם לחוק העזר הישן, והייתה החלטת מועצה להרחיב את אותו כביש. 

8.         הוראות החוק קובעות כי אם הרוחב הממוצע של הכביש, שבעדו שולמו הוצאות סלילה, הוא עד 5 מטרים - יחויבו בעלי הנכסים הגובלים באותו כביש, בהיטל בשיעור 60% מההיטל שהיה מוטל עליהם לשלם, לולא היה הכביש סלול.

מקרה שני אותו קובעות ההוראות הוא באם הרוחב הממוצע של הכביש, שבעדו שילמו הוצאות סלילה הוא למעלה מ- 5 מטרים, אך לא יותר מ-10 מטרים - ישלמו בעלי הנכסים הגובלים באותו כביש, היטל בשיעור של 40%  מההיטל שהיה עליהם לשלם לולא הכביש היה סלול.

9.         לפי סעיף 10 לחוק העזר החדש: אם שילם בעל הנכס "דמי השתתפות" בעד סלילת מדרכה, בהתאם לחוק העזר הישן - לא יחויב בעל הנכס בתשלום עבור היטל סלילת מדרכה.

10.       בני סלע, סגן גזבר התובעת הצהיר כי בדק את המסמכים של התובעת ולא מצא כי הנתבעת שילמה בעבר כל תשלום בעבור סלילת מדרכה ולכן, התובעת טוענת כי להבדיל ממקרה שטיינר, היה על הנתבעת לשלם את היטל סלילת המדרכה.

11.       התובעת טוענת כי הנתבעת לא הוכיחה ששולם על ידה בעבר היטל בעד סלילת מדרכה, על פי החוק הישן.

12.       התובעת טוענת כי אין מחלוקת שבעבר שילמה הנתבעת היטל סלילה על פי החוק הישן, ואין מחלוקת שאילו היה מדובר בסלילה מחדש של אותו כביש, הנתבעת לא הייתה חייבת בתשלום אולם, התובעת טוענת כי המדובר בהיטל בעד הרחבת הכביש הקיים ולכן התובעת דרשה רק 40% מהחיוב שהיה מוטל על הנתבעת בעד סלילת הכביש.

13.       התובעת טוענת כי רוחב הכביש הממוצע בשנת 1979, היה 5 מטרים, והציגה אף חוות דעת של שריג מיפוי ממוחשב בע"מ ותצלומי אויר.

בני סלע גזבר התובעת, טען בתצהירו כי עבודות הסלילה ברחוב החרש כללו הרחבת הכביש הקיים לרוחב 10 מטרים. מכאן שהנתבעת נדרשה לשלם כדין ע"פ החוק החדש, היטל בעד סלילת הרחבת הכביש.