פסק-דין בתיק א 188105/02

התובעת היתה במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב מסוג משאית וולבו מס' רישוי  67-564-00, והנתבעת היתה המבטחת של רכב זה.

עפ"י האמור בכתב התביעה נגנב הרכב ביום 21.3.02' בשעה 23:30, עת שחנה בשטח מחצבת יתיר.

הנתבעת סירבה לשלם לתובעת את תגמולי הביטוח וביום 8.5.02' שלחה לתובעת מכתב, לפיו היא דוחה את התביעה כי לא הותקנו ההגנות הנדרשות כמתחייב בפוליסה.

התובעת טונת כי עפ"י דרישת הנתבעת הותקנו ברכב אמצעי מיגון הכוללים :

א.                  מערכת איתוראן או קונטקט או פוינטר הכוללים שלט קוד ו/או לוח מקשים.

ב.                  מערכת בטכונית או מקסימטקס או אייריון בוקס.

התובעת צירפה אישור על תקינות אמצעי המיגון עפ"י דרישת הנתבעת.

ערך הרכב נכון ליום הגניבה עפ"י מחירון לוי יצחק הינו 205,000 ש"ח, אשר בתוספת הפרשי ריבית עד ליום הגשת התביעה מגיע לסך של 214,076 ש"ח.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי אמצעי המיגון לא הותקנו ו/או לא הופעלו ו/או לא היו קיימים ו/או היו בלתי תקינים. כמו כן כפרה בערך הרכב שציינה התובעת.

הראיות :

מנהל התובעת מר אבו עראר פרג' בעדותו הראשית בתצהיר ובחקירתו בביהמ"ש לא יכול היה לתת פרטים לגבי התקנת הבטכונית. המסמכים על ההתקנה התקבלו כראיות רק לעצם קבלתם ולא לאמיתות תוכנם, אך התובעת, למרות שהיו עוד 2 ישיבות לשמיעת ראיות, לא טרחה להביא לעדות את עורך המסמכים.

אי הבאת עד שיכול היה לתמוך בגרסת התובעת פועל לרעתה.

ראה  לעניין זה ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ פ"ד מ"ד(4) 595:

"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, משנמנע מהבאת ראיה רלבנטיות שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו".  [ע"א 548/78 פד"י

ל"ה(1) 736 שם בעמ' 760 מול האות ה']".

נהג המשאית מר עקל אבו סמור מסר סמוך לאירוע, עדות לחוקר מטעם חברת הביטוח מר תמיר תם. בהודעתו זו בעמ' 2 שורות 5-2 הוא מציין כי :

"מהרגע שהרכיבו את מערכת האיתורן לא היה צורך בשימוש של הבטכונית שנותקה לאחר הרכבת האיתורן. לכן גם לא השתמשתי בפין הבטכונית. המשאית היתה מניעה ללא שימוש בבטכונית. "

ההודעה הזו נמסרה בעת שנכחו בחדר גם מנהל התובעת מר פרג' ופקידה שלו.

החוקר מר תמיר תם העיד, כי הוא קרא לעד תוך כדי הכתיבה את ההודעה והעד הבין את האמור בהודעה ומנהל התובעת לא העיר כלל על כך. הוכח כי מר עקל אבו סמור מבין טוב את השפה העברית וגם גובה ההודעה דיבר ערבית על פי עדותו.