חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 18387/04

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18387-04
14.11.2005
בפני :
ירון בשן

- נגד -
:
איילון בע"מ - חברה לבטוח
:
ביטון אלי
פסק-דין

ביום 30.1.04 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבע ובו ייחסה לו פגיעה  מאחור במכונית של מבוטח שלה, ביום 14.7.03. לטענתה נגרמו למכונית נזקים שתועדו בחוות דעת שמאי שנערכה על סמך בדיקה למחרת התאונה, ושתוקנו בעלויות שתועדו בחשבונית שצורפה לכתב התביעה.

כתב ההגנה הוגש ביום 14.4.04.  הטענה העובדתית שהעלה הנתבע היתה, שבמהלך נסיעתו מבוטח התובעת דיבר בטלפון נייד ללא דיבורית והתקשה בהעברת הילוכים ולכן הוא אשם בתאונה.

בדיונים שהתקיימו העלה הנתבע טענות דיוניות למכביר, ולא אחזור עליהם כעת מפני שדי בבזבוז הזמן שגרמו בעת שהועלו. רק היום, בדיון השלישי שהתקיים, הצליח בית המשפט להביא את הצדדים להשמיע את טענותיהם. למותר הוא לציין, שההוראה הדיונית שניתנה מלכתחילה, היתה שהראיות ישמעו בעל פה, באופן שבית המשפט יוכל להתרשם מהן, והטענות הדיוניות לא סייעו במאומה  לבירור האמת או לחשיפתה.

הנתבע שלח הודעת צד ג' למבוטח התובעת. לא ברור לשם מה היתה זו נחוצה, שכן, אם יש מום כלשהו במעשיי מבוטח התובעת הוא מכתים את עילת התביעה שלה במישרין.

הטענה המהותית של הנתבע היא, שצד ג', מבוטח התובעת, שוחח בטלפון לפני ובזמן התאונה. הנתבע לא ציין בשום משלב עד שנשמעו העדויות את שעתה המדוייקת של התאונה. רק לאחר שחילץ מידי צד ג' פלט שיחות טלפון שבו מתועדות שתי שיחות טלפון בערב 14.7.03, אחת בשעה 20:34 ושניה בשעה 20:44, הוא ייחס לאחת מהן את המעמד של השיחה שהתנהלה בעת התאונה. צד ג' עצמו טען סבר שהתאונה קרתה בשעה 20:30 או אולי בשעה 21:00. בחקירתו הנגדית היה מוכן לומר שיתכן שהשעה הנכונה היא גם שעה כלשהי בין שני אותם מועדים. כמוצא שלל רב, עט הנתבע על אמירה זו, והוא מתנאה בכך שכבר בכתב הגנתו, ידע לייחס לצד ג' שיחת טלפון בעת התאונה, מבלי  שיכול היה לנחש שיש פלט שיחות פלאפון המעיד על כך. מהלך זה מגוחך על פניו: טלפון נייד  מצוי למעשה בידי כל נהג. סביר שמיד אחרי תאונה יצלצל נהג למישהו.  מכאן, שהיה זה הימור בטוח למדי שניתן יהיה לאתר בשעה סמוכה מאוד לשעת התאונה, שיחת טלפון מהטלפון הנייד של מבוטח התובעת. הדרמה הגדולה שסבבה עניין זה, לא עוררה בבית המשפט את הרושם המבוקש על ידי הנתבע.

הנתבע נסע במכונית וולבו S-70 שהפגוש שלה לדבריו, הוא "חצי טנק". הוא מודה ש"נגע" במכונית שנעצרה לפתע לפניו בעת הנסיעה. הוא מטיח בצד ג' שהוא שקרן, שהתביעה שלו מפוברקת ושהוא מנסה לעשות עושר באמצעות התחזות להיות מי שנפגע פגיעה משמעותית בתאונה שלא השאירה שום נזק. מסתבר, שההבדל בחוויה של המעורבים בתאונה זו, הוא כהבדל שבחוויה של מי שנוסע בוולבו שהוא "חצי טנק", ופוגע בפיאט קטנה לבין מי שנוסע בפיאט. מבחינתו של הנוהג בוולבו זו "נגיעה". נהג הפיאט נאלץ להגיע באוטובוס לבית חולים ולגרור את מכוניתו למוסך.

הנתבע טען שהפגוש של הוולבו שלו גבוה בהרבה מהפגוש של הפיאט - והגביהו (באופן אבסורדי, משל היתה זו משאית) עד  למיקום המספר באחורי הפיאט. פגושי מכוניות פרטיות הם בגבהים דומים למדי. לעומת זאת, מכונית הנתבע היתה לטענתו בבלימה ולכן, מסתבר שחזיתה שקעה: זוהי תוצאה של יחס הבלימה 60-40 שבין הבלמים האחוריים והבלמים הקדמיים - והתופעה הויזואלית מוכרת לכל נהג.   מכאן, שפגיעת פגוש הוולבו הבולמת בפגוש הפיאט, היתה במיקום נמוך ממפלס המגע הרגיל בין פגושי שתי המכוניות אילו הועמדו זו לצד זו  במנוחה.

התרשמתי שהנתבע עשה הכל כדי למנוע את שמיעת הראיות ולעכב את ההליך. הוא הטיח שוב ושוב בצד ג' האשמות שהתייחסו לניסוח התביעה על ידי חברת הביטוח שלו, וייחס לו מניעים לא הגונים. התרשמתי שהנזק שנגרם למכוניתו של מבוטח התובעת היה נזק אמיתי, והוא נגרם בערב לפני שנבדקה מכוניתו על ידי שמאי. מדובר בבדיקה שאיש לא ביקש לחקור את עורכה עליה, ושהיא על פניה סבירה לחלוטין. מיקומו של הנזק בפינה הימנית האחורית של מכוניתו של מבוטח התובעת, מתיישב היטב עם סיפור הפגיעה מאחור.

צר לי, על שעו"ד מרשה לעצמו להגרר לדיון ממן זה, אלא, שאיני רואה מנוס מהבעת דעה על מהימנות העדים: אני מעדיף את גרסת התובעת כפי שבוטאה על  ידי צד ג'. אינני מאמין לטענת הנתבע שצד ג' שוחח בטלפון בעת התאונה - ואיני סבור שניתן ללמוד דבר וחצי דבר מכך שאולי שוחח בטלפון אחרי התאונה. אני מקבל את התביעה ודוחה את הודעת צד ג'.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך  7,751  ש"ח הנושאים  הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.1.04 ועד התשלום המלא בפועל, וכן את הוצאות התובעת בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד התובעת בסך 2,000 ש"ח וכן את הוצאות צד ג' בסך 2,500 ש"ח.

סכום אחרון זה מבטא את דעת בית המשפט על החוויה המבישה והמשפילה שנאלץ צד ג' לחוות במשך שעה ארוכה, כשהנתבע הטיח בו האשמות שווא.

המזכירות תשלח העתק  פסק הדין  לצדדים בדואר.

ניתן היום י"ב בחשון, תשס"ו (14 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.

ירון בשן, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>