פסק-דין בתיק א 187404/02

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים.

התובעת ילידת 13.8.83, נסעה ביום 13.9.01 באוטובוס. התובעת טוענת כי בעת שהאוטובוס עצר בתחנה המרכזית בת"א, היא ירדה מהאוטובוס ובעת ירידתה ירדה ממדרגות האוטובוס ונפצעה במפרק שמאל.

היא אושפזה למשך 3 ימים ונזקקה לניתוח קיבוע שבר פנימי במרפק שמאל.

הנתבעים הכחישו את קיום התאונה וטענו כי הנהג כלל לא ראה את הנפילה ולא פנו אליו מיד עם הנפילה.

על המקרה נודע כאשר הוזמן לחקירה במשטרה למסור עדות בקשר לאירוע.

הנתבעת הודתה בישיבת קדם משפט כי המדובר בת.ד., אח"כ חזרה בה מהודעתה וביהמ"ש קיבל את חזרתה מההודאה.

ביהמ"ש מינה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה את ד"ר עמוס שינדלר.

מומחה זה מציין בפרק הדיון והמסקנות כדלקמן :

"  מדובר באישה בריאה, כבת 18, בעת שנגרם שבר בקאפיטולום במרפק השמאלי, עברה ניתוח לקיבוע השבר למקומו. לאחר הניתוח, ההחלמה היתה במהלך סביר ותקין. מבנה המרפק בצילומי הרנטגן משוחזר היטב, קלינית, נותרה הגבלה בכיפוף וביישור המרפק, שאר התנועות תקינות ומלאות. בנוסף, יש צלקת קלואידית בצד החיצוני של המרפק, כ-6 ס"מ, מעט רגישה ונראית לעיין. נותרה נכות במרפק בעקבות השבר והניתוח, אני מעריך את נכותה בהתאם לספר התקנות של המוסד לביטוח לאומי כדלקמן :

1.                                  10% בהתאם לסעיף 41 (8) בהתאמה.

2.                                  5% בהתאם לסעיף 75 (1) בהתאמה.

סה"כ 14.5% נכות צמיתה במרפק השמאלי.   "

האם מדובר בתאונת דרכים :

התובעת בתצהירי עדותה הראשית ציינה כי נפלה ממדרגות האוטובוס בו נסעה. התובעת צירפה לתצהירה דו"ח פציעה שמולא ע"י מפקדה, סגן רועי און ביום 20.9.01 ובו צויין כי נפלה במדרגות האוטובוס בדרך הביתה.

התובעת נחקרה על תצהירה. כאשר נשאלה מדוע לא פנתה לנהג האוטובוס השיבה כי חשבה שהכאב יעבור לה ולכן לא הודיעה לנהג.

היא גם לא ביקשה מחברותיה שהיו עמה או ממפקדה שייגש לנהג לדווח לו על המקרה. היא היתה בין הראשונות שיצאו מהאוטובוס ולכן לא נפלה על אחת מחברותיה.

התובעת עפ"י עדותה נסעה הביתה ובדרך הודיעה לאביה, אשר בא לקחתה מרמתיים למגדיאל. לאחר מכן אמה חבשה לה את היד והוריה הלכו לאירוע. מאחר וסבלה מכאבים חזקים התקשרה להוריה אשר הסיעוה לביה"ח בשעה 21:00, לסיפור זה אין זכר בתצהיר עדותה הראשית ואף אחד מבני משפחה לא הוזמן להעיד כדי לאשרו.

בדו"ח הפציעה צויינו שמות 3 עדי ראיה, אך הם לא זומנו לעדות כי לא רצו להעיד.

עדה נוספת בשם מיטל צימרמן אשר תצהירה הוגש אך היא לא הגיעה לעדות ולפיכך תצהיר זה אינו משמש כראיה בתיק.