פסק-דין בתיק א 191048/02

ביום 31.07.01 ארעה תאונת דרכים, כאשר רכב התובעת נסע בכביש ורכב הנתבעים הגיע מהכיוון הנגדי, ביצע פניית פרסה, חסם את דרכו של נהג התובעת וגרם לתאונה.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני שהוגש לי ביום 15.09.05 וסומן במ/1 (להלן: "ההסדר") שעניינו הסכמה בין הנתבעות 3 ו-4 לפיה, הן מסכימות לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובעת. התובעת תקבל מהנתבעות 3 ו- 4, או ממי מהן סך של 55,594 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה, הוצאות ושכ"ט (להלן: "סכום פסה"ד").

כל שנותר לדון לגבי הסכמה והודאה זו, של שתי הנתבעות בחבותן, הינו בשאלה, מי מהנתבעות נושאת בתשלום פסה"ד, "דהיינו האם יש לחלק את הסכום. . . בין שתי הנתבעות בחלקים שווים, בהתאם לסעיף 59 (ג) לחוק חוזה ביטוח או על אחת מבין שתי הנתבעות לשלם את מלוא הסכום המוסכם".

בסעיף 5 של ההסדר, סיכמו הצדדים על העובדות המוסכמות ועל הראיות המוסכמות שהוגשו.

הנתבעות 3 ו- 4 הגישו את סיכומיהן ומכאן הכרעתי זו.

גדר המחלוקת בין הנתבעות 3 ו-4 הינה בשאלה, האם עליהן לשאת ביחד בסכום פסה"ד או שמא, על הנתבעת 4 לשאת לבד בסכום פסה"ד כטענת הנתבעת 3.

יש לציין, כי בתחילה העלתה הנתבעת 4 במפורש או במשתמע טענה, כי גם היא אינה חבה דבר מכוח הפוליסה שהוציאה, אך בסיכומיה היא נטשה וזנחה טענה זו וכל טיעוניה ותביעתה מתמקדים בכך, כי יש לחלק את סכום פסה"ד בין הנתבעות 3 ו-4 בהתאם לחוק חוזה ביטוח במקרה של "כפל ביטוח".

לטענת הנתבעת 3, אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אריה"), היא הייתה המבטחת של הנתבע 2 שהינו בעל הרכב הפוגע ואילו, הנתבעת 5 הינה החברה שבבעלות הנתבע 2 ואשר בשירותה נרכש הרכב ושימש כרכב גרר.

הרכב המבוטח היה מבוטח בביטוח צד ג' אצל אריה, החל מיום 20.07.99 ועד ליום 30.06.01, באמצעות הסוכן סימוני מאיר.

ביום 01.07.01 לאחר גמר הביטוח, הנפיקה אריה באופן אוטומטי פוליסה חדשה, לפיה חודש הביטוח למשך שנה נוספת עד ליום 30.06.02.

לטענת אריה, חידוש הפוליסה לא אושר ע"י המבוטח ולא שולמה כל פרמיה בגינו, וזאת מאחר וסוכן הביטוח סימוני הנ"ל, ערך ביטוח אצל הנתבעת 4 (להלן: "סהר") לתקופה שמיום 01.07.01 ועד ליום 30.06.02.

לטענת אריה:

במועד התאונה לא היה לרכב הפוגע כיסוי ביטוחי, מאחר ולא ניתנה הסכמת המבוטח על חידוש ולפיכך, לא נכרת חוזה ביטוח ואם נכרת הוא בוטל על ידי אריה מתחילתו והוא בטל מעיקרו.

לטענת אריה הנפקת הפוליסה ללא הסכמת המבוטח וללא קביעת הפרמיה, אינה נותנת כל תוקף משפטי לפוליסה ולכן, לא היה לנתבעים 1, 2 ו- 5 כיסוי ביטוחי לנזקי צד שלישי והרכב היה מבוטח בביטוח מלא אצל סהר.

לטענת סהר:

אריה הוציאה והנפיקה ביום 19.07.01 פוליסת צד ג' לתקופה שמיום 01.07.01 ועד ל- 30.06.02 ובמועד התאונה היה הרכב מבוטח גם אצל אריה.