פסק-דין בתיק א 18727/06

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18727-06
20.3.2007
בפני :
שלמה פרידלנדר

- נגד -
:
סמוכה ציון עו"ד
:
פלדמן טומס
עו"ד יהודה ליברמן
פסק-דין

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי תובענה שטרית על 2 שיקים, בסך 3,833 ש"ח כל אחד, זמן-פירעון 1.4.05 ו-1.8.05, שמסר הנתבע לתובע במסגרת סדרת שיקים בתמורה לייצוג משפטי שייתן התובע לבנו של הנתבע (להלן: 'אילן').

2.       לנתבע ניתנה הרשות להתגונן בטענות הבאות: ויתור מצד התובע על השיקים הנדונים, במעמד הדין-ודברים שהיה בין הצדדים במשרדו של התובע ביום 16.6.05; קיזוז הנזק הכללי שנגרם לאילן עקב מאסרו בשל אי-תשלום מזונות בסכום מופרז שבהם חויב עקב מחדלי התובע; ו אי-קיום תנאי במסירה, נוכח ההסכמה כי שכר-הטרחה ישולם בסוף ההליך, וממילא טרם השתכלל החיוב בו משהייצוג הופסק באיבו על ידי התובע.

3.       התובע טוען כי במעמד הנזכר לא ויתר אלא על יתרת התשלום, אולם לא על התשלום בגין העבודה שנעשתה בשלב שלפני הדיונים, לפי הסכם שכר-הטרחה; כי אין קשר סיבתי בין המאסר, שאירע בתקופה שבה היה אילן מיוצג על ידי עו"ד אחר, לבין עבודתו של התובע; וכי שכר הטרחה היה אמור להיות משולם מראש, באמצעות שיקים שמועדיהם פרושים לעתיד לפי נוחותו של הלקוח.

דיון והכרעה

4.       כבסיס לדיון אומר כי הסכם שכר הטרחה [מש/1] מבחין בבירור בין מקרה שבו הייצוג הסתיים לפני תחילת הדיונים, שאז ישולמו 7,500$, לבין מקרה שבו הייצוג כלל השתתפות בדיונים, שאז ישולמו 20,000$ וכן 500$ לכל דיון (הסכומים אינם כוללים מע"מ). אמנם, סעיף 8 נוקב בהקשר של פשרה; אולם פרשנות תכליתית מתבקשת, לרבות בשים לב לסעיפים 5 ו-7, מחייבת לקבוע כאמור. מובן, לרבות בשים לב למחיקתו של סעיף 6, כי הוראה זו לא תחול על הפסקת הייצוג מטעמי עוה"ד. החוזה אינו מתייחס למקרה כזה, ונראה כי בהתרחשו - ישולם 'שכר ראוי', כפוף לכל טענה מצד הלקוח על הפרת חוזה.

5.       בענייננו אילן הודה למעשה כי התובע הסכים להמשיך לייצגו, כפוף לכך שהוא יחדל לצרף אליו את אביו הנתבע לפגישותיו עם התובע [פרוטוקול, עמ' 7-8]. נראה כי היה יסוד לדרישתו זו של התובע. עצם העובדה הבלתי-מקובלת כי אביו של אדם בוגר, שהוא בעל-משפחה ואיש-עסקים, מתלווה אליו בכגון-דא - אומרת 'דרשני'. יש בכך פוטנציאל של שיבוש העבודה, עקב היקלעות עוה"ד למעמד בעייתי של "משרתם של שני אדונים". סימן לבעייתיות הספיציפית בענייננו, מבחינת מעורבותו של האב, נמצא גם בהתייחסותה של בת-זוגו-לשעבר של אילן לתופעה זו [ראו כתב תביעתה בתמש 8890/05 פלדמן נ' פלדמן, נספח א' לתצהיר התובע, סעיף 3]. נראה כי גם התובע סבר שהשתתפותו של האב בפגישותיו המקצועיות עם לקוחו, אילן, אינה מועילה ואף מזיקה. לפיכך, חרף העובדה שהמימון ניתן על ידי האב-הנתבע, דרש את שדרש.

6.       זכותו של אילן הייתה שלא לקבל תנאי זה, ולבקש הפסקת הייצוג. אולם בנסיבות כאמור אין הדבר עולה כדי הפרת חוזה על ידי התובע, אלא כדי הפסקת הייצוג מטעמיו של אילן, אשר - בשים לב לשלב שאליו הגיע הייצוג - מחייב בשכ"ט לפי אחד הסעיפים 5, 7 או 8 בחוזה. אפילו אקבל את גרסתו של אילן והנתבע כי התובע התייחס אליהם באופן בלתי אדיב, ואיים להזמין משטרה אם לא יעזבו את משרדו - אין בכך בלבד משום הפרתו של חוזה הייצוג. לגרסת הנתבע ואילן עצמם התובע היה שרוי אותה שעה ב'עידנא-דריתחא' ["...ואתה קמת מהכיסא כמו חיה פצועה...", כעדות אילן בעמ' 7 בפרוטוקול]; ונכונותו להמשיך בייצוג, וכן הרקע לדין-ודברים שפרץ, הובהרו במכתבו של התובע מיום 20.6.05 [מש/2].

