פסק-דין בתיק א 18924/06

1.         המדובר בתובענה שטרית שהוגשה על ידי התובעת בגין שטר חוב על סך 5,880 ש"ח, חתום בידי המנוחה אסתר חבקין ז"ל (להלן-"הנתבעת") ונושא תאריך 18.12.03.

2.         התובעת, חברה המספקת שירותים רפואיים כלליים, חתמה ביום 18.12.03 על הסכם עם הנתבעת, לפיו חודש ההסכם הקודם בין הצדדים לפרק זמן נוסף של 36 חודשים. על פי ההסכם, התחייבה התובעת לספק לנתבעת שירותים רפואיים ,לרבות ביקורי רופא, לחצן מצוקה ופינוי באמבולנס במידת הצורך. בתמורה התחייבה הנתבעת לשלם סך 210 ש"ח לחודש למשך כל תקופת המנוי.

3.         אין חולק כי הנתבעת חדלה מלשלם את התשלום החודשי המגיע על-פי ההסכם, וזאת החל מחודש יולי 2004 ואילך. בעקבות כך, הגישה התובעת לביצוע את שטר הביטחון שנמסר לידה.

4.         בהתנגדות שהגישה, העלתה הנתבעת מספר טענות שיש בהן, לשיטתה, כדי להדוף את התובענה מפניה. בראש וראשונה טענה כי התובעת נמנעה מלהגיש דו"חות לרשם החברות מאז שנת 2004 ואינה משלמת באופן סדיר את האגרות המגיעות הימנה. מכאן שלא מדובר באישיות משפטית שיש בכוחה לתבוע, ודי בכך על מנת לדחות את התובענה. לגוף העניין טענה הנתבעת כי במועד חתימת ההסכם היא סבלה מבעיות רפואיות רבות שפגעו בכושר שיפוטה, ובכלל זאת אלצהיימר ודמנציה. בנסיבות, ספק אם ידעה מה תוכנו או משמעותו של ההסכם עליו היא חתמה. עוד הוסיפה הנתבעת כי לאחר שלא השתמשה בשירותי התובעת ועקב ההידרדרות במצבה, היא ביקשה לסיים את ההתקשרות עמה. לפיכך סיכם בנה, בחודש יולי 2004, כי עם סילוק סך 880 ש"ח תבוא ההתקשרות בין הצדדים לידי סיום. לאחר שעמדה בהסדר האמור, ושלמה את התמורה המוסכמת, לא חבה הנתבעת עוד סכום כלשהו לתובעת ועל כן לשיטתה, דין התובענה כנגדה להידחות.

5.         ביום 15.10.06 החליטה כב' הרשמת ספרא ברנע לקבל את ההתנגדות, והורתה כי הדיון בתובענה יתנהל בסדר דין מהיר. ביני לביני הלכה הנתבעת לבית עולמה ביום 30.9.2006 ובעקבות כך הוגשה בקשה לתקן התובענה, כך שבמקום המנוחה יבוא עיזבונה.

6.         אפתח בטענה הראשונה שהועלתה לגבי כשרותה המשפטית של התובעת. בהעדר כל ראיה לכך שהתובעת נמחקה מפנקסי רשם החברות, אין כל תשתית לקבוע כי מדובר באישיות משפטית שאינה קיימת עוד ואינה ברת תביעה. העובדה שהתובעת לא הגישה דוחות שנתיים או לא שלמה האגרות המתחייבות לרשם החברות, אין בה כדי ללמד מניה וביה על מחיקתה מן הפנקסים. כל עוד מדובר בחברה רשומה, הרי שהיא מהווה אישיות משפטית עצמאית הרשאית לבצע פעולות משפטיות.

7.         טענתה העיקרית של הנתבעת התייחסה למצבה במועד חתימת ההסכם עמה. לדבריה לנוכח מחלת האלצהיימר ממנה סבלה, היא לא יכלה לשפוט נכונה את משמעות המסמכים עליהם חתמה ולהבין את הנפקות הנגזרת מחתימתה. נטען כי בנסיבות, ניצלה התובעת את מצוקתה ותשישותה על מנת להחתימה על ההסכם נשוא הדיון.

