פסק-דין בתיק א 19072/93

כללי

1.         התובעים בת"א 19072/93 הנם ששה בני זוג (להלן ביחד: הדיירים. כל זוג תובעים ייקרא להלן: אלקובי, ברק, גרוס, שמילה, קסוס ותורג'מן בהתאמה) אשר רכשו דירות מחברת א. א. חי בע"מ ומנהלה מהנדס הבניין אליהו חדד (להלן: החברה וחדד בהתאמה. שניהם ביחד ייקראו גם: הקבלן) שהקימה בניין מגורים ברחוב נורדאו פינת פינסקר בקרית אתא על מקרקעין הידועים כחלקה 58 בגוש 11012 (להלן: הבניין). בבניין אחת עשרה דירות. דירת תורג'מן פונה לרחוב פינסקר. יתר הדירות פונות לרחוב נורדאו.

2.         חלק מהדירות הנן מסוג "קוטג'", קרי, בנות שתי קומות וחצר צמודה. אלקובי, גרוס, שמילה ותורג'מן רכשו דירות קוטג' והיתר רכשו דירות רגילות. אלקובי רכשו את דירת קוטג' מספר 1 לפי חוזה מכר מיום 21.10.90; ברק רכשו דירה מספר 5 לפי חוזה מיום 19.2.91; גרוס רכשו דירת קוטג' מספר 3 לפי חוזה מיום 19.9.91; שמילה רכשו דירת קוטג' מספר 4 לפי חוזה מיום 12.7.91; קסוס רכש דירה מספר 6 לפי חוזה מיום 6.11.90 ותורג'מן רכש דירת קוטג' מספר 4 בבניין ברחוב פינסקר לפי חוזה מיום 16.4.91. בעת כריתת החוזים השונים טרם הוקם הבניין. הרכישה נעשתה "על הנייר", מה שאפשר סטייה מהתכניות, ובפועל נעשו שינויים בדירות לבקשת חלק מהדיירים.

3.         בין הדיירים לבין החברה וחדד נתגלע סכסוך אשר הצמיח הליכים משפטיים מורכבים בעילות תביעה שונות. ריבוי צדדים ועילות, הנסיון הכושל לסיים את המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט כמו גם אי-עמידת הצדדים במועדים שנקבעו להשלמת הליכי ביניים גרמו להתארכות ההליכים מעבר לרצוי.

משהגיעו הצדדים עד הלום לא זו בלבד שלא עמדו במועדים שנקבעו להגשת סיכומי טענות אלא שבכתיבתם האריכו מעבר לגדר הסביר. בא כח התובעים פרס את טענותיו על פני יותר משלושים עמודים ואילו בא כח הנתבעים סיכמן בלמעלה מתשעים עמודים תמימים.

4.         הדיירים תובעים פיצוי בגין ליקויים שונים שנתגלו בדירות וברכוש המשותף. החברה נתבעת בעילה חוזית וכלפי חדד נטען כי חב אישית מכח תורת הרמת מסך התאגיד.

            ביחד עם כתב ההגנה הגיש הקבלן הודעה לצד שלישי נגד חברת אלוני בע"מ, יצרן המרצפות שהותקנו בבניין, נגד בנצי אלפרוביץ, האדריכל המתכנן ונגד הדיירים. נגד שני הראשונים טען כי עליהם לשפותו על כל סכום שיחויב בו עקב ליקויים בריצוף ובתכנון. נגד הדיירים טען, כי אם יחויב לפצותם אזי יש לחייבם בשיפוי משום שחלק מהליקויים הנטענים נובעים מבקשה מפורשת שלהם.

            ההודעה לצד שלישי נגד חברת אלוני בע"מ נמחקה בהסכמה ביום 25.1.00 וההודעה שנשלחה נגד בנצי אלפרוביץ נמחקה אף היא בפסק דין מיום 11.1.04. נותרה אפוא להכרעה ההודעה לצד שלישי נגד הדיירים בלבד.

            בנוסף הגיש הקבלן תביעה שכנגד נגד ארבעה מהדיירים - ברק, שמילה, קסוס ותורג'מן בטענה כי נותרו חייבים לו חלק מהתמורה החוזית המוסכמת. 

