פסק-דין בתיק א 1846/01

1.         התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה לתשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שונים שנתנה להם.

            התביעה מבוססת בחלקה על הסכמי שכר טרחה שנחתמו על ידי הנתבעים, ובחלקה - על חובת הנתבעים לשלם לתובעת שכר ראוי עבור שירותים משפטיים שנתנה להם.

2.         כפי שיפורט להלן, הנתבעים כפרו בתביעה. הם טענו לפרשנות שונה של הסכמי שכר הטרחה, הם טענו כי התובעת אינה זכאית לשכר טרחה מעבר למה שסוכם בהסכמים - שאמורים היו לכסות את כל השירותים המשפטיים שניתנו על ידי התובעת. בנוסף, העלו הנתבעים טענות שונות כנגד התובעת והתנהלותה - כאשר לטענתם התובעת פעלה בניגודי אינטרסים שהם לא היו מודעים להם, היא העדיפה אינטרסים אישיים שלה על פני אלה של הנתבעים, ובכך אף גרמה להם נזקים. לטענת הנתבעים, כתוצאה מדרישותיה של התובעת לשכר טרחה נוסף מקבלנים עמם היא ניהלה משא ומתן, ורצונה לשמר בידיה את הטיפול המשפטי בפרויקט שהיה אמור להבנות על מקרקעי הנתבעים, נכשלו מספר עסקאות פוטנציאליות, שהיו עשויות לצאת לפועל אלמלא כן. בגין הנזקים הנטענים הללו, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד נגד התובעת.

3.         הצדדים הסכימו כי בתיק לא יישמעו ראיות והעדים לא ייחקרו, וכי פסק הדין יינתן על סמך חומר הראיות שבתיק וסיכומים מטעם הצדדים (ר' הודעת הצדדים והחלטה מיום 22.11.06).

העובדות

4.         הנתבעים הם אם (הנתבעת 1) ושלושת ילדיה (נתבעים 2-4). חנוך נשילביץ ז"ל, בעלה המנוח של הנתבעת 1 - אביהם של הנתבעים 2-4 הלך לעולמו. הנתבעים פנו לתובעת, מלכתחילה כדי שתייעץ להם בנושא צו הירושה של האב המנוח. התובעת החתימה את הנתבעים על "כרטיסי לקוח" - שהם הסכמי שכר טרחה, בנושאים שונים שהועברו לטיפולה.

            " הסכם שכר הטרחה הראשון" שנחתם על ידי הנתבעים מיום 18.4.1994, התייחס להוצאת צו ירושה ורישום המקרקעין על שם היורשים.

5.         הנתבעים ירשו מספר נכסי נדל"ן מהמנוח. בין היתר הם ירשו מקרקעין ברעננה - חלקים בגוש 7657 חלקה 10 (להלן: " חלקה 10"), וחלקים בגוש 7657 חלקה 82 (להלן: " חלקה 82"). זכויות העיזבון כללו שליש בלתי מסוים בכל אחת מהחלקות הנ"ל. חלקה 10 היתה של 6 בעלים משותפים, וחלקה 82 היתה של 9 בעלים משותפים. לא היו הסכמי שיתוף רשומים בין הבעלים באף אחת משתי החלקות.

6.         התובעת החתימה את הנתבעים על הסכם שכר טרחה ביחס לחלקות 10 ו-82. מלכתחילה הם הוחתמו על "כרטיס לקוח" ביחס לחלקות הללו בדצמבר 1994, בו הם הסמיכו את התובעת לנהל מו"מ בשמם ביחס לחלקות הנ"ל (ר' נספח א' לתצהיר התובעת, מסמך זה יכונה להלן: " הסכם שכר הטרחה השני"). בהסכם שכר הטרחה השני נקבע כי גובה שכר הטרחה ייקבע בהמשך. ואכן, ביום 19.3.1995 חתמו הנתבעים על הסכם שכר טרחה נוסף ביחס לטיפול בחלקות 10 ו-82 (נספח ב' לתצהיר עדותה הראשית של התובעת - להלן: " הסכם שכר הטרחה השלישי") בו הוסדר נושא שכר הטרחה בגין הטיפול בחלקות הנ"ל.

7.         הנתבעים הסמיכו את התובעת בהסכם שכר הטרחה השלישי לבצע עבורם את הפעולות הבאות:

            "1. ניהול מו"מ ועריכת הסכמים עם מתכננים, מהנדסים, שמאים ויזמים.

            2. ייצוג במוסדות התכנון לרבות ועדות התכנון, טיפול בהיתרי בניה ואחוזי   בניה.

            3. ניהול מו"מ עם נותני שירותים, רשות מקומית, שוכרים ורוכשים, ועריכת הסכמים עימם.     

            4. ניהול מו"מ עם השותפים במקרקעין הנ"ל ו/או בעלי זכויות במקרקעין סמוכים, עריכת הסכמים להפרדה, חלוקה או לבניה משותפת ו/או שילוב ביניהם.

            5. ניהול מו"מ ועריכת הסכמים עם גורמים בנקאיים.

6. השכרה, החכרה, מכירה - לאחר בניה.

            7. רישום בתים משותפים בלשכת רישום המקרקעין".

            שכר הטרחה המוסכם - על פי הסכם זה - נקבע להיות: "% ½ 1 (אחד וחצי אחוז) מערך המקרקעין - לאחר בניה. שכר הטרחה ישולם באופן יחסי למימוש הזכויות במקרקעין. שכה"ט אינו כולל מע"מ". 

8.         לאחר הסכם שכר הטרחה השלישי, נחתם הסכם שכר טרחה רביעי, המתייחס לטיפולה של התובעת בנושא ההפקעות, והסכם שכר טרחה חמישי, המתייחס לתביעה שהוגשה בשם הנתבעים נגד הקבלן צרפתי. 

גרסת התובעת

9.         כעולה מתצהירה של התובעת, לאחר שהנתבעים פנו אליה, היא בצעה עבורם שורה ארוכה של פעולות משפטיות ואחרות. התובעת פירטה את מהלך הקשר בינה לבין הנתבעים לאורך כל שנותיו בתצהירה בפירוט רב מאוד. לא נחזור על כל הדברים אלא על עיקריהם בלבד.