פסק-דין בתיק א 18900/03

התובע, יליד 1961, עותר לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, באירוע מיום 2.8.98. לגירסתו, טרקטורון אשר חלף על פני הסוס עליו רכב פגע ברגלו הימנית, הפילו מהסוס ונעלם. בכתב התביעה עותר התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בגין נזקיו הנטענים תוצאת האירוע מכח חבותה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים תשל"ה - 1975. בכתב ההגנה נטען להעדר עילת תביעה והעדר יריבות משפטית, הכחשת חבות, אירוע, נזק והקשר הסיבתי ביניהם.

התיק נקבע להבאת ראיות בשאלת החבות.

מטעם התובע העידו מר שמעון חג'ג', מר בוריה זיו - אחיו של התובע, התובע בעצמו, ומסמכים.

מטעם הנתבעת הוגשו מסמכים.

עיקרי העובדות שהוכחו כדבעי:

1. ביום 2.8.98 שאל התובע מחברו, מר שמעון חג'ג', סוס לרכיבה, "חמרה" שמו. יצויין, כי מר חג'ג' מתגורר בשכנות לתובע וברשותו פינת חי ובה שני סוסים (סעיף 3 לתצהיר חג'ג'). המרחק שבין ביתו של התובע וביתו של חג'ג' ממנו שאל התובע את הסוס, אינו גדול (עדות התובע בעמ' 4 לפרוטוקול).

2. מר חג'ג' איכף את הסוס (סעיף 6 לתצהירו) והתובע יצא לרכב. שעת היציאה לרכיבה, וכפועל יוצא שעת האירוע במקורב, הינה בשעות אחר הצהריים: בטופס מידע על נתוני תיק מטעם משטרת ישראל מיום 19.10.98 נרשם כי התאונה ארעה בשעה 18:30 (נספח א' לתיק מוצגי התובע) וכך גם בהודעה על תאונת דרכים מטעם משטרת ישראל מיום 12.8.98 (נספח ב' למוצגי התובע), לעומתן העיד התובע: "6:30 בערב? לא יכול להיות." (עמ' 5 לפרוטוקול) ובתצהירו העיד כי האירוע התרחש "בסמוך לשעה 16:00" (סעיף 3 לתצהיר מיום 21.11.05). מר חג'ג' העיד כי התובע הגיע אליו "בצהריים" (עמ' 12 לפרוטוקול) ונוקב בתצהירו בשעה 15:00 (סעיף 4 לתצהיר). מכלל הנתונים ניתן היה לקבוע כי שעת האירוע, ככל שארע, הינה שעת אחר הצהריים.

3. בחלוף כמחצית השעה מעת שיצא התובע לרכיבה (כעשרים דקות על פי עדות התובע (עמ' 3 לפרוטוקול), כשעה ורבע על פי עדות מר חג'ג' בתצהירו ולעומת מחצית השעה בחקירתו הנגדית של מר חג'ג' (עמ' 13 לפרוטוקול)) שב הסוס לחווה, ללא רוכבו. הסוס חזר ללא פגיעה כלשהי (סעיף 9 לתצהיר חג'ג' והודעת התובע במשטרת ישראל מיום 12.8.98 - נספח ב' למוצגי התובע).

4. התובע, במהלך הרכיבה, נפל מסוסו ("נפלתי"- עדות התובע בעמ' 3 לפרוטוקול). לגרסת התובע, נפל בעקבות טרקטורון שחלף על פניו, פגע ברגלו הימנית, הפילו מהסוס והמשיך בנסיעה (סעיף 4 לתצהירו). גרסתו זו לא הוכחה, בשים לב להיותה עדות יחידה של בעל דין ומשלא נמצא לה תימוכין, להפך: בתיעוד הראשון לאירוע במסמכי "סיכום המחלה" מבית החולים "הלל יפה" בחדרה טען התובע כי נחבל "בעקבות נפילה" (נספח ג' למוצגי התובע), כאשר מעורבות טרקטורון אדום אשר "נעלם מהמקום" (סעיף 5 לתצהיר התובע) מצויה אך במסמכים רפואיים מאוחרים יותר ומבדיקות רפואיות מאוחרות בהן טען התובע ל"פציעת טרקטורון" (נספח ה' למוצגי התובע).

5. לאחר שנפל, חזר התובע לביתו בקפיצה על רגל שמאל (עדותו בעמ' 4 לפרוטוקול). מר חג'ג', אשר ראה את הסוס חוזר ללא רוכבו, הגיע לביתו של התובע, נכנס פנימה, ושם הבחין בתובע "כשהוא בחדרו תופס את רגלו הימנית ונאנק מכאבים" (סעיף 11 לתצהיר חג'ג' ובעמוד 13 לפרוטוקול).

6. התובע לא פנה לקבלת טיפול רפואי מיד לאחר התאונה. בהתאם לעדות אחיו, זיו בוריה, "ישנו יחד בבית כל הלילה והתובע נאנק מכאבים" (סעיף 8 לתצהיר זיו בוריה). למחרת היום, פנה התובע לקבלת טיפול רפואי בעזרת אחיו, אשר הוריד אותו בפתח בית החולים והמשיך לעבודתו (סעיף 9 לתצהיר זיו בוריה).

