פסק-דין בתיק א 187717/02

א.        מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

1.       סכסוך בין מקצת דייריו של בית משותף שעילתו בניית מעלית חיצונית, עומד ביסודה של תובענה זו.

2.       התובע מזה והנתבעים מזה הינם בעלי דירות בבית משותף ברח' שלזינגר 8 בתל-אביב (להלן: "הבית").

לגרסת התובע, באמצע שנת 2000 נתנה אשתו, חווה שוורץ, את הסכמתה בכתב לכך שהנתבעים יוסיפו מעלית על הקיר החיצוני שבצד האחורי של הבניין על חשבון משתמשי המעלית בלבד. הסכמה זו ניתנה בחתימתה של גב' שוורץ על מסמך שהוכן על ידי הנתבעים (להלן: "כתב ההסכמה").

3.       התובע ממשיך וטוען כי במרוצת שנת 2001 הופתע התובע לגלות כי הנתבעים מקימים את המעלית על הקיר החיצוני הצדדי שהוא הקיר החיצוני של דירת התובע.

4.       עוד הסתבר לתובע לטענתו, כי הנתבעים זייפו את כתב ההסכמה על ידי מחיקת המילה "האחורי" אשר במקומה רשמו את המילה "הצדדי", תוך עשיית היצג לפיה דיירי הבית ובכללם התובע מסכימים כביכול להתקנת המעלית בקיר החיצוני הצדדי של הבניין.

5.       מאחר והנתבעים סרבו להפסיק את מלאכת התקנת המעלית, הוסכם בין התובע לנתבעים על קבלת חוו"ד מחב' כסיף מעליות (להלן: "חוו"ד כסיף"), אשר המליצה על ביצוע תיקונים להקטנת רעשים. אך, לגרסת התובע, הנתבעים לא ביצעו את ההמלצות.

6.         התובע טוען, כי הנתבעים שללו ממנו בתרמית ובחוסר תום לב את זכותו להביא במועד את הסתייגויותיו באשר להקמת המעלית בפני הועדה המקומית ו/או המפקח על רישום בתים משותפים (להלן: "המפקח").

7.         התובע מוסיף וטוען, כי בהקמת המעלית במקום בו הותקנה פגעו הנתבעים בקניינו וברווחתו, במידה העולה כדי הסגת גבול וגרימת מטרד ליחיד, כדלקמן:

71.       המעלית מקימה רעשי נסיעה וצפצופים חזקים.

7.2       המעלית ומבנה חדר המכונות שלידה (להלן: "המבנה"),  מסתירים את החלונות שבדירת התובע ומגבילים נוף וכניסת אוויר.

8.         התובע נסמך על חוות דעת של שמאי מטעמו אשר העריך כי הפגיעה בדירת התובע  מביאה לירידת ערכה בסכום של 25,000$. בכתב התביעה, עתר התובע לחייב את הנתבעים בתשלום הסכום האמור.

9.         הנתבעים הכחישו את מרבית טענות התובע וכפרו בזכותו לגבות מהם פיצויים.

10.       הנתבעים הבהירו, כי התקנת המעלית הינה בבחינת הכרח בל יגונה ונועד לאפשר לנתבעת, שהינה בגיל מתקדם וסובלת ממגבלות בריאותיות, לצאת לרחוב או לחצר מבלי שהדבר יהיה כרוך בשימוש באלונקה.

11.       אשר לכתב ההסכמה, טענו הנתבעים כי במהלך אסיפת דיירים בבניין הבהירו לדיירים כי המעלית לא תותקן בחזית ולא בחדר המדרגות של הבניין אך, בכל מקום אחר וכי שעה שהנתבע רשם בכתב ההסכמה את התיבה " מאחור " הייתה כוונת כל הנוכחים שהמעלית לא תותקן בחזית אך מעבר לכך, תוכל להיבנות בצידי הבניין האחרים.

            הנתבעים הוסיפו, כי התקנת המעלית בקיר הצדדי נבעה מדרישת מחלקת מהנדס העיר, שאז, תיקן הנתבע לבקשתם בטיפקס את כתב ההסכמה המודפס והחתים את יתר השכנים שלא חתמו מלכתחילה  על הנוסח המתוקן.

12.       הנתבעים טוענים, כי תיקנו את המעלית ע"פ המלצות דו"ח כסיף וכי בניגוד לטענות התובעים אין במעלית כדי לגרום למטרד קשה של רעשים או היווצרות סדקים.

13.       הנתבעים מוסיפים וטוענים כי ניתנה להם הסכמת  יתר בעלי הדירות לאישור התקנת המעלית, כמתחייב מהוראות חוק המקרקעין, והוסיפו כי שינוי כתב ההסכמה בטיפקס נעשה בהתבסס על הסכמת כל משתתפי ישיבת הדיירים ובכלל זה אשתו של התובע.

14.     הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי אין התובע זכאי לפיצוי ע"פ חוק המקרקעין ובהינתן כי הוראות סעיף 59 ו' (ד')(1) לחוק הנ"ל, הינה בגדר דין מיוחד - היא דוחה זכות לפיצוי אחר כלשהו לרבות מכוח פקודת הנזיקין.