פסק-דין בתיק א 18163/04

ראשיתה של תביעה זו הינה בהגשת שטר לביצוע על סך של 124,200 ש"ח, מיום 21.9.03.

הנתבעים עתרו בבקשה להתנגדות לביצוע שטר, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן.

הנתבעים לא היו מיוצגים ואת ההליך ניהל הנתבע מס' 1, מר פרימסלר וצ'יסלב.

הואיל ומדובר בתובענה שיטרית, החלו הנתבעים בהבאת הראיות.

מטעם הנתבעים העידו שלושה עדים. מטעם התובעים העידו שני עדים. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 29.5.02 שכרה  חברת קלים סלבה בע"מ, (להלן: "החברה"), מהתובעים חנות ברחוב תרמ"ב 32 ראשל"צ, בקומת הקרקע, (להלן: "החנות").

חברת קלים לסבה בע"מ לא הגישה התנגדות, והיא אינה צד לדיון שהתקיים בפני.

אין מחלוקת בין הצדדים כי שטר החוב שהוגש לביצוע ניתן על יסוד הסכם השכירות, כי החברה הינה עושה השטר וכי הנתבעים 2, ו-3 חתמו כערבים לאותו השטר.

אין מחלוקת בין הצדדים כי החברה מסרה שיקים לשם תשלום דמי השכירות, ארבעה מתוך השיקים הללו חוללו, בסכום של 109,200 ש"ח.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טענו כי בחנות שהושכרה להם היה קיים מחסן בתוך החנות. לטענת הנתבעים בהסכמת התובעים הרסו את המחסן וסגרו את יציאת החרום והמדרגות.

הנתבעים טוענים כי פעולות אילו היו בתיאום עם התובעים ובהסכמתם.

המחסן שהיה בחנות היה חלק מיציאת חירום של עסק, בו נוהל מכון בשם "ספרינט", (להלן: "המכון"), הנתבעים טוענים כי לאחר שהרסו את המחסן וביטלו את יציאת החירום של המכון, הסתבר כי לא יוכלו לקבל רישיון עסק לחנותם.

 בשל השינויים הללו הוגש כתב אישום כנגד המכון דבר שחייב את הנתבעים להחזיר את הפתח שהיה קיים לקדמותו תוך הפסד ניכר של כל ההשקעות שלהם.

הנתבעים טוענים להטעיה.

לטענתם, התובעים מסרו להם חנות אשר חלקה הושכר למכון, ולמרות הסכמת התובעים לסגור את הפתח, להרוס את הקירות שתחמו את הפתח, הכל על מנת שהחברה תוכל לעשות שימוש במלוא החנות שהושכרה לה, הרי לאחר הגשת כתבי האישום נאלצו להחזיר את המצב לקדמותו.

הנתבעים טוענים כי מדובר בהטעייתם, שכן התובעים מסרו להם שטח השונה מזה שהושכר.

לטענת הנתבעים הטעיה זו, מהווה הפרת הסכם השכירות המזכה אותם בביטולו.

טענתם השנייה של הנתבעים הינה כי החברה עזבה את המושכר, בסוף חודש אוגוסט, והותירה במושכר ציוד רב.

הנתבעים טוענים כי ציוד זה נמכר לשוכר החדש, ומצוי בחנות היום, כאשר השוכר החדש עושה בו שימוש. לכן עתרו הנתבעים לקזז את שווי הציוד שהושאר במושכר, ואשר הועבר לשוכר החדש, בסכום של  101,722 ש"ח, סכום הנוגע לשוויים של המקררים והמזגנים שהושארו במושכר.