פסק-דין בתיק א 190512/02

עניינה של תביעה זו נעוץ במחלוקת השוררת בין הצדדים, בנוגע לסך של 50,000 ש"ח, שהועבר על ידי הנתבע לצד שלישי, על פי הוראות התובעים. 

ומעשה שהיה כך היה

1. בני הזוג מימוני (להלן: "התובעים"), התקשרו עם הנתבע בהסכם הלוואה, לצורך בניה עצמית של בית בבאר שבע, ברח' הר חרמון 31 (נספח א' לתצהירו של ע/ה מוטי דדון).

2. סכום ההלוואה שקיבלו התובעים עמד על סך של  365,000 ש"ח. על פי הסכם ההלוואה, העביר הנתבע לתובעים תשלומים עיתיים ע"ח ההלוואה, אשר נפרסו בהתאם לקצב התקדמות הבניה ועל פי צרכי התובעים.

3. התובעים טוענים, כי ביום 30/7/95 העביר הנתבע סכום של 50,000 ש"ח, לחשבון הבנק של קבלן בשם אברהם רג'וב (להלן: "הקבלן"), אשר נטל את הכסף ונעלם. כתוצאה מכך, נגרמו להם נזקים, אשר הנתבע נדרש לפצותם בגינם.

4. הנתבע טוען, כי העברת הסכום הנ"ל נעשתה בהתאם לבקשתם של התובעים ועל פי הוראותיהם בכתב, ולכן אין להם אלא להלין על עצמם.

עדויות התובעים

5. התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית, זהים מילה במילה זה לזה. לפיכך, אתייחס לתצהיריהם כמקשה אחת. בתצהיר נטען, כי  סוכם בין התובעים לבין הנתבע, כי העברת כל סכום מתוך כספי ההלוואה תיעשה דרך התובעים ובאמצעותם. התובעים העידו, כי הנתבע העביר ישירות לקבלן סך של 50,000 ש"ח, ללא ידיעתם, וכך אפשר לקבלן לקבל כסף שאינו מגיע לו וגרם להם נזק במאות אלפי שקלים (סעיף 18 לתצהיר).

6. עוד נטען, כי הנתבע התרשל בכך,

"שלא דאג לכל בטחון לכספים שהעביר לקבלן ולמרות שבבקשה סטנדרטית לקבלת הלוואה מופיעים במפורש ובכתב - רובריקה מיוחדת למילוי של בטחון שמעביר הקבלן למבקשים ו/או לבנק, הרי בטחון כזה לא ניתן מהקבלן..." (כך במקור! סעיף 23 לתצהיר).

7. במהלך חקירתו הנגדית העיד התובע, כי לא רצה שכספי ההלוואה יועברו ישירות לקבלן, אלא תחת פיקוח שלו "לאחר שאני והבנק ווידאנו שהבניה התבצעה ואישור שלי להעביר את הכספים" (ע' 3 ש' 3).

8. התובע אישר, כי חתם על נספחים ז'-ז1 לתצהיר ובהם הורה לנתבע להעביר את הכסף לקבלן. לדבריו, במסמך שנערך ע"י הבנק עצמו יש תנאים והגבלות (ע' 3 ש' 8 ואילך).

9. ב"כ התובעים חוזר בסיכומיו על תיאור התרשלותו של הבנק, כמפורט לעיל, תוך שהוא טוען, כי בהסכם ההלוואה (נספח ז' לתצהיר עדות ראשית) נרשם, כי התשלום יועבר לקבלן רק לאחר רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין, דבר שלא נעשה, שכן הדירה טרם נרשמה בלשכת רישום המקרקעין במועד העברת ההלוואה.

10. לדברי ב"כ התובעים, כאשר הבין הנתבע כי התרשל כלפי התובעים, זייף את נספח ז' ונספח ז(1) לתצהיר, ורשם תאריך על גבי המסמכים, למרות שהמסמכים המקוריים היו ללא תאריך. הדבר נעשה על מנת ליצור מצג שווא, שהמסמכים נחתמו בסמוך להעברת ההלוואה ולהראות, כי ההעברה היתה בהסכמת התובעים. לדברי ב"כ התובעים, הזיוף הנטען אינו מתמצה בהוספת התאריך, אלא בהוספת מספר ההלוואה בכתב יד, שלא על ידי אותו פקיד (סעיף 12 לסיכומים).

11. התובעים מלינים, כי נאלצו ללוות כספים ממקורות אחרים, לצורך השלמת הבניה.   כתוצאה מכך, נקלעו למצוקה כלכלית, שכן ההלוואות שנטלו צברו ריבית גבוהה  - אותה התקשו להחזיר.

12. התובעים מדווחים, כי נאלצו לשלם לקבלנים אחרים סך של 175,000 ש"ח להשלמת הבניה. לטענת התובעים, יש לנכות מסכום זה סך של 50,000 ש"ח, ששולמו ע"י הנתבע במסגרת התשלום האחרון על פי הסכם ההלוואה, ולהוסיף ליתרת התשלום הפרשי הצמדה וריבית. התובעים מעריכים את סך הנזקים שנגרמו להם, בצירוף ההלוואות שנטלו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כדי  867,000 ש"ח. 

עדויות הנתבע