פסק-דין בתיק א 182495/02

מבוא

1.         מדובר בתביעת שיבוב, שהוגשה על ידי התובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת"), בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחתה, צור מיגי בע"מ (להלן: "המבוטחת"), חברה העוסקת ביצור ומכירת בגדי מעצבים, עקב נזקי מים שחדרו לבית עסק שמפעילה המבוטחת, בקומה ראשונה, בבניין שברח' אלנבי  פינת רח' ביאליק, בתל אביב (להלן:"בית העסק" ו- "הבניין", בהתאמה).

במועד כלשהו בין התאריכים 4.12.01  ל- 5.12.01, חלחלו מי גשמים וחדרו ממרפסת שבקומה השניה אל תקרת בית העסק של המבוטחת וגרמו נזקים לתכולתו (להלן:"הארוע" או "ההצפה"). בגין נזקי ההצפה האמורה, שילמה התובעת, מכח חבותה על פי פוליסת ביטוח, מסוג "מטריה משולבת לבתי עסק" (להלן:"הפוליסה"), תגמולי ביטוח, בסך של  158,441ש"ח. כן נשאה התובעת, בשכ"ט שמאי, בסך כולל של 4,783 ש"ח. סכומים אלה כשהם משוערכים, ליום הגשת התביעה, מסתכמים בסך של 171,945ש"ח.

2.         הנתבעים מס' 1 ו- 4, נירה ועוזי בולדה , הינם בעלי הבניין ומי שהשכירו למבוטחת, בתנאי שכירות מוגנת את המבנה, בו שוכן בית העסק.

הנתבעת מס' 2, אליהו חברה לביטוח בע"מ, ביטחה, במועדים הרלבנטיים לתביעה את אחריותם של הנתבעים 1 ו-2 כמנהלי עסק של מבנה משרדים וחנויות להשכרה.

הנתבעת מס' 3, זהבה פורת (להלן:"פורת"), הינה סוכנת ביטוח שהחזיקה, בתנאי שכירות חופשית, במשרד השוכן בקומה השניה של הבניין ואשר אליו, צמודה מרפסת פתוחה, ממנה חדרו וחילחלו המים לבית העסק של המבוטחת. 

הנתבעים 2,1 ו - 4, הגישו הודעת צד ג' כנגד, שושנה בן- צור ומאיר בן-צור, (להלן:"בן צור"), הבעלים והמנהלים של המבוטחת, כנגד המבוטחת וכנגד פורת.

טענות הצדדים

3.         התובעת טוענת כי בנסיבות העניין, כשמדובר בנזקי הצפה, יש לראות במים שחלחלו ממרפסת הקומה השניה, שהיתה בבעלות בולדה ובהחזקת פורת, משום "דבר נמלט" כמשמעו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:"פקודת הנזיקין") ולפיכך, על הנתבעים, כמחזיקי הנכס, ממנו נמלטו המים, הנטל להוכיח כי לא התרשלו. כן טוענת התובעת, לתחולת כלל "הדבר מדבר בעדו", הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.

עוד מוסיפה התובעת וטוענת כי ההצפה נגרמה, בשל התרשלות הנתבעים שהתבטאה בתחזוקה לקויה של הבניין ו/או מרפסת משרדה של פורת, ממנה חדרו המים, אם בשל העדר איטום מתאים או ליקויים באיטום ואם בשל סתימת המרזבים, על ידי פסולת ועלים שהיו במרפסת.

4.         הנתבעים 2,1 ו - 4 טוענים כי לא הוכחה התרשלות כלשהי בהחזקת ותחזוקת הבניין.

לחלופין נטען כי כמות הגשמים החריגה שירדה במועדים הרלבנטיים, היתה בבחינת "נזק טבע", המנתק כל קשר סיבתי בין התרשלות הנתבעים, אם בכלל, לנזק הנטען.

לחילופי חילופין נטען כי נזקי ההצפה, נגרמו בשל רשלנותה של פורת אשר כשלה בשמירה על נקיון המרפסת ותחזוקתה השוטפת, מה שגרם, לסתימת המרזבים.

עוד טוענים הנתבעים כי המבוטחת ומנהליה, התרשלו בכך שלא עשו דבר למנוע את נזקי ההצפה לאחר שהבחינו ברטיבות בתקרה ולאחר שפורת סיפרה למאיר בן-צור (להלן:"בן-צור"), על ההצפה במשרדה וכי התרשלות זו, מנתקת כל קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין הנזק ולחילופין כי יש להתחשב בתרומת רשלנותה של המבוטחת, בפסיקת הפיצוי בגין הנזקים הנטענים.

כן טוענים הנתבעים כי התובעת, לא הוכיחה את הנזקים הנטענים וגם בשל כך דין התביעה להידחות.  

5.         פורת טענה כי המרפסת הצמודה למשרדה, נוקתה, כמו המשרד כולו, באופן שוטף על ידי חברת ניקיון שהועסקה על ידה וכי אין לראות בה, כמי שהתרשלה בתחזוקת המרפסת וניקיונה.

לטענת פורת, ההצפה נגרמה, בשל העדר שיפוע ואיטום מתאים במרפסת ולפיכך  האחריות לארוע ההצפה, מוטלת על בולדה שהתרשלו בתחזוקת הבניין שהיה בניין ישן במצב רעוע.

כן הצטרפה פורת, לטענות הנתבעים 1, 2 ו - 4, בדבר רשלנות המבוטחת וגובה הנזק.

6.         מטעם התובעת העידו, דודו בכר, ראש מחלקת תביעות שיבוב אצל התובעת, בן צור - מנהל המבוטחת, השמאי אילן שגיא (להלן:"שגיא") ומהנדס עקיבא אהרונוב, יועץ טכסטיל שערך חוות דעת של מומחה, בעניין הערכת גובה הנזק (להן:"אהרונוב").

מטעם הנתבעים העידו נירה בולדה (להלן:"בולדה") ומשה פדידה, איש אחזקה שביצע עבודות תחזוקה ואיטום בבניין (להלן:"פדידה"), כן נשמעה עדותה של פורת.