פסק-דין בתיק א 190552/02

בפניי תביעה לתשלום השבה של חלק מסכום התמורה החוזית ששילם התובע לנתבע במסגרת הסכם שהיה ביניהם לפיו התחייבה הנתבע להעביר לתובע עבודות וכן 85% מהתמורה בגינן.

התובע היה עובד של הנתבע שהתקשר עם אוניברסיטת ת"א לביצוע עבודות שנעשות בגובה (באמצעות סנפלינג) כולל חיזוק שיש, צבע, איטום, ניקוי וכו'. לאחר זמן הגיעו הצדדים להסכם ולפיו התחייב הנתבע להעביר לתובע את כל העבודות שיקבל מהאוניברסיטה ולשלם לו 85% מהפדיון שיתקבל בגין כל עבודה תוך 5 ימים מקבלת התמורה כנגד חשבונית. עפ"י החוזה היה על הנתבע לשאת בהוצאות הדרושות לביצוע העבודה.

תמורת התחייבויות הנתבע כאמור לעיל שילם התובע לנתבע סך של 135,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

כמו כן נקבע בהסכם:

"במידה ואסף (הנתבע) ירצה לחדול בהמשך לביצוע ההסכם, יחזיר לאבי (התובע) את החלק היחסי של הכסף ביחס לתקופה שנותרה צמוד למדד עם קבלת הכסף ועד להחזרתו... במידה ואבי נסוג מהתחייבות אלו, העסק יחזור לאסף ללא כל תמורה".

לטענת התובע לקח הנתבע שותף, מר אייל ציביון, אשר בסופו של דבר נותר עם העסק אותו מכר לו הנתבע, אשר לא המשיך להעביר לתובע עבודות. כמו כן טוען התובע כי למעשה מכר הנתבע את הזכות לקבל את העבודות מהאוניברסיטה למר ציביון כך שלמעשה מכר הנתבע אותה הזכות פעמיים.

כמו כן טוען התובע כי הוא ביצע עבודות אשר תמורתן שולמה על  ידי האוניברסיטה אך חלקו בפידיון בשיעור של 85%, לא הועבר לו.

התביעה הוגשה להשבת הסכום היחסי של התמורה החוזית בטענה כי הנתבע הפר את החוזה בכך שהפסיק להעביר לתובע עבודות ומכר את הזכות לקבל את העבודות לאחר.

לטענת הנתבע, מכל סכום ששולם ע"י האוניברסיטה הועבר לתובע חלקו. לטענתו לא שילמה האוניברסיטה כספים בגין חלק מהעבודות שבוצעו על ידי התובע בשל נזקים שגרם התובע לאוניברסיטה.

כמו כן טוען הנתבע כי בתחילה הפעיל את עסקו כעצמאי, עם תיק עוסק מורשה. במהלך יוני 01 המליץ רו"ח שלו להעביר את פעילותו למסגרת של חברה בע"מ. לטענת הנתבע, בהסכמת הנתבע, אשר קיבל לשם כך ייעוץ של אביו שהוא עו"ד במקצועו, העביר התובע את פעילותו לחברה בע"מ, עידן בסט פרוייקטים בע"מ (להלן: "עידן") שהוקמה ביום 1.7.01, והיתה  בשליטתו המלאה של הנתבע.

לטענתו נתן התובע הסכמתו להמחאת כל זכויות, חובות ופעילות הנתבע, לרבות עבודות האוניברסיטה, לעידן.

לאחר שהנתבע התחיל לפעול במסגרת עידן הוא מכר 50% ממניות עידן לחב' EZ NEW YORK CITY REALTY CO. INC (להלן: "חב' אז").

לטענתו במסגרת ההסכם עם חב' אז דאג הנתבע להגן על זכויותיו של התובע, ואף צירף את ההסכם בינו ובין התובע כנספח לחוזה להעברת המניות. לטענתו קיבל התובע בשמחה את החלתו להעביר את המניות למר ציביון.

מספר חודשים לאחר מכן העביר הנתבע בתמורה את יתרת המניות בעידן למרר ציביון אשר מונה מנהל יחיד.

לפיכך טוען הנתבע כי כל זכויותיו וחובותיו עפ"י ההסכם בינו ובין התובע הועברו לחב' אז בהסכמתו של התובע, וכי ככל שלתובע יש טענות, עליו להפנות אותן לחב' אז, ואילו הוא עצמו פטור. כמו כן טוען הנתבע כי ההסכם עם האוניברסיטה היה אמור להתחדש כל שנה ללא כל חיוב של האוניברסיטה להאריכו, ולפיכך לא רכש התובע זכות לקבל עבודות שלא הועברו על ידי האוניברסיטה.

התובע העיד כי ידע על כך שהנתבע החליט לנהל את עסקיו במסגרת חברה בע"מ. לטענתו הוא לא נתבקש, וממילא לא הסכים, להעברת החובות והזכויות של הנתבע לעידן. כמו כן שב התובע והעיד כי הנתבע הבטיחו כל העת כי זכויותיו ישמרו.

מחומר הראיות שהוגש עולה כי הנתבע לא ביצע המחאת זכויות מעסקו הפרטי לעידן בעת שהקים אותה, אלא רק במועד שבו העביר למר ציביון 50% ממניות עידן.

בין הנתבע לבין מר ציביון נחתם הסכם מיום 2.7.01 בו העביר לו 50% ממניות עידן, וביום 25.11.01 נחתם ביניהם הסכם נוסף ולפיו העביר לו את 50% המניות הנותרות.

בהסכם מיום 2.7.01 נקבע בסעיף 11 כי הנתבע מעביר בהמחאה גמורה ומוחלטת את זכויותיו במיטלטלין ובהסכמים שפורטו באותו סעיף, ביניהם ההסכם עם התובע.