7.       בין שתי הגרסאות בדבר היקפו המדויק של הויתור העולה מדברי התובע במעמד הדין-ודברים הנזכר, שהיווה את נקודת ה"פיצוץ" ביחסי הצדדים, אני מעדיף את זו של התובע. ויתור על שיקים עשוי להיות בגדר מתנה, או בגדר הסכמה להחלפת אמצעי-תשלום. בענייננו, הנתבע לא טוען לחלופה השנייה. לגרסתו, התובע היה כה כעוס על התנהגותו של הנתבע, עד כי חפץ לנתק כל קשר עמו, אף במחיר ויתור על חובו הכספי בגין עבודה שבוצעה קודם לכן. כלומר, לגרסת הנתבע נתן לו התובע מתנה מרוב כעס. פרשנות זו של המילים בדבר החזרת השיקים פחות סבירה בעיניי מן הפירוש שנתן התובע לדבריו, שלפיה התכוון להשבת השיקים שנמסרו בגין העתיד, נוכח הפסקת הייצוג; ולא לשקים שהחבות בגינם כבר הושלמה בגין שירותי-העבר. כלומר, התובע ויתר על החיוב החוזי לשלם את מלוא הסכום הנקוב בחוזה, כאילו היה מדובר בהפסקת ההתקשרות מטעמיו-שלו; אולם אין מקום לייחס לו ויתור על שכר שהעבודה בגינו כבר נעשתה. ויתור הוא פעולה משפטית מעין-חוזית (אף כי חד-צדדית), והיא טעונה גמירות-דעת. כאמור, לגרסת הנתבע ואילן עצמם היה התובע שרוי אותה שעה 'בעידנא-דריתחא', וגם לדבר זה יש ליתן משקל כאשר שוקלים אם להכיר באמירה הנזרקת לחלל האוויר כ'ויתור' בעל תוקף משפטי וכאשר שוקלים כיצד לפרש את משמעותו ואת היקף תחולתו. ויתור ללא תמורה הוא חריג, ויש לפרש את היקפו בדווקנות. לפיכך אני דוחה את הטענה כי הנתבע הופטר מחבותו בגין השיקים הנדונים משום שהתובע ויתר עליהם במעמד הנזכר.

8.       אשר לטענת הקיזוז - אני מקבל במלואה את טענת התובע, אשר גובתה בהודאותיו של אילן בחקירתו הנגדית [פרוטוקול, עמ' 8-9], שלפיה המאסרים התרחשו בתקופה מאוחרת לתקופת ייצוגו של התובע, בעקבות אי-תשלום מצד אילן של מזונות שנפסקו בהליך שבו כבר היה אילן מיוצג על ידי עו"ד אחר, בסכום הגבוה יותר מכפליים מסכום המזונות הזמניים שנפסקו בהליך שהתבסס על כתבי טענות שהוכנו על ידי התובע. די לעיין בדברי בית המשפט לענייני משפחה מיום 13.7.05 [נספח י"ד לתצהיר התובע], לאמור:

"מייד ייאמר כי מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, נראה לכאורה כי גרסת הנתבע באשר להכנסותיו אינה משקפת את המציאות. לנתבע כנראה הכנסות נוספות שאינן מוצהרות. די לעיין לשם כך באסמכתאות המלמדות על הוצאות המשפחה...".

בלשון המעטה אומר כי הנתבע לא הוכיח קשר סיבתי בין פסיקת המזונות שבהם חויב, ומאסרו עקב אי-תשלומם, לבין פעולות ומחדלים של התובע.

9.       גם באשר לתנאי-כביכול בדבר תשלום בסוף ההליך לא מצאתי שהנתבע הוכיח את גרסתו. הסכם שכר-הטרחה אינו נוקב במועדי-תשלום, ולפיכך הראיה בעניין זה היא זמני-הפירעון שנרשמו בשיקים, אשר בעליל מוקדמים לסיום הצפוי של הטיפול המשפטי. כמו כן, יש משקל לנוהג בתחום הרלבנטי [חוק החוזים (חלק כללי), סעיף 26]. בענייני משפחה קיים "סיכון" מובנה, מבחינת עורך-הדין, להתפייסות בין הצדדים לאחר שכבר נעשתה עבודה רבה מצדו. על רקע זה קיים בתחום זה, לפי ידיעתו השיפוטית של בית המשפט, נוהג של התחייבות בתשלום מראש, כפוף לפרישה כזו או אחרת של התשלום מתוך התחשבות בלקוח. לפיכך אני דוחה את הטענה כי טרם השתכלל החיוב בשכר טרחתו של התובע.

10.   סוף דבר: אני דוחה את טענות ההגנה שבהן נתתי רשות להתגונן כנגד 2 השיקים הנדונים.

סיכום

11.   התובענה השטרית מתקבלת.

12.   הנתבע ישלם לתובע 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ בגין שכ"ט עו"ד בתובענה, מלבד הסכומים שהצטברו בתיק ההוצל"פ. סכום זה נקבע בשים לב לתרומתו של התובע, לפי התרשמותי, ל"פיצוץ" ביחסי הצדדים במהלך הפגישה ביום 16.6.05; אך מבלי לטשטש את אחריותו העיקרית של הנתבע לקיומו של ההליך שהוכרע שלא לטובתו.

13.   התובע רשאי לפעול בתיק הוצל"פ מס' 01-78449-05-4.

ניתן היום, א' בניסן, תשס"ז (20 במרץ 2007), בלשכתי.

שלמה פרידלנדר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>