7. סיבת הקבלה לטיפול בבית החולים נרשמה כ"חבלת קרסול ימין בעקבות נפילה". אובחן כי התובע סובל משבר ללא תזוזה ושברון ניתוק מינימאלי בפטישון הפנימי, הוחלט על טיפול שמרני והוא גובס לאחר אישפוז בן יום אחד (ר' סיכום מחלה, צורף כנספח ג' למוצגי התובע).

עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם:

התובע בעיקרי דבריו בסיכומים טוען כי האירוע נשוא התובענה פורט בתצהירו, ולגרסתו בשעות אחר הצהריים, עת רכב על סוס בשבילים באזור נתניה, לא הרחק מביתו ומחוות הסוסים ממנה נטל את הסוס, הפתיע אותו טרקטורון אשר הגיח לעברו מהשביל. לגרסתו, הטרקטורון פגע בו באזור הקרסול והוא נפל מהסוס. הסוס חזר לחוות הסוסים והתובע, בקפיצות על רגל שמאל, קיפץ עד לביתו. התובע מפנה לעדות מר חג'ג' לפיה נוכח בהימצאותו של הסוס בחווה, הגיע לביתו של התובע ומצא אותו נאנק מכאבים. התובע העיד כי לא ניגש לבית החולים באותו יום, אלא רק כאשר החמירו כאביו במהלך הלילה, נסעו הוא ואחיו - בוריה זיו - לבית החולים הלל יפה בחדרה. התובע בסיכומיו מסתמך על עדות מר בוריה זיו, האח, אליו התקשר התובע והוא הגיע וראה את אחיו מתפתל מכאבים במיטה.

עוד טוען התובע כי לא נתגלו סתירות מהותיות בעדותו, כי העיד בפשטות, וכי הוא מצוי בטיפולים כולל טיפולים נפשיים ולפיכך נפגע זכרונו. התובע טוען כי באם לא דייק בעובדה זו או אחרת הרי שהדבר נובע מחמת קשייו האישיים לזכור פרטים מדוייקים שאירעו לפני שנים רבות. התובע מוסיף וטוען כי לא התכחש לעברו הפלילי, כי מדובר בעבירות מעברו הרחוק של התובע, וכי אין בעברו הפלילי כדי לשלול האפשרות שיהיה מעורב בתאונת דרכים או כי אמירותיו ביחס לאירוע עצמו הן אמת.

בסוגיית שעת האירוע טוען התובע בסיכומיו כי שעת האירוע שדווחה למשטרה היתה 18:30 בעוד שבתצהירו טוען כי מדובר בשעה 15:00, וכי שיבוש זה נבע מחמת "שעות הקיץ לעומת שעות חורף שהרי תצהירו של התובע ניתן בחודש חורפי (נובמבר) בעוד שהאירוע היה בחודש קיצי" (סעיף 3.5 לסיכומים). כן נטען כי שעת האירוע המדוייקת אינה נחשבת למהותית, ואין בסתירה זו כדי לגרוע מאמינותו של התובע.

ביחס לדברים שנאמרו ונרשמו בבית החולים נטען, שהדו"ח הראשוני אינו משקף בצורה מדוייקת את מה שנאמר ע"י התובע בבית החולים, אך במסמכים אחרים מציין התובע כי מדובר בתאונת דרכים. עוד נטען כי לא ניתן לשלול התרחשות אירוע שכזה, שכן טרקטורון נמוך יחסית, הפגיעה בקרסולו של התובע בשעה שרכב על סוס הינה אפשרות סבירה בהחלט, וכי ההגנה לא הביאה ראיה או חוות דעת שיש בה לשלול אירוע שכזה.

באחרית ביקש התובע לקבוע כי אירוע התאונה התרחש והנתבעת אחראית לפצות את התובע בגין נזקיו תוצאת האירוע.

הנתבעת בעיקרי דבריה בסיכומים טוענת כי התובע מסר בתצהירו גרסה מלאה לאירוע הנטען, מבלי שציין את קשיי ההתמצאות הקשים והחמורים שפקדו אותו לטענתו בעקבות תאונת דרכים נוספת בה נפגע לטענתו ביום 14.6.01. הנתבעת טוענת כי התובע נבדק ע"י פרופ' ירניצקי ביום 26.10.06, פחות מחודש עובר למועד החתימה על התצהיר, כאשר בחוות הדעת צויין כי לא ידע לזהות עצמו בשם המשפחה שלו אלא בשמו הפרטי בלבד, לא ידע את כתובת מגוריו מעבר לנתניה, לא ידע מספר טלפון או מספר תעודת זהות, לא ידע לזהות את התאריך (פרק הבדיקה בחוות דעת מטעם פרופ' ירניצקי - נ/5). עוד נטען כי תמונה דומה הציג התובע בפני ד"ר גיא אור בבדיקתו מיום 21.10.03 וביום 3.2.06, וזו אינה עולה בקנה אחד עם מתן תצהיר מפורט הדורש התמצאות וזיכרון תקין. לטענת הנתבעת מסקנה אפשרית היא חוסר אמינות של התובע.