פסק-דין בתיק א 181941/02

1.         התיק שבפני, עניינו בתביעה להחזר ההנחות שניתנו לנתבעת, בגין הארכת הסכם השירות בין הצדדים לתקופה של חמש שנים, וזאת בשל הפסקת ההתקשרות על ידי הנתבעת, בטרם המועד שנקבע בהסכם.

2.         התובעת הינה חברה פרטית, העוסקת בין היתר, במתן שירותים ותיקונים למעליות.

            הנתבעת הינה נציגות ועד הבית של בנין מגורים ברחוב הרי יהודה 60 בגני תקווה (להלן: "הבניין").

3.         ביום 1.4.93 נחתם בין הצדדים, הסכם שירות למעליות בבניין הנתבעת, שתוקפו 12 חודשים, והוא מתחדש מידי ינואר לשנה נוספת.

            ביום 12.3.98 נחתם נספח להסכם השירות, המאריך את תוקפו של הסכם השירות לתקופה של 60 חודשים, החל מיום 1.5.98 ועד ליום 30.4.03 (להלן: "ההסכם המאריך"), וסוכם בו, כי לנתבעת יינתנו הנחות תמורת שירותים ועבודות שונות, שסכומן הכולל מסתכם, לטענת התובעת, ב - 7,794ש"ח נכון למועד חתימת ההסכם.

4.         ביום 30.12.01 כשנה וארבעה חודשים לפני המועד הקבוע בהסכם המאריך, הודיעה הנתבעת לתובעת, כי היא מבטלת את ההסכם החל מה - 1.4.02, והתובעת, שסברה שיש בכך משום הפרתו, הגישה תביעה זו, לפיה היא דורשת מן הנתבעת, להשיב לה את סכומי ההנחה רטרואקטיבית לפי תנאי ההסכם, כשהם צמודים למדד, בצירוף ריבית בנקאית של בנק לאומי.

טענות הצדדים

5.         התובעת טוענת, כי ביטול ההסכם לפני תום חמש השנים שנקבעו להארכתו, מהווה הפרה של החוזה מצדה של הנתבעת, ולפיכך עליה להשיב את ההנחות שניתנו לה, וזאת מכוחו של סעיף 6 להסכם, הקובע השבה כזו, במקרה בו ההסכם יבוטל לפני המועד הקבוע בו.

הנתבעת טוענת, כי סעיף 6 וכן סעיף 3 להסכם המאריך, המגדיר את זכות הנתבעת לביטול ההסכם, הינם בלתי חוקיים, שכן תוכנם סותר את הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות) התשמ"ד - 1984 (להלן: "צו הפיקוח"), ולפיכך יש לבטלם.

כמו כן, טוענת הנתבעת, כי בכל מקרה נתונה לה הזכות לבטל את ההסכם, בשל הטעיה מצד התובעת, שהוליכה אותה שולל עת החתימה אותה, על הסכם שתוכנו סותר כאמור, את הוראות החוק.

דיון

6.         הסוגיה עליה חלוקים הצדדים הינה, האם ביטול ההסכם על ידי הנתבעת, מקנה לתובעת זכות השבה של דמי ההנחה, אשר ניתנו לנתבעת במסגרת ההסכם המאריך, וזאת לאור האמור בצו הפיקוח.

            על מנת להכריע במחלוקת הנתונה בין הצדדים, יש לקבוע את שאלת חוקיותם של סעיפי ההסכם, עליהם נסמכת התובעת בתביעתה, ולצורך כך, יש לבחון ולהשוות את תוכן סעיפים 3 ו - 6 להסכם המאריך, אל מול הוראות צו הפיקוח ולבחון, האם תוכנם סותר את הוראות הצו ואם לאו.

במידה וייקבע, כי אין סתירה בין תוכן הסעיפים השנויים במחלוקת להוראות הצו, תתקבל תביעת התובעת, באשר הוסכם בין הצדדים, כי במידה והנתבעת תבטל את ההסכם לפני תום חמש השנים, יוחזרו לתובעת סכומי ההנחה רטרואקטיבית.

ברם, במידה וייקבע, כפי שיפורט בהמשך, כי תוכן הסעיפים פסול שכן הוא סותר את הוראות החוק, כי אז דינם להתבטל, ואם ניתן יהיה לבודד את החלקים הפסולים מיתר החוזה, תוך השארת עיקרי החוזה על כנו, ימשיך החוזה לעמוד בתוקפו, וזכויות הצדדים יבחנו לאורו של החוזה ה"מקוצר".

            רק במידה וביטול הסעיפים משמיט את בסיס החוזה באופן שלא ניתן להשאירו על כנו, יבוטל החוזה כולו, ואז יהיה צורך לדון בזכותם של הצדדים להשבה הנילוות לביטול הסכם, שמקורו בפגם שנפל בכריתת ההסכם או בפסילתו בשל אי חוקיותו.

יש להאיר, כי הנתבעת אינה חולקת על חובתה לשלם לתובעת דמי שירות לכל חודש מרץ 2002 בסך של 574 ש"ח ולצורך כך הפקידה את הסכום הנ"ל בקופת בית המשפט.

חוקיות סעיפים 3 ו - 6

7.         כאמור, על מנת לקבוע את חוקיות סעיפי ההסכם המאריך, יש להשוותם להוראות צו הפיקוח.

            סעיף 3 לנספח קובע כי:

לפי בקשת דיירי הבניין...נחתם חוזה שרות ארוך טווח, אשר בו לבניין יש אפשרות לבטל חוזה זה כל סוף שנה לפי תנאי ההסכם ונספח זה.