5.         נגד אחד הדיירים, תורג'מן, נקטה החברה בהליך נוסף בעילה שטרית. תורג'מן מסר לחברה שיק על סך 15,000 ש"ח משוך על חשבונו (להלן: השיק), אשר חולל באי-פרעון על ידי הבנק הנמשך מחמת הוראת ביטול. ההליך החל בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה (תיק הוצל"פ 0-93-05836-02), תורג'מן הגיש התנגדות לביצוע שטר שהועברה לדיון לבית משפט זה, ניתנה לו רשות להתגונן ובעקבות זאת נפתח ת"א 18332/93. בהחלטה מיום 27.3.96 אוחד הדיון בשתי התובענות (ת"א 18332/93 ות"א 19072/93).

תביעת הדיירים

6.         הדיירים טוענים כי הקבלן הפר את החוזה עמם שכן מסר להם דירות בהן וברכוש המשותף ליקויים שונים כמפורט בחוות דעת המהנדס עזרא בן עזרא (להלן: המהנדס בן עזרא). עלות תיקון הליקויים בדירות משוערכת ליום הגשת כתב התביעה מגיעה לסך כולל של 299,500 ש"ח (דירת אלקובי - 46,500 ש"ח; דירת ברק 46,000 ש"ח; דירת גרוס 48,500 ש"ח; דירת שמילה 35,500 ש"ח; דירת קסוס 63,500 ש"ח; דירת תורג'מן 59,500 ש"ח). עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף הוערכה על ידו בסך 18,000 ש"ח. סכומים אלה כוללים מס ערך מוסף ופיקוח.

בכתב התביעה נתבע פיצוי כספי לשם תיקון הליקויים בדירות וברכוש המשותף בהתאם למפורט לעיל וכן פיצוי בעבור הוצאות שונות הנובעות מהצורך לפנות את הדירות בזמן ביצוע התיקונים כגון עלות העברת ריהוט, דמי שכירות ודמי ביטוח (48,000 ש"ח). עוד נתבע פיצוי בגין נזק בלתי ממוני (51,500 ש"ח).

בסך הכל נתבע פיצוי בסך 417,000 ש"ח נכון ליום הגשת כתב התביעה (8.11.93).

7.         חדד נתבע באופן אישי בטענה כי בהיותו הרוח החיה בחברה, הוא אשר נשא ונתן עם הדיירים, קיבל מהם כספים והנפיק קבלות וחשבוניות מס, ביקר בדירות אישית ובכלל ביצע את כל הדרוש להפעלת החברה באופן שיש לראות זהות בינו לבין החברה. עובדה זו מצדיקה לדעתם הרמת מסך התאגיד.

תביעת החברה

8.         בתביעה שכנגד תובעת החברה חלק מהדיירים לשלם את יתרת התמורה שלטענתה לא שולמה על ידם. ברק נתבע לשלם 4,681 ש"ח; אלקובי נתבע בסך 8,253 ש"ח; קסוס נתבע על סך 9,807 ש"ח ותורג'מן נתבע לשלם סך של 19,754 ש"ח. נגד תורג'מן הוגשה כאמור גם תובענה בעילה שטרית על סך 15,000 ש"ח, כאשר שני הסכומים חופפים זה את זה. החובות הנתבעים נובעים לטענתה מאי-תשלום  חלק מהתשלומים במועד החוזי.

9.         בהודעה לצד שלישי נתבעים הדיירים לשפות את הקבלן עד לסך של 32,028 ש"ח המהווה עלות תיקון ליקויים שמקורם בשינויי תכנון שנעשו ביוזמתם.

תביעת הדיירים נגד חדד

10.        בכתב התביעה נתבע חדד לשאת באופן אישי בפיצוי בגין הליקויים בדירות שהוקמו על ידי החברה. על פי הנטען (ראה סעיף 11) חב חדד באופן אישי שכן " כמנהל הנתבעת ו/או כבעל שליטה בה ו/או כמי שפיקח ו/או אמור היה לפקח על בניית הדירות והבתים ו/או כמי שבחר את בעלי המקצוע, לרבות המתכנן, מנהלי העבודה, מהנדס הבניין וכו' ו/או כמי שייעץ להם ו/או נתן להם הוראות ביצוע ו/או כמי שהיה מעורב אישית במהלך הבנייה ו/או במכירת הדירות ו/או בגביית התמורה ו/או מכל סיבה אחרת, נושא באחריות אישית, עם הנתבעת - יחד ו/או לחוד לליקויים ו/או למעשי הנתבעת ו/או למחדליה, כמבואר לעיל, לרבות כל ההוצאות ו/או הנזקים הנובעים מהם".

הטענות האמורות, לא זו בלבד שחסרות תשתית עובדתית אלא שאין בהן כדי לבסס אחריות אישית של מנהל חברה. לכן, ניתן היה למחוק את התובענה נגדו על הסף מחמת חוסר עילה.