פסק-דין בתיק א 181274/02

א)      מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

בפני תביעה שעילתה התקשרות בין רוכשי דירות ובין קבלן הבניה.

1)         התובעים 1-2 בני הזוג מורנו (להלן: "מורנו") כמוהם כתובעים 3-4 בני הזוג בז'רנו (להלן: "בזרנו") התקשרו עם הנתבעת, חברה קבלנית לבניין, בהסכם מיום 19/3/95 (לגבי מורנו) ו- 16/3/95 (לגבי בז'רנו) לרכישת דירותיהם ברח' נעמת בחיפה.

מורנו טוענים כי בדירתם התגלעו ליקויי בנייה אשר עלות תיקונם מסתכמת ע"פ חוו"ד מטעמם (מהנדס חזז רמי) - לסכום של 70,446 ש"ח.

בז'רנו טוענים לקיום ליקויים בדירתם בסכום של 73,415 ש"ח, בהסתמך על חוו"ד מטעם שהוכנה אף היא ע"י מהנדס חזז.

2)         מעבר לכך טוענים מורנו ובז'רנו כי התקשרו בהסכם לרכישת דירה בת 5 חדרים וקיבלו בפועל דירה בת 4 חדרים; לגירסתם חדרי השינה וחדרי האמבטיה בעליית הגג נבנו בגבהים הנמוכים מן המינימום המותר ע"פ הדין באופן שתפקודם מוגבל.

לטענתם ירידת הערך הגלומה לגבי כל דירה בשל הליקויים המבניים והתפקודיים בחדרים האמורים מסתכמת לסכום של 100,000 ש"ח (אשר לצרכי התביעה הועמד ע"ס של 60,000 ש"ח לכל דירה).

מעבר לכך, טענו התובעים כי נגרמה להם מידה גדולה של אובדן הנאה ומפח נפש בגינה הם זכאים לפיצויים בסך של 20,000 ש"ח, כ"א.

כמו כן, טוענים התובעים כי תיקון הליקויים יחייב פינויים מן הדירות והם זכאים לשיפוי בגין הוצאות דיור חלופי בסך 9000 ש"ח לגבי כל דירה.

3)         התובעים מייחסים לנתבעים הפרה של הסכם המכר, כמו גם רשלנות בביצוע הבנייה. לגירסתם חזרו ופנו לנתבעת בבקשות כי תתקן את הליקויים, אך זו נהגה זלזול בפניותיהם ומעבר לתיקונים קוסמטיים לא עשתה דבר.

התובעים טענו בכתב התביעה כי "מטעמי זהירות" הם נכונים לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים בדירותיהם עד למועד קדם המשפט או עד לבדיקת מומחה מטעם ביהמ"ש, לפי המועד המוקדם יותר.

4)         מורנו העמידו את סכום תביעתם ע"ס 163,446 ש"ח בעוד שבז'רנו עתרו לחייב את הנתבעת בסכום של 166,415 ש"ח.

5)         מנגד, הכחישה הנתבעת את מרבית טענות התובעים וכפרה בזכותם לגבות ממנה סכומים כלשהם.

הנתבעת טענה לשיהוי ניכר בהגשת התביעה שכן זו הוגשה למעלה משש שנים לאחר מסירת החזקה בדירות ושלוש שנים ממועד עריכת חוו"ד מטעם התובעים.

6)         לטענת הנתבעת משנמנעו התובעים מלהודיע לה על דבר הליקויים וכבשו תביעתם עד לאחר פקיעת תקופות הבדק והאחריות, פעלו בניגוד לאמור בסעיף 7.2 להסכם המכר.

אשר למורנו, נטען כי אלו פוצו בגין הליקויים וביום 9/7/98 חתמו על כתב ויתור לפיו עם סיום עבודות צבע בדירתם אין להם כל תביעות (להלן: "מסמך הויתור").

7)         הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובעים ביצעו שינויים רבים בדירתם וכי הליקויים הנטענים ככל שהינם קיימים נגרמו, בין היתר, בשל השינויים האמורים. הנתבעת טענה כי בנתה את הדירות במומחיות תוך יישום עבודה נאותה וחומרים טובים וכי ככל שקיימים בדירות ליקויים הרי שהינם קלי ערך ואינם מחייבים פינוי התובעים, לצורך התיקון.

8)         הנתבעת טענה כי בניגוד לגירסת התובעים ביצעה תיקונים בדירות התובעים.

הנתבעת אישרה נכונותה לתקן בעין כל ליקוי שחלה עליה חובה לתקנו, למעט בלאי ו/או פגמים שנבעו מתחזוקה לקויה.