טענה זו דינה להדחות. מן הראיות שהוצגו בפניי הוכח כי בנה של הנתבעת, מר ניר חבקין, נכח במועד חתימת ההסכם בין אמו המנוחה לבין התובעת, ואף צירף את חתימתו על גביו (עמ' 8 שורה 1 לפרוטוקול). פרטיו של הבן, לרבות מספר תעודת הזהות שלו ומספר הטלפון הנייד שברשותו, צוינו על גבי ההסכם. בחקירתו הנגדית נסוג מר חבקין מן הטענה כי אמו לא הבינה על מה חתמה "לא אמרתי שהיא לא ידעה על מה היא חותמת" (עמ' 6 שורה 25 לפרוטוקול). די בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענת הנתבעת כאילו לא הבינה את משמעות חתימתה או כי הופעל עליה לחץ בלתי הוגן.

8.         על אף האמור, איני רואה מקום לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא סכום השטר, השווה למעשה ליתרת התחייבותה הכספית עד תום תקופת ההסכם. זאת על שום שאף על פי הודאת התובעת, יכולה הייתה הנתבעת להביא את ההסכם לידי סיום אף במהלך תקופת תוקפו, ובמקרה זה הייתה מחויבת ב-35% בלבד מיתרת התחייבותה הכספית.

9.         בעדותו בפניי ציין מר ניר חבקין כי בפגישה שהתקיימה עם נציג התובעת, בחודש יולי 2004, הוא החזיר לידיו את הלחצן שהותקן על ידי התובעת בדירה של אמו (עמ' 8 ש' 10 לפרוטוקול). נראה לי כי בנסיבות יש לראות בכך משום הודעה מפורשת מצד הנתבעת על ביטול ההסכם. ההלכה היא כי על מנת שיקבע ביטולו של הסכם, אין חובה כי תשלח הודעת ביטול בכתב לצד שכנגד. הביטול יכול להיות בדרך של התנהגות, אשר מלמדת באופן חד משמעי על כוונתו של צד לבטל את ההסכם ובתנאי שהתנהגות זו הובאה לידיעת הצד השני. (ראו לעניין זה: ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פרופ' צבי ציגלר, פד"י מט (1), 369).

10.        מנהל התובעת מר אלון דוד, טען כי באותה פגישה הבטיח לו בנה של הנתבעת להחזיר תשובה לגבי המשך ההתקשרות בין הצדדים. משלא עשה כן, הסיקה התובעת כי ההסכם תקף וממשיך לחול ולחייב את הצדדים. לדעתי, שגתה התובעת משלא ראתה בהתנהגות בנה של הנתבעת משום הודעה על ביטול ההסכם. במקרה זה היה עליה לחייב את הנתבעת ב-35% בלבד מיתרת ההתחייבות הכספית עד לתום תוקפו של החוזה, כמוסכם בתנאיו.

11.        אשר על כן, אני מורה לתובעת לתקן את סכום החוב בתיק ההוצל"פ, באופן שקרן החוב תעמוד על סך של 2,058 ש"ח, נכון למועד פתיחת התיק (35% מתוך 5,880 ש"ח).

אני מחייב את הנתבע - עיזבון המנוחה חבקין אסתר ז"ל - לשלם לתובעת, תוך 30 יום, את יתרת החוב המתוקן כאמור, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה כחוק, הוצאות ושכ"ט, כפי שאלה חלים על החוב בתיק ההוצל"פ, לאחר תיקונו.

12.        לנוכח התוצאה, איני עושה צו להוצאות בגין ההליכים שהתנהלו בפניי. לפיכך, ישא כל צד בהוצאותיו ובשכ"ט פרקליטו.

ניתן היום י"ג ב אדר ב, תשס"ח (20 במרץ 2008)